יומנים > יומן - מלא 10/04/1947

{P001} {0038-01} 10 אפריל 1947 מ.מ. - יש לברר 3 : ציוד, ארגון, רוח. 1) הארגון מסוגל לצייד מחלקות ופלוגות לקרב - השאלה היא אם יהיה צורך להפעיל פלוגה. עכשיו הארגון בנוי על מחלקות וצריף של מחלקות - כך הוא הציוד וכושר הפיקוד. אולם בשעת הצורך אפשר יהיה לצרף מחלקות לפלוגה. בכלל הארגון עומד על סף פלוגה. אין איש שנתנסה בפיקוד על גדוד ואין מאמנים מפקדים כאלה. יש אנשים שמאומנים לפעול כפלוגה אך אין קורס תקין של מפ. יש רק קורס למ.מ. המוכשרים שבין מ.מ. מבכרים לפקד על פלוגה. הציוד קדם לארגון, כי יש בידינו לצייד פלוגה. כמה ? לא יודע לענות. אם לא יגעו בכלי החוב - יוכלו לצייד 12 פלוגות. אין לנו אמצעים נגד טנקים ואווירונים. יצחק סבור שיחידים יכלים לעמוד בפני טנקים. יש מין מקלע נגד טנקים "פיאט", שמשבחים אותו. אין אצלנו. אין לנו מקלעים אנטי אוויריים. יש רק אולי אמצעים בקטריולוגיים. החולשה שלנו בציוד מלבד חוסר אמצעים נגד טנקים ואוירונים - שימור התחמושת. זה מחייב אמצעי שמירה וונטילציה ועוד. אצלנו זה כמעט מן הנמנע. ("המומחים" שלנו צבי בן יעקב, אשרקה). בעיה נוספת זוהי מדיניות ההחסנה. אחרי 29 ליוני היה הכרח להעביר מהכפר לעיר. ביחס לתעש יש להקים המפעל החדש באופן מקביל לקיים, ולא להפסיק הקיים בבת אחת. 2) ארגון - אין מפקד מבחינה ידועה עולה על מ.פ., ההשכלה היסודית היא רק מ.מ. מה שיש למעלה מפלוגה - אין בשבילם מפקדים. מנפ ומגל הוא אדמיניסטרטור - אבל מבחינה צבאית הוא מ.פ. {0038-02} יוסף הוא האדמיניסטרטור הטוב ביותר , עולה על יעקב ויצחק, אבל מבחינה מקצועית הוא יכל להיות רק מורה של מ.מ., אפילו לא של מ.פ. אין בארץ כוחות לקיים ב"ס, ויש לשלוח אנשים לחו"ל. אין מטה - כולם אוטודידקטים והגיעו בתור כאלה לשיא, אבל אין להם היקף - וידיעה שיטתית ומסודרת. אינם מדוכאים, הם מוגבלים. יש דלדול בכוח האדם בפיקוד. דרושה זריקה חדשה. ויש אנשים שהתבלטו בארגון - אבל חסרה להם השכלה וידיעה ציונית (למשל אברהם זכאי, מפקח עכשיו על מספנה באיטליה, צבי בית-דין, אלחוטאי, עכשיו בלונדון, הלל בירגר מומחה לטופוגרפיה, מכס לייבל - נשק,עוזרו של אושרקה. מדוע לא דאגתם בזמנכם לשיפור הפיקוד ? סמכנו על הצבא. מדוע נכזבה ההסתמכות ? יש התבטלות מפני עצמת הצבא, והחוזרים מתיחסים בביטול לערכו של הארגון. למשל מי ? גיימס.- מ.ס. הציע לו להכנס לעבודה (היה לפני המלחמה מפקד גוש עירוני בתוך ת"א) ושיהיה מגל בדרום. סרב, כי היה כפוף למטה הקיים ולא יוכל לעשות מה שדרוש. אולי צדק ? מ.ס. הבטיח לו חופש לעשות בגליל מה שימצא לנחוץ (יתן לו חופש פעולה), סרב בכל זאת, כי לא האמין שלא יתנו לו למעשה חופש פעולה. (עובד עכשיו במגבית ההתגייסות). מקרה שני - שלמה - חמד בייצוג פוליטי כלפי אנגלים, ורצה להיות במחלקה. מג'ור דן אפשטיין - נתגייס לחפרים באסור. חלה בריאות. הובטחה לו עבודה בארגון. היה עוזרו של רטנר בתיכנון, כשהלך דרש להיות במקומו, וכשלא ניתן לו - עזב העבודה. {0038-03} אליהו כהן (לא הגיע לקצינות ולא התאנגל) לא רצה לשוב לארגון, והוא נהג בדרום. יש בין אנשי הצבא נקיעה נפשית מהארגון - ואעפ"כ יש אוצר גדול של ידיעות בקרב אנשי הצבא. בן-ארצי למשל יודע טקטיקה ואדמיניסטרציה (נחוצים עכשיו שני מגלים - בתיכון ובת"א, ויש להכניס גיימס). יש להרחיב החי"ם, בערים ובמושבות. פועלי ב"ח צריכים להוות יחידה עם מפקד שלהם. דרוש אמון המוני - נמוך, אבל אמון להמון (לאו דווקא בהמון). יש להוציא פועלים לשבעה ימים - קצת על חשבון הפועל (3 ימי תופש) בעל בה"ח והארגון. בעיר יש להגביר החיול. נוכל אז לשחרר מהחי"מ אנשים לתי"ש. יש לשחרר יותר התי"ש מהפיקוד המקומי, לא כולו, אבל בחלקו יהיה מופקע, מהפיקוד המקומי. בתי"ש (6.000) יש אלף ששוים באמונם לחטיבה. (מ.ס. כופר בדברי זוו-אב על חי"ש בת"א. הוא רברבן, קל דעת, אם כי מסור לעבודה). הרבה פועלים בת"א, רמת-גן ופ"ת אינם בארגון (כמה אלפים) אין דאגה לכך בהסתדרות ? לא, ועדת הבטחון לא פעלה בזה. בנוער יש לעשות שתים: להרחיב ו"להצטמצם" פחות בצופיות. במדינה יש להרבות בצופיות ולמעט בצבאיות. אצלנו אין זמן לכך - יש להתחיל באימון צבאי בשנה הט"ז, בשנת הי"ז - לתי"ש. גם מניעת הנהירה לאצל מחייב יותר צבאיות ופחות צופיות בנוער. בנוער הלומד הגענו להיקף לא רע, אבל לא הקפנו הנוער העובד . כאן מקום להסת' להתגדר. {0038-04} מ.ס. אינו חסיד של הפועל, פלוגות אלה אינן נותנות סיפוק, על ההסת' לחייל נוער עובד לארגון, הנוער העובד לא ילך לחטיבה אולנוטרות - מטעמים כלכליים, - אבל לאימון אנסטנסיבי ילך. רוח : להרמת הארגון דרושה מתיחות. לציוד התי"ש (בכל נפה) נותן המרכז חצי והנקודות חצי. אולם כרגע יש ציוד רק לפלוגה בשביל כל נפה. אם נרצה לעשות ציוד לשתי פלוגות - אין לעשות זאת בלי התעוררות אנשי המקום: ועדזכרון, תרר ועין שמר: יש לסדר אוסף כספים במקום נוסף על מגבית ההתגייסות. לשם כך דרושה מתיחות - והרגשת כלליות. שותפות. הוא הדין בחיול - בלי עזרת ארגוני הנוער לא יחויל נוער. החטיבה ניסתה להסתער על נערים שעובדים בגרז'ים - ולא הצליח. אלה שתפס - היה צורך ללמדם קרוא וכתוב. יש משבר - בגלל הריסת ערכי יסוד (אי הגנת הנשק והמעפילים). משנת 1939 אין הארגון מכוון רק נגד הערבים. היו התחלות - בלי המשך בשטח זה. חזרה לאאנטי ערביות" אכסקלוסיבית - תחליש ותרפה ידים. נתחנכו כבר להוות מכשיר מדיני, ולא רק כלפי ערבים. השאלה בארגון היא לא פוליטית - אלא חינוכית. ענין ההפוגה לא מתקבל. זהו מושג פוליטי. אילו היו אומרים לא סעיף ה - היה מתקבל אולי, אבל בתנאי שיגינו על עליה והגנה. (המלך למחר בבוקר). {0038-05} [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] לרר (דרום) היה לפני שנה בלשכת הדרכה : הגליל מתחיל מרא"ל (ומ- כלל) עד סוף הנגב: שלוש נפות: 1) המושבות הגדולות עד רחובות, 2) גבעת ברנר עד כביש מגדל-פלוג'ה, 3) כל השאר בדרום (נגב) - בס"ה 60 נקודות, 32.000 נפש (בנפה 1 - 22.000, 2 - 10.000, 3 - 1.500) הארגון מונה 5.500: ב- 1 - 2.000 (חיש 270. תי"מ 1.250, 357 גדנע - בס"ה 1.895 בלי מפקדים, מ"מ 20, מאז 15, מ"כ 90, מ' גדנע 44, ס"ה 169) ב- 2 - חיש 230, חימ 1.500, גדנע 325 - ס"ה 1.855. מ"מ 33, מאז 10, מ"כ 110, נוער 16 - ס"ה 169). ב- 3 - אין חיש, חי"מ 1.000, 120 נוער - ס"ה 1.120; 17 מ"מ, 20 מאז, 50 מ"כ. ס"ה 87). תי"ש בנפה 1 - גיל צעיר, רובם בני אכרים, נכנסים ברצון, גיל 22 ממוצע (מגיל 18 עד 24), 2 פלוגות (1 בר"ל ונ"צ, 1 ברחובות). רמת הידיעות לא נופלת מהרמה בחטיבה, מלבד הסבילות הגופנית. לא יחזיקו מעמד בהליכה של 30 קילומטר, כאשר יחזיקו מעמד בחטיבה. כל אחד מקבל 20 שעות אמון בחודש, כס"ה כ500- שעות אמון (במשך שנתים), באים רובם מגדנע, ובזה יש סיוע רב. כשהם מופיעים בקורסים מעורבים עם החטיבה אין הפרש ברמה המקצועית. (הקשיתי שוב על אורך הזמן בחטיבה). לדעתו 3 חדשים של אמון מרוכז ורצוף היה נותן איש מאומן בדרגה של החטיבה (לא סבילות גופנית) (זוהי בערך שנת אמונים בחטיבה). בשנה השניה בחטיבה באה ההתמחות לענפיה (סיור חבלה נשקות) - התמחות זו אינה בתי"ש. {0038-06} מדוע במשך שתי השנים לא מחשלים הגוף בחיש ? מפני שהם לרוב בגיל עבודה, גם בני האכרים. הקורסים למפקדים הם אותם הקורסים של ~החטיבה. ההבדל הוא - ~שבתיש נותני רק ~עקרונות ~יסודיים. התאמת העקרון למצבים שונים ניתנת יותר בחטיבה. הדרגה הגבהה ביותר - מ"מ. למ"פ נעשה בחוסר ברירה, ומצטיין במשהו, כשהוא בעצמו נעשה מדריך למ"מ. הבעיה של הארגון - היא בעית הכשרת המנגנון, כלומר הפיקוד מעל מ"מ. בלי ב"ס קבוע לשנה לכל הפחות אין פתרון לבעיה. יש כוחות בארץ להקמת ב"ס כזה, שיוצא מ"פ ומנפ'ים. מפקדי גדודים לא נוכל לחנך, גם אינו רואה צורך לפעול ביחידות כאלו. להקמת צבא סדיר אין לנו כוח, אבל כל זמן שאנו מחתרת אין אפשרות לפעול ביחידה גדולה מזו של ~פלוגה. אם צד שלישי יעלם מהארץ - נוכל ~בכוחות שישנם, אם נשלים. אין לנו די מפקדים לכך (לעמוד בפני ערבים כשאנגלים יעזבו), אין די טוראים (כמות לא מספיקה) אבל נוכל להכשיר טוראים בזמן קצר, לא כן חבר פיקודי. יש בחבר קציני הצבא מה שחסר לארגון, והמיזוג היה מביא ברכה. הצליח לגייס קצינים. אולדג (לווטננט ביחידת הסוואה, היה ~בחזית ) ד"ר ~מזרא (לווטננט בבריגדה, ~מחלקת ההספקה) קפטן עשיאל (בריגדה). יש קצינים שלא הצליח לגייס. גויסו אלה שהיו מקודם בארגון לא גויסו אלה שלא היו. הללו לא מכירים תנאי הארגון. אין קשר בהתמזגות אנשי הצבא בארגון. {0038-07} בהתחלה כשבאו מהצבא לא היה הארגון זריז לגייסם, נפגעו, בינתים נכנסו לעבודות אחרות וקשה לגייס אותם (למשל חיים לסקוב בחיפה, מכסי כהן, מיור בבריגדה, חיפה - שניהם בוגרים בקורסים בארגון, והיו יכלים למלא תפקידים רציניים). ב"ס למ"פ היה עלול לתקן מצב זה - כי היו נכנסים להשתלם בב"ס יחד עם אנש הארגון. לא קלטנו גם החיילים, לא היה טיפול מספיק מצד הארגון. היתה דרושה מחלקה מיוחדת, המכירה החיילים, הפיקוד המקומי לא מסוגל לכך. ועוד אפשר לתקן זאת, כי היה בתחילה רגש של עיפות, ועכשיו היו נכנסים; כי החיילים קיבלו אמון רציני. מהו היחס של יעקבסון ? עוזר אבל טרם הכריע בלבו בעד או נגד. דר סטשינסקי, יו"ר המועצה בראשון, מפריע. קטוביץ בראשון (רוויזיוניסט בסתר) אף הוא מפריע. סטשינסקי רוצה להכניס אותו למפקדה נפתית. המפקד בראשון - שמוליק רובשקין מיוצאי האכרים - נאמן. (מפן 1 - יעקב פחולוב (מת"א) לא איש מפלגה, נאמן, חבר ההסת', חדש בראשו ן (ירש מקום איש לא נעים), נחקבל במקום, מפן 2 - יצחק פונדק מת"א, מוכשר, מפן 3 - חיים קרמר, ותיק). קשה להשיג איש חדש לעבודה. המשקים מסרבים לתת אנשים - אם כי האנשים רוצים ללכת . איש טוב לבטחון לאחר שהוא עובד 4-3 שנים ברציפות. אבל בקבוץ יש בזה לקוי. מחליפים יותר מדי את אנשי הבטחון. רצה להוציא מניר-עם [ניסן] (בנגב, חבר הקבוצות) ומקבוצת שולר (דב) לנוער. המשקים מסרבים, ועד הערעורים בוה"פ החליט שעליהם לצאת. {0038-08} הלך רוח ? מתפרצים למעשה. האניה שירדה בניצנים (אשדוד) מספיקה לחודש - חדשיים. אכרי גדרה הלכו מבלי לשאול לאן. הלכו כולם בלי יוצא מן הכלל. יש קנאה באצל. יש מעטים משלנו שהלכו לאצל. בגליל דרום מרכז אצל הוא שערים (רחובות, [אצל]) וטירת שלום בראשון (לחי). יש תימנים בארגון ? ברחובות כ30-, יש גם מפקדיפ אתרים (4-5 ברא"ל ורחובות). בגדרה אין אצל. קצין בגליל דרום - בנימין (רחובות). יש להכניס איש מיוחד (תימני) לשערים לארגן הנוער. היש איש מתאים בגליל ? לא. פנה לפני חדשיים לפיקוד, ולא נענה. כל המפקדים של תימני אצל ולחי - הם אשכנזים. זקני התימנים באים ומבקשים לעשות הסברה נגד אצל - ואין איש לארגון. בשערים לא היתה אף הרצאה. יש בשערים כ150- אנשי אצל. בכפר אוריה יושבים קורדים - משפחותיהם בירושלם, ושם נגועים באצל. בכ"א אין אצל אבל עלול לעבור כולו לאצל כי אין טיפול מספיק בהם. אצל כבר בא אליהם 3 פעמים וגורשו. שוורץ, יו"ר המכבי ברחובות (אכר) בא לפני 6 שבועות להתאונן שהמכבי נגוע באצל, ואינו יכל להמשיך. תבע פעולה. הדבר נודע למרכז המכבי (רוסצקי) ושוורץ קיבל נזיפה (כנראה מרוקח), אבל לא נתפעל, התפטר ממשרתו כמחאה נגד אצל. שוורץ הוא מאנשי סמילנסקי. אנשי אצל במכבי ידועים, אבל אין מכבי רוצה להוציא אותם. מה הן הבעיות העיקריות של הארגון ? חבר מפקדים, תקציב, התאמה ההתישבות לצרכי בטחון, תאום החטיבה והארגון, {0038-09} (יש הכרח לפנות למרכז הארצי, ואין זכות פיקוד לחלקי החטיבה בגליל למגל); התנודות בקו המדיני הורסות הארגון. דרוש קו מדיני קבוע. בארגון אי-אפשר לגמגם, מן ההכרח שהדברים יהיו ברורים (אין קצין הסברה בגליל). אחרי 29 ביוני כשהחלו חיפושים נתנו בכל 24 שעה הוראות אחרות, היה מקובל להגן על נשק - ראו שלא מקיימים זאת. לא היתה הגנה על עליה, באו מפקדים ושאלו - כיצד יכלו להוביל העולים הנתפסים עד חיפה ?