יומנים > יומן - מלא 11/07/1928

{P001} {0095-13} כ"ג תמוז 11 יולי יום ד' הבוקר נשתנה הנוף. נתרבה הירק. נפגשים תכופות אדם ובהמה. (בשש בבוקר עברנו כמדומני את אסכי שהיר) הגבעות עטופות עץ ושיח. במדה שמתקרבים לקושטא האדמה יותר מעובדת, מיושבת ופוריה. מקושטא יוצאת רכבת 4 פעמים בשבוע: ביום ב',ד',ו',ז' בשתים וחצי אה"צ. מגיעה לברלין בבוקר בשעה 7 38 (צואו) כעבור 65 שעה. עוברת סופיה, נ.ש. בלגרד, בודפסט, שוב, טסין צ'סקי, בוהומין, ברסלו, פרנקפורט על אודר ברלין. עומדת בסופיה 14 רגע, בבלגרד 30, בבודפסט כשלש שעות (משש וחצי עד 9 וחמשה) {0095-14} בברסלו 13 רגע. המחיר בעד קרון השנה (בלי הכרטיס) 20,45 מרק,+ 70 קרון צחים,10,63+ פנזו,38,2+ פרנק זהב. באחת וחצי הגענו לתחנת צובנג'י שעל תוף האגם הקרוי בשם זה. האגם עטור הרים, נמשך לאורך במרחק 30-20 רגע ברכבת. מסביב יערות עצי פרי: אגסים, תפוחים, דבדבנים, ערמונים. הכל ירק ופורת. בעשרה אחרי שתים באנו לאיזמיד. גם היא עומדת על חוף ים השיש. הרכבת עוברת את פני העירה. פני התרכיות מגולות. אך עוד החלונות מוקפים רשתות עץ כבימים הקדמונים. בחמש וחצי הגענו לחידר פשה. לא שאלו לפספורט. עברתי מיד עם האניה הראשון לעבר האירופאי, ונסעתי להוט רובין. הבעלים נשתנו, אך יש עוד כתובת אכס: רובין. עושה רושם עכשיו כמאורה. למרות דברי תרכיה פשטו ממני הסבלים והנהג "את העור". בחידר פשה לקח ממני הסבל 40 גרוש תרכי ובעבר האירופאי 15. הנהג לקח לירה, והגיע לו בודאי 10 גרוש. אך שוחחי על המנוחה. הנני חלש. זה שלשה ימים שלמים לא בא כל אוכל לפי. שתיתי רק קפה ושוקלדה פעמים ביום. חוששני שיש לי דיזנטריה. אולם איך שהוא אסע ביום הששי, כי פה לא אתרפא. הרחובות לא נשתנו, אלא שאין צעיפים ופסים. במבוא ל"טונל" כתובת: "וטנדש - חרכצ'ה קונוש". בדיוק כמו אצלנו "עברי, דבר עברית". {0095-15} (ברכבת החלפתי לי"ש ונתנו לי 950 גרוש תרכי. שלמתי 350 ג"ח בעד האוכל כל הימים, 100 לקונדוקטור, 20 מעבר באניה, 40 סבל, 100 אוטו, 15 סבל, 200 כובע קש).