יומנים > יומן - מלא 18/06/1952

{P001} {0029-124} 18.6.52, יום ד' בא אצלי הרב מיימון: לא על כלכלה מדיניות ודת. אבל חרד לעמהארציות הגוברת בעם, לא רק בשמאל אלא גם בימין. רוצה להקים מרכז רוחני, לא לדת, אלא לתורה, הקים בנין גדול. רוצה ליסד ספריה גדולה. יש לו כבר 7000 ספרים, יש מו"מ על קנית ספריה בלונדון - יש שם 2300 כתבי יד (אין עוד רשימה), 3350 ספרים יקרי ערך. יש ממשלה אחת שרוצה לקנות - ממשלת דנמרק, היא אוספת ספרים עברים. מי שהוא עיכב לע"ע. הספריה תעלה בערך 11-12000 לי"ש, דורשים 3000 ליש במזומן, השאר במשך 6-8 שנים. מיימון עומד לנסוע ללונדון. ישיג שם 3000 ליש, על השאר מבקש ערבות הממשלה - 1200 לשנה. הבטחתי להביא הדבר לעיון ולהחלטה בממשלה במשך שבועיים. - אהוד הציע אתמול להזמין מרקוס זיו לרכז הקניות - אם יוסף יסכים. דיברתי הבוקר עם יוסף בטלפון. הוא סבור שאנשיו יודעים יותר טוב... - סמבורסקי הביא לי פרופ קנווסטל, יהודי בריטי, עכשיו פרופ. במונטריאול ממציא פרוצס להשביח האדמה. כרגע מחיר פונט של החומר נעשה מתוך גז טבעי) הוא דולר. להשביח אקר אדמה דרושים 200 פנט, אבל לא צריך להשביח שנה שנה - אלא כעם אחת. כי אין זה זבל אלא חומר שמשנה התכונה הפיסית של העפר ועוזר לצמח לקלוט מים וחצמן. יש לבדוק אם זה טוב באקלימה של ארץ. יש לעשות {0029-125} ]?[ polyacrylontrate בחינות ממושכות, לפחות שנתיים. שם החומר מציע הקמת ועדת מחקר: חוקר קרקעי (רביקוביץ), חימיסט אורגני (אהרון קצלסקי), משמר אדמה, מהנדס קרקע (לדרכים וכו'), דר. לודרמילק, נציג משרד החקלאות, שיהקרו דרכי שמירת הקרקע והטבתה. הוא ישפיע על החברה האמריקנית המייצרת החומר - לשלוח לנו חינם לשם בחינות. הוא מוכן להיות יועץ לוועדה. - בא אצלי יוסף יעקבסון בענין ביה"ח של Kohorn . היה מוכן לדבריו 5 מיליון, דור ומיליון ל"י, כל הכסף הזה זזים, אבל מומחה של המכשלה דר. זלבר דורש הגבלת ביה"ח שיוכל להספיק כל החוטים הדרושים לשני בתי החרושת לצמיגים. לכך ידרשו עוד 1.5 מיליון דולר. קוהורן מוכן לתת עוד הצי מיליון, מיליון נדרש מהממשלה (תמורת לירות). דורש מהענקה או מהשילומים. יוסף כאילו מתנגד. קפלן ואהוד יודעים על כך. הוא מתנגד למרכז השקעה כמשרדו של יוסף, כי יוסף אינו מושך אנשים. על המצב בארץ הוא אומר: אין שמחת חיים. צי התחבורה מדכא. צי הבניה לא עשה כל שנוי - בונים כמקודם. לא נפסק אף בנין אחד לרגל הצי ויש רק הרגזה. - קיבלתי רשימה העובדים בצירותנו בלונדון: 10 ישראלים, 6 מקומיים, 8 במזכירות טכנית של הקונסוליה, 2 בצופן, 3 במזכירות היועץ הכלכלי, 2 במזכירות הנספח לעתונות, 8 במרכז הרישום. לציר יש מכונית, לארבעה עובדי הצירות 4 מכוניות פרטיות(קרן, לשם, ארנון, ברין). לאחדים מהעובדים המקומיים יש מכוניות פרטיות, והצירות לא משתתפת בהחזקתן. הציר מקבל 310.5 ל'י (ליש?) לחודש, קרן 225 לי, ברין .188, גזית (מזכיר ראשון 180, ארנון 172, לשם 228, (מזכיר ראשון וקונסול). מהמקומיים מקבלים: ד.מאי - 70 לי גב' סלטר 40, פריזר 39, לוי 39, קליין 40, וייזר 22. {0029-126} מדוע משכורת גבוהה זו לציר - כשבאנגליה הל"י לפחות שווה לשתי ל"י פה? בנספחות הצבאית 6 עובדים: הנספח 196.8 לי, רב סרן שרין 126,2, ר/ס מודעי 126,2, 2 עובדות מקומיות 40 ל"י, כ"א, לילי אופנברך פוטרה) 86.2 ל"י. - שוחחתי ארוכות עם אהוד על החובות, מאזן התשלומין וכושר הביצוע של משרדי הממשלה. בעיקר האוצר ומשרד המסחר והתעשיה. אהוד אופטימי ביחס למצב ולאפשרויות. המכשול הראשי חוסר היעילות והסדר במשרדים אחדים. המומחים של או"מ ושל המבשלה האמריקנית - רובם ריפובליקנים, דורשים תכנון ממשלתי ושלטון תקיף של הממשלה על שרותים עיקריים, כגון חשמל, הובלה וכדומה. "יזמה פרטית" - אינה מושכת כלל וכלל לעם. המצב הכלכלי של הרוב בארץ הוסב בשנים האחרונות ואין יסוד אובייקטיבי לתלונות.