יומנים > יומן - מלא 14/10/1938

{P001} {0144-14} לונדון, 14.10.38 לחברי ההנהלה בירושלם, חברים יקרים. לאחר הרווחה שהורגשה באנגליה עם מניעת המלחמה - בא חשבון נפש עגום ומדכא. התרועה הגדולה לכבוד "עושי השלום" נשתתקה, אם כי העתונות הממשלתית והרדיו הבריטי המשיכו לנפח את "הנס" הגדול שקרה במינכן. לאחר ההדהמה הראשונה של אימת החורבן הצפויה עם פרוץ טבח עמים חדש נראה "הסכם הארבעה" כמעשה גואל ומציל. ובוויכוח שנתקיים מיד לאחר ההסכם - נחלה הממשלה נצחון גדול. רק כעשרים איש ממפלגת הממשלה נמנעו בהצבעה. אף אחד מהם לא הצביע נגד. אפילו האופוזיציה, - הפועלים והליברלים - לא העיזו להציענזיפה לממשלה. נצחון עוד יותר גדול נחל דלדיה בפרלמנט הצרפתי, אולם לאט לאט מתחיל הצבור לתהות: מהו הנס? לשם מה בא פחד המלחמה וסכנתה? לאחר כיבוש "האיזור החמישי" {0144-15} קיבל היטלר יותר ממה ששדרש האולטימטום של גודסברג. דברי צמברליין בוויכוח בפרלמנט האנגלי שלפי הסכם מינכן קיבלה גרמניה הרבה פחות ממה שתבעו קודם - נתבדו. אפילו הטיימס מודה שהשטח שנכבש ע"י הנאצים בהסכמת "הועד הבין לאומי" עולה על זה שהיטלר דרש מצמברליין בטיסתו השניה לגודסברג. למעשה הכיבוש הוא גדול הרבה יותר. כל ציחיה עכשיו נהפכה לנחלה גרמנית. הכלכלה הציחית והמדיניות הציחית נתונות עכשיו בידי היטלר. מה שנשאר מציחיה אחרי רסוק האברים - אינו עומד יותר ברשות עצמו. והצבור שואל עכשיו: לשם בא נפנוף דגל המלחמה - אם היו מוכנים להחזיר את ציחיה כולה לרשות הנאצים? ודעת הקהל שוקלת עכשיו התוצאות של כיבוש נאצי זה: תגבורת זו של גרמניה באנשים, בחמרי- גלם, במרכזי-תעשיה, בחרושת-זיון, ברכבות ועמדות איסטרטיגיות - כמה היא מקרבת אפשרות השתלטותה של גרמניה בעולם. בקרב חוגים רבים יש מצב רוח דפיטיסטי ומיואש. אין לעמוד בפני הכוח הגרמני העולה. אי-אפשר להגין על לונדון בפני התקפת אוויר, אי אפשר להחזיק במושבות, אין לסמוך על שום חוזים ובריתות - והאימפריה הבריטית ימיה ספורים. הרגשה מעין זו מתפשטת גם בצרפת. לא רק שבא קץ להגמוניה הצרפתית ביבשת אירופה - אלא צררפת חדלה להיות מעצמה ממדרגה ראשונה. בני בריתה המזרחים של צרפת יעזבוה, לאחר שראו שברית צרפתית היא משענת קנה רצוץ. (לא נגמר).