יומנים > יומן - מלא 17/04/1949

{P001} {0047-92} יום א' (יח' ניסן), 17.4.49

¯באו אצלי בלוסטיין וחבריו. הוא מביע חששותיו: 1) הרבנים רוצים ליסד סנהדרין ליהדות העולמית, זה יפחיד יהודי אמריקא. 2) שמע מכמה אנשים שצפויה סכנה ליהודי אמריקא ועליהם למהר לבוא לארץ. דיבור כזה עלול להזיק, לא רק בקרב לא ציונים אלא גם בקרב ציונים. 3) ממשלת ישראל כאילו רואה עצמה נציגת יהודי העולם. אולם חששותיו העיקריים הם בשטח כלכלי: א) ההסתדרות יש לה עסקנים, ויש חשש שתלחץ על יזמה פרטית, ב) ממשלת פועלים תפחיד הון. הסברתי לו שמטרתנו משטר סוציאליסטי, אבל קבוץ גליות קודם בזמן ובדחיפות. בלי הון יהודי ובין לאומי מחו"ל לא נעלה עולים, וזוהי שאלת חיים ממש בשבילנו. שאלתיו אם יתכן שקבוצת בעלי הון גדולים יבואו הנה לתכנן יחד אתנו פיתוח מהיר של הארץ ולקבוע תנאי השקעת הון. הביע חשש רבים שהעליה הגדולה עלולה להביא לידי קטסטרופה. אמרתי לו שאמנם אנו עומדים בפני קשיים גדולים; אולם אתנגד לכל הגבלת עליה משני טעמים אלה: 1) אם לא נציל יהודי מזרח מיד - אין בטחון {0047-93} שנציל אותם. נתתי לו דוגמת יהודי בולגריה ורומניה. 2) תוספת מהירה וגדולה של יהודים היא צורך דחוף לבטחוננו. כי אין בטחון כלשהו ששבע מאות אלף יהודים יעמדו בפני עולם ערבי.

בכלל הוא מלא רשמים טובים מהארץ. טען עוד לפליטים ולירושלים - על יסוד שיחתו עם אטריג'. אטריג' אמר לו שהוא מכבד ומעריך אותי, והוא רוצה לעזור.

- בא אצלי פולק, יהודי גרמניה שהיה בארץ וניקלע להודו ומוציא שם עתון אנגלי ציוני. מנהיגי הודו נוטים אלינו, אבל נהרו מפחד מפקיסטן שרוצה לעמוד בראש עמי האיסלם (אפגן וערב ועוד), והוא רוצה לעמוד בראש עמי אסיה.

האינטלגנציה ההודית בעדנו - לא רק מטעם פוליטי אלא גם מטעמים סוציאלייםאבל נהרו זהיר ומעכב. לשון ההודים בינם לבין עצמם - אנגלית, כי אין להם לשון משותפת. בפרלמנט הרוב מדבר אנגלית. כל החוקים מתפרסמים באנגלית...הם תמהים לתחית הלשון העברית. נחוץ קשר עם הודו.

- דיברתי עם שלמה. הוא מלא מרירות נגד הפיקוד - אינו מבין מה זה צבא. אצלנו הצבא הבזבזני ביותר. אף פעם לא הולכים ברגל - אלא נוסעים. הוא היה רוצה ללכת לחיל הים - אבל חושש שיכשילו אותו מהמטכל. ביקשתי לסדר פגישה עם מספר קצינים לברר מצב הצבא.