יומנים > יומן - מלא 18/04/1949

{P001} {0047-93} ¯18.4.49 יום ב' יט' ניסן תש"ט, ¯24.000 ישיבה על גדנ"ע: יעקב, צדוק, זלמן, אלחנן, שאול, אליק. יש בגדנע ¯,נערים, מהם 9000 תלמידי ב"ס. ז"א שגדנע צריך לטפל גם בחינוך כללי ולא רק צבאי ¯אם רוצים לתת לנוער חינוך והכשרה גם צבאית וגם חלוצית. מספר הנערים והנערות בכל שנתון הוא כ,10.000- ואם גדנע זה מ14- עד 18 - הרי זה נוער של .40.000 {0047-94} ¯עכשיו מטפלים בגדנע 520 איש מטעם הצבא. לאחר בירור קבענו שהגדנע מהווה ¯.יחידה ארצית עצמאית נתונה למרותו ולהנהלתו של משרד הבטחון בשתוף משרד החינוך ¯מפקדים ומדריכים צבאיים יתמנו ע"י משרד החינוך באישור משרד החינוך, מדריכים ¯תרבותיים ומקצועיים ע"י משרד החינוך באישור משרד הבטחון. בראש הגדנע עומד ¯מפקד ארצי המתמנה ע"י שר הבטחון באישור שר החינוך. סגל המפקדים והמדריכים ¯נתונים למרותו של המפקד הארצי. אל הגדנע ישתייכו כל התלמידים ממחלקה שמונה ¯בב"ס עממי וכל בן ובת מגיל 14 עד גיל הגיוס. למען הבטחת תיאום עם מקומות ¯העבודה, תנועות נוער, בי"ס וגורמים אחרים תוקם ע"י לשכת ראש הממשלה ועדה ¯עליונה לתיאום, מורכבת מנציגי שר הבטחון, שר החינוך, שר הבריאות וראש המטה ¯.הכללי. ועדה זו תמנה ועדות תיאום מקומיות ¯בירור יותר רב ובלי מסקנות ברורות כל כך נתקיים בענין נח"ל. כולם הציעו שהגיוס יתחיל בגיל 18 בשנה ראשונה יתאמנו 4 חדשים ויקבלו הכשרה חקלאית 8 חדשים. ¯מי שיתארגן בארגוני התישבות - ילך להתישבות וכאן נחלקו הדעות. צדוק הציע ¯ש15%- מאלה יקבלו אימון צבאי מלא, וכשהם יגמרו יבואו עוד ,15% עד שכל ההכשרה ¯תקבל אימון צבאי מלא. נחלקו שוב הדעות אם האימון המלא ימשך עוד שנה וחצי או ¯- עוד שתי שנים. חלק מבני 18 ילכו לצי ולאוויר - ולא יקבלו כל הכשרה חקלאית ¯.אלה יתנדבו לעבוד 4-5 שנים. לא נתסכמו הצעות מוסכמות על גרעיני ההכשרה ¯הוצע גם שעולה חדש עד בן 25 יחויב בגיוס. שאול הציע ששנה ראשונה תהיה כולה ¯אימונים צבאיים, ורק אח"כ תתחיל הכשרה לעבודה והזברה עצמית, אך כולם התנגדו ¯.לכך. אחדים הציעו ש"מתישבים" ילכו ל4- חדשים לאימונים ¯בצהרים באו אצלי אטריג' ווילקינס ממחלקת המדינה אכלנו יחד ושוחחנו - ¯כשעתיים - על שיחות לוזנה, על אפשרות של שלום, על פליטים וירושלים. אטריג' לא נלהב כל כך למשטר בינלאומי, והבינותי מדבריו שהרוב בועדה (כנראה הוא וילציק) {0047-95} ¯יקבלו סידור יהודי ערבי. על ענין הפליטים לחץ יותר. הסברתי לו שוב שזוהי ¯שאלת שמירת קיומנו וגם מטעמים כלכליים אין אפשרות לשוב הפליטים. הוא רצה ¯לדעת שלושה דברים: 1) אם נשלם פיצויים על האדמה, 2) אם נחזיר חלק, 3) אם ¯נסייע לישובם בארצות השכנות. ל1- עניתי בחיוב. הבטחתי גם להחזיר אלה ¯שמשפחותיהם מובדלות, וגם לסייע בישוב בארצות השכנות, אם תהיה קואופרציה יהודית ¯.ערבית. דיבר על פיתוח המזרח התיכון (בתוכי א"י). ווילקינס לא פתח פיו כל הזמן ¯.אח"כ שיחה עם הופיין על עבודתו בלשכתי - ¯הוא מציע שראש הממשלה "ינהיג הכלכלה." לשם מילוי תפקיד זה יקום ראש ¯הממשלה במשרדו "מחלקה כלכלית" - ליעץ לו בכל עניני הכלכלה, להציע הצעות ¯ולהכין תכניות, לעקוב אחרי פעולותיהם הכלכליות של שאר המשרדים, לאסוף כל ¯הידיעות בענין זה, לרכז המגע בין ראש הממשלה ובין יתר המחלקות. למחלקה יהיו ¯."עוזרים ומזכיר, אחד העוזרים יכונה בשם "ראש המחלקה הכלכלית במשרד ראש הממשלה ¯ראש הממשלה ימנה גם ועדה כלכלית מיעצת. לא יהיו לה תפקידי ביצוע, אלא תפעל ¯דרך המחלקה הכלכלית, תפקידה להדריך המחלקה הכלכלית, ראש המחלקה הכלכלית יהיה ¯.מזכיר הוועדה, לחברי הוועדה ולראש המחלקה יהיה מגע ישיר עם ראש הממשלה ¯הופיין מוכן להיות ראש המחלקה - וגם לעזור מבחוץ. יתן מזמנו לועדה בכל ¯יום ב,' ג,' ד,' ה,' אה"צ. מקבל נפתלי ויוסף שפירא כחברי הוועדה המוצעת. כראש ¯המחלקה הוא מציע וולפסון. כעובדים ראשיים הוא מציע: כתריאל סלומון, כץ ¯.מחברת החשמל, דר. יהודה לווה היועץ החקלאי של אפק, ג'ול כהן ¯מציע לקרב לשכת הסטטיסטיקה למחלקה הכלכלית, להקים קשר אמיץ עם המשרד ¯החקלאי ועם הסוכנות, להתאים הסטטיסטיקה לחישוב ההכנסה הלאומית, לרסן הנטיה ¯,לפתוח חניות, מסעדות, וכדומה, להדריך השקעת ההון, לענין בבעיות עידוד חסכון לברר חסכון כפיה, להקים מגע עם משרד האספקה ועם האוצר, לעיין יחד עם האוצר {0047-96} ¯.בהצעות להגדיל הכנסות הממשלה, לרסן הנטיה להעלות השכר ¯לפני הצהרים מסדר צבאי למלאת שנה לשחרור טבריא. ציינתי שטבריא קפצה - ¯בראש והכריזה על עצמאותה כארבע שבועות לפני המדינה - כאשר עשתה זאת גם לפני ¯הרצל ע"י הדון יוסף הנשיא והרב אבולעפיה, זה מוכיח שהעצמאות לא באה בפקודה ¯מגבוה אלא זינקה ממעקי רצון העם, ואיחלתי לטבריא להיות הראשונה גם לפיתוח ¯.ואיכלוס - כי הטבע חנן אותה בכל - ים, הרים, אדמה פוריה, מקורות מרפא ויופי