20.06.1939
223697
{P001} {0167-78} 20.6.39 תקציב לאיש במחנה אמון בן 12 איש הנמשך 14 יום כלכלה לפי 110 מא'י ליום 1.540 לא'י נסיעה וחזרה (הממוצע) 250.- הוצאות שיכון 400.- צרכי ליסוד שונים (תחמושת תנתן מהמשטרה) 100.- כלכלה לשני מדריכים(-.2 לא'י האיש)340.- יחסים וכו' 180.- רזרבה לשונות 190.- --------- 3.000 לא'י ========== נוטרים מקבלי משכורת ישתתפו ב-.1 לא'י ע'ח הכלכלה. המדריכים והתחמושת לאימון יינתנו מהמשטרה או הצבא. ס'ה 80 נוטרים מקבלי שכר 64 שוטרים מיוחדים. מ6:00- עד 10.00 התקיימה פגישה עם כמה חברים (המשמרת הצעירה): בנקובר, סירני, ר. רבינוביץ, זיומה, דובדבני, קוסוי, גוטהילף, שרף, שקולניק, רפטור, בהיר, דוב הוז, אליעז, פ. לוביניקר. העמדתי בפניהם את השאלה כיצד נעמוד במצבנו הפנימי בפני הספר הלבן. שקולניק סבור, שהחלטת המועצה לא הימה אלא ספרות. בכל אופן הוא לא ידע את הכוונה, אבל הוא סמך על כך שיש בוודאי מישהו היודע מה שהוא רוצה ובשעת הצורך יינתנו הוראות. לוביאניקר סבור שבעצם ברורה תכנית הפעולה, והיא לא מרד ולא טירור אלא עליה,התישבות, התגוננות כלכלית ויש רק שאלה תכנית וכספית של ביצוע. אם כי נעשו כמה פעולות חשובות, יש הרגשה בציבור שאין הפעולה נעשית. כמה דברים אינם נעשים באמת מפני שתי סיבות: (א) חולשה אירגונית - עדיין לא נקבע נוסח הפעולה לשעת חירום. (ב) מפני שחלק התכנית הגשמתו תלויה בציבור הבעל-ביתי של הישוב, וחלק זה אינו נשמע למוסדות. בנקובר סבור, שעדיין אין הסכם בנוגע לקו, למשל, כיצד נתיחס לפעולות הרביזיוניסטיות. אפילו בתוך השורה יש מבוכה ומרירות. חילוקי הדעות יש לא רק בתוכנות אלא גם בקרב האכרים. לא כולם מקבלים