יומנים > יומן - מלא 10/08/1956

{P001} {0013-33} 10.8.56, יום ו' ג' אלול . [[חסוי]] - גוברין: ניסחנו בהסכם כל מה שאנו דורשים מאחרים. השאר לדעת ג. תלוי בי, עלי להזמין ה11- פלוס החברים שהוסיפו בינתיים, לדעת גוברין הגענו בחקלאות ובתעשיה לנקודת רויה מבחינת צרכינו הפנימיים. אין קונים אבל יש ייצור. הגענו לשלב השני - לייצר למען יצוא. - נחמיאס מטלגרף כי האניה השניה תצא אולי ביום א' (מחרתיים). מפני גיוס הצי יתכן שהאניה השלישית תצא בשנים לספטמבר. לדבריו האיחור נגרס מסיבה טכנית ולא מדינית. - בתשע וחצי בא אצלי שאול. הוא דיבר עם עדה ושכנע אותה, ::בל אח"כ דיברו אחה הרי וילדי אליהו המתנגדים לעזיבת הבית בכל תוקף, ודעתה נשתנתה. אחמול דיבר שאול עם משה. והנא תמים דעה לחלוטין עם שאול ותבטיח לדכי עם עשה. שאול מציע גם לי לדבר עם עדה. שאול סבור שעכשיו היא שעת הכושר להתחיל בעבודת הירדן, כשירי מצרים כבולות, לאחר שנקבל הכלים העיקריים. איני רואת מרכז הענינים בעבודת הירדן - אלא בסכנה של נאצר. אס נאצר ינצח בענין התעלה והדבר יתכן מאוד, כי האנגלים כנראה לא יעשו כלום נגדו, {0013-34} ובלי כוח נאצר לא יכנע. הגדלת הפסטיג'ה של נאצר מוכרחה להביא לידי רצונו לחסל את ישראל, לא ע"י התקפה ישרה, אלא תחילה ע"י "התקפת שלום" ונסיון לקצץ התחומים, ביחוד בנגב, וכשנסרב - יתקוף אותנו. - בעשר ישיבת חברים בשאלת תנועות הנוער בחסות בני הספר. השתתפו זיאמה, נמיר, כסה, בש, רחל צברי. שנים מהצופים (ידלין ועוד אחד) שנים מהתנועה המאוחדת (מאיר זרמי ועוד אחד). אני הצעתי שלוש הנחות: יוכרו ע"י בה"ס רק א) תנועות המחנכות לעקרונות שבסעיף ב' לחוק החינוך הממלכתי. ב) שאינן מתנכות לשום עקרון אחר או לזיקה מפלגתית, ג) משתי הנחות ראשונות יוצא שהתנועות המקבלות שני העקרונות צריכות והוות תנועה אחת. זיאמה הציע להכיר רק בהצופים. זרמי הביע דעתו שהתנועה המאוחדת תהיה מוכנה להתאחד עם הצופים, אנשי הצופים מפקפקים אם זוהי דעת התנועה המאוחדת כולה. נמיר סבור שהריפורמה המוצעת על ידי תפגע בזמן הראשון באיחוד הקבוצות, אולם אח"כ התנועות יתאחרו והענין יהיה בסדר אם כי קצת יחליף הזיקה האכסקלוסיבי לאיחוד. לפי הצעת כסה הסכמנו שוועדת הממשלה יהיה דיון ראשון, ולא יובא לממשלה אלא יתקיים עוד בירור אחד. - נמיר מלא דאגה לעתידו של משה. אתמול נתכנסה הוועדה המדינית, וגולדה מסרה דו"ח. משה ישב כל הזמן בלי סבלנות ומיד לאחר גמרה - עזב הישיבה. לי נדמה החשש מוגזם. משה אינו ליבנה. ואם כי לפי דברי שאול הוא סבור שהוא האיש היחיד המסוגל לנהל עניניחוץ - איני סבור שלא יתן כוחותיו לתנועה.