יומנים > יומן - מלא 20/06/1939

{P001} {0167-74} 20.6.39 אמרתי שאני לא יכול להסכים לזה בלי הסכמתו של ד'ר רופין, אולם אני מסכים רק בנוגע לאדמת מצעוב, שעל 4,000 לא'י אלה נחליט ע'ח תקציב שנת ת'ש. על חטאי נדון עם מחלקת ההתישבות. אם רופין יסכים מוטב, ולא - יובא הענין בפני ההנהלה. ----------- שמוראק נשאר לשוחח אתי על המצב הפנימי בישוב. מדבריו הבינותי שלציונים הכלליים ב' אין עמדה מאוחדת, ואין גם עמדות בהירות. ההתרוצצות היא לא רק בין שתי דעות, אלא כמעט בקרב כל איש ואיש. ---------- נכנסתי לישיבת הועד הלאומי. שמעתי את הדו'ח של שרתוק, מוסינזון וברלין. היה דבר מה חדש ומפתיע בסיפורו של מוסינזון על הפגישה שלו ושל ד'ר גולדמן עם החבר האנגלי בועדת המנדטים, הלורד הנקל. הוא קיבל אותם ברצון וגם שוחח אתם זמן ארוך מכפי שקצב להם. שאל מיד לעמדת הצרפתים. כאשר הסבירו לו, אם כי שתי המדינות ידידות הן במערב, במזרח הן נפרדות זו מעל זו, הודה שזהו המצב. התענין בסיבת התנגדותנו לספר הלבן. הודה שיש לנו יסוד להתנגד. הודיע שהוא בלתי תלוי בדעת הממשלה. ברלין מסר דו'ח עגום על חולשת התנועה הציונית באמריקה ועל פחד היהדות האמריקאית מפני אנטישמיות. לאחר ביקורי הקצר באמריקה לפני ועדית לונדון לא היו דברים אלה חדשיםבשבילי, אם כי אין לי ספק שאם תעשה פעולה נמרצת בקרב הנוער והאינטליגנציה היהודית - לאו דווקא בין הציונים הרשמיים - אפשר לשנות את המצב. הזמנתי את ויינשטיין לשוחח אתי מיד לאחר ישיבת הועד הלאומי. אמרתי לו שקיבלתי אתמול מכתב מאת ארגון "התקומה" ועניתי מה שעניתי. אמרו לי שהוא חבר "התקומה". לא חשוב לי מה היא עמדת האירגון שלו, איני מחשיבאירגונים אלא אנשים ואני רוצה לדעת מה היא עמדתו הוא. אם כי הוא היה רביזיוניסטים, יצא את המפלגה הזאת, עזב - כמדומה - גם את מפלגתו החדשה ולא פעם חלקתי עליו, חשבתי אותו תמיד לציוני, ואנירוצה לדעת מה עמדתו בשאלה היחידיה שהיא - לדעתי - השאלה הקובעת את הציונית, שאלת המלחמה בספר הלבן.