יומנים > יומן - מלא 09/07/1937

{P001} {0138-06} 9.7.37 רק אתמול אה"צ החילותי לקרוא הדו"ח. לפנות ערב הלכתי לביתו של לוריה להאזין לנא של פיל ברדיו. כמובן שלא חידש כלום. {0138-07} בצהרים נזדמנו בביתו של קזלט - יותר נכון בארמונו. צאצא זה של ההוגוטים המגורשי מצרפת עשה עושר רב באנגליה והשקיע הון ברוסיה, שהלך כמובן לאיבוד במהפכה הרוסית "ומקצועו" בפרלמנט הוא שאלות-תגרה וקיטרוג נגד היחסים עם הוסבייטים. נוכחו: ארצ'יבלד סינקלר, מג'ור נתן, הנרי (שאחר לבוא כדרכו), בפי, לואיס, חיים, בורד, לוריא, ואנכי. בררנוהיחס לדו"ח ותכסיסנו הקרוב. חיים עמד על שאלת הנגב, גבול מזרחי וירושלם. ציינתי סכנות תקופת המעבר: אם העליה לא תהיה בידינו - כל התנועה בסכנה. הגיון הועדה במסקנתה על unworkability של המנדט - חל באותו תוקף על הגשמת התכנית. אם לא נוכל להגביר כוחנו בינתיים בשטח המיועד לנו - מי יערוב לנו שהמדינה תקום? ציינתי גם הסתירה הפנימית בהצעת הועדה על נמל משותף ביפו - תל-אביב: א) אם מדינה סוברנית - מה עסקה של הועדה להתערב בהקמת נמל יהודי. ב) עם המנדט אינו בר-הגשמה מתוך העדר כל אפשרות של קואופרציה יהודית ערבית איך יתכן נמל משותף? האין זו אמתלא להשליט אנגליה על נמלי א"י? חיים דיבר במרירות על "המנדטים הזמניים". ולבד ת"א - אלה הן ארבע הערים היחידות במדינה היהודית - עד מתי ישלטו בהן פקידים בריטים? הנרי הציע שנדרוש סיפוח הנגב למדינה היהודית. תמך בו ברוד. חיים, בפי ואנגי לא גורסים סיפוח מפני 1) אחרי קבלת הצפון יקשה הדבר הזה, 2) שלטוננו בנגב כשאין בו ישוב יהודי יהיה מעמסה איומה על המדינה היהודית - ולא נעמוד בפני הסתבכות עם בידויים ואולי גם עם אבן סעוד, 3) הדרישה לשלטון בריטי תשען על אינטרסים בריטיי ותמיכת הצבא. אולם לדעתי יש לעמוד על צרטר יהודי בנגב אם אנגליה חסכים לספחו לש מנדטורי. חיים סבור שיותר קל לנו להשיג הנגב מהערבים מאשר מהבריטים והביא לדוגמא את עבר הירדן. זהו אופטימיזם מופרז. עבדאלה לא יהיה בעל בית גמור - גם א יהיה למלך. אין לזלזל בכוחה של הלאומיות הערבית, ונצטרך לחכות כמה שנים עד שהיח יוטבו ונוכל לחדור לשטח הערבי - ועלינו עכשיו לעשות כל המאמצים שהנגב לא ימסר לערבים, ביחוד שגורל ים המלח קשור בנגב. {0138-08} קזלט הציע שחיים יפגש עם נוויל - ולשם כך ינסה עוד היום לראות את ה- . אם נוויל יסכים להפגש אתו - בין רשמית ובין פרטית - יגיד לו חיים שהוא יוכל להמליץ בקונגרס על קבלת התכנית אם יתוקנו הגבולות במזרח, אם נקבל ירושלם החדשה, והנגב לא ימסר לערבים - והפקידות בארץ תוחלף מיד. ביום ב' ישולח מכתב לא.ג. עם הדרישות האלה. בוויכוח בשני הבתים ניעץ לידידנו לבקר קשה את הנחת הועדה על פיסו המנדט - ולעמוד על התביעות הנ"ל. בלי הבטחות מסוימות מהממשלה בסעיפים אלו נעכב קביעת המנדט בגנף. - אה"צ טלפן לי גיליס שועדת המפלגה רוצה להפגש אתנו ביום ד' הבא. הודעתי שביום זה עלי להיות בפריס לפגוש אח משפחתי, וביקשתי לקבוע יום אחר - או ג' או ה לאחר בירור עם אטלי נקבעה הפגישה ליום ה'. - הדיילי טלגרף ביקש ממני חוות דעתי על הרפורט. כתבתי רשימה והיא תתפרסם מחר בצורת מכתב למערכת. לאחרשה עורך קיבל רשימתי הזמינני לסעוד אתו ליום ב'. לפנות ערב הגיד לי דוב שבדיילי הרולד נתפרסם מאמרי יחד עם מאמר של פילבי הייתי סבור שהמאמר יתפרסם רק מחר - ובבקרים אני קורא רק הטיימס. איסטרמן הוסיף לרשימתי הקדמה טפשית, שאני קושר כל תקוותי הציוניתבשותפות יהודית עם העם האנגלי ועם הממשלה האנגלית. לתמהוני הרב ממליץ פילבי על קבלת החלוקה מצד הערבים. The Arab answer will surely be "YES" ,and the sooner they give the better for themselves. ובשבילנו עוד יותר. היקבלו הערבים את העצה הזאת? שחלק גדול מהם יענה בחיוב - אין לי כל ספק. אין זה מבטל לגמרי את הקשיים והמוקשים הצפויים לנו - אבל זה משביח עמדתנו בלא ספק. {0138-09} טלגרפתי למשה: "עיון ב"ספר" שינה יסודית רשמי מהתמציות המצריות. הגינות בסגנון, לא בתוכן, דאגה אמתית רק לסידור ענינים, כנות מסופקת בהצעת רבונות, תכנית נמל משותף סותרת הטזיס העיקרי בספר ומסגירה הים למנדטורה. חשוד העדר מועד סופי למנדטי ארבע ערים ועוד. סיכומי: כבדהו וחשדהו" - לא דייקתי בפסוק אחד: במקום "הגינות בסגנון לא כתוכן" היה יותר נכון אילו אמרתי "התוכן פחות הגון מהסגנון". כי אין לשלול שיש הרבה תוכן הוגן - אם כי ביסודו אי הספר הזה הוגן (אמנם לפי שעה קראתי רק 130 עמוד).