יומנים > יומן - מלא 16/07/1958

{P001} {0007-67} 16.7.58, יום ד' בבוקר בא אצלי שילוח. דורש נסיעת תדי לארה"ב. אמרתי לו נחכה לבואו של אבן, נתכנס מחר ונטיל על אבן לרכז מאמציו בהשגת נשק בארה"ב, ואם יהיה צורך יסע גם תדי. שילוח מציע לדרוש מארה"ב קשר מתמיד עם המטה. הזמנתי אמש את זילבר. שוחחנו ארוכות על המצב במה"ת ועל אופיו של די-גול. כשהבעתי השתוממותי למה צרפת לא שלחה כוח ללבנון יחד עם אמריקה אמר לי כי לבנון לא פנתה לצרפת אלא לארה"ב ולאנגליה. כי שמעון עוין צרפת וגם שרל מליק, וגם אינו יודע צרפתי. די-גול הוא איש בודד, אינו אומר לאיש מהו חושב, אין לו ידידים, מודיע רק מסקנה. הרחיק את מלרו, מיניסטר לפרופוגנדה, כי לא אמר אף פעם למלרו מה הוא זומם לעשות, למלרו היה צריך על פי רוח הקודם להסביר לעתנוים מהי דעת די-גול, וכמובן שנכשל. חושש לירידת הסוציאליסטים בבחירות הבאות. הודה לי שיש נטיה בונופרטיסטית בעם הצרפתי. אבל הוסיף כי יש נטיה כזו בכל מחוז. בורגס מונורי שייך לטולוז ושם יש "בוס" אחד, מו"ל של עתון שהוא נותן פקודות לצירי הפרלמנט במחוזו. מי שאינו נשמע לו - לא יבחר. ראיתי את פרץ במשרד כשהוא מדוכא. שאלתי לסיבה. אמר לי שהוא חושב על התפטרות כי משמיצים אותו חברים. אמרתי לו שלא יתחשב עם המשמיצים ואעשה הכל להפסיק הרכילות וההדלפות לעתונים מצד חברים. דרשתי ממנו לנסוע לאיטליה ולצרפת בענין נשק. {0007-68} בש עשרה נתאספו חברינו. סיפרתילהם על דרישת אנגליה. רוב החברים הסכימו לדרישה (נפתלי, אשכול, גולדה ועוד). זיאמה הציע לפנות לארה"ב אם היא מחייבת הדבר. בלבי היו ספקות קשים אם יש למלא רצון אנגליה. מציאות צבא אנגלי בירדן אינה לטובתנו. אבל עצת זיאמה נראתה לי. החלטתי להזמין את לוסון לערב, ודחיתי ישיבת הממשלה שנקראה, לשש - למחר לעשר. אבל הזמנתי אלי את רוזן, אנשי מפ"מ ואה"ע. תחילה באו רוזן וברזילי. שניהם כבר ידעו על הפניה הבריטית. אמרתי להם שדחיתי הישיבה למחר למען יוכלו החברים להתיעץ. ברזילי אין צורך להתיעץ - הוא מתנגד. בינתיים הגיעו בנטוב, כרמל ובר יהודה. חזרתי על סיפור המעשה. שאלו אותי לדעתי. אמרתי להם שרק מצדם על ההתנגדות, אך אין זאת אומרת כמובן שהם מסכימים, וגם אם יסכימו בלבם נוח להם להצביע נגד בידעם כי יש רוב בעד. בבוקר נתקיימה ישיבת ועדת חו"ב על המצב. סקרתי את המאורעות ותכנית פעולה לציוד ולרכישת עזרת המדינות הבלתי ערביות באזור. יזהר הררי שאל מה יהיה אם אמריקה תפנה אלינו שהיא רוצה לשלוח צבא לירדן דרך ישראל. שאלתיו לדעתו בענין זה - אמר עלינו לדרוש תביעה מירדן. אחרים לא התווכחו על הדבר. אחדים הציעו פלישה לירדן, ודווקא לנדוי מחירות הציע לעשות זאת רק במקרה שנאצר ישתלט על ירדן. הודעתי שאני מסכים לדעתיו, אם באותו זמן יהיה בידנו די נשק ורוסיה לא תלחם לנאצר. בדרך כלל היה דיון די רציני. כמה שונים אנשים אלה כשיושבים בועדת חו"ב - ואז דנים ברצינות ובאחריות, מישיבתם בכנסת או באספות פומביות... {0007-69} בשמונה וחצי בערב הגיע לוסון לבית גולדה וסיפרתי לו על בקורה של ברברה סלט ודרישת אנגליה והסברתי לו מדוע לא רוצה ישראל להיות גורם וצד בהפירות ובמלחומות שבין הערבים, אם כי אין אנו מעונינים בהשתלטות נאצר, ואנו רוצים לדעת אם אמריקה עומדת מאחרי רצון אנגליה לשלוח צבא לירדן ותובעת מאתנו לתת מעבר. מעבר זה יזיק לנו ביני דעת הקהל בעולם (גם באנגליה) ועלול לעורר תגובה מסוכנת של רוסיה. ולכן רק אם אמריקה תדרוש זאת ותהיה אחראית לכך אייעץ לממשלתי להסכים. לוסון הבטיח לשדר מיד לממשלתו והוא מקווה שעוד לפני ישיבת הממשלה מחר בעשר יקבל תשובה. אם לא יספיקו לטלגרף ידרוש מהם תשובה טלפונית. בינתיים נודע כי סלוין לויד נוסע לוושינגטון בענין משלוח צבא בריטי לירדן. כנראה שאין ארה"ב מסכימה לעת עתה לצעד זה... יישר כוחו של זיאמה שנתן לנו היום עצה טובה! [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ]