יומנים > יומן - מלא 22/04/1941

{P001} {0064-13} ירושלים יום ג, 22.4.41 ביראם, ברט וקפלנסקי הניעו בדיוק בשעה i2.00 משתוממים לפשר ההזמנה המסיטית, וכשמסרתי להם החלטת ההנהלה קבלו אותה ברצון. הפנשתי אותם מיד עם רייזר והם נגשו לעבודה, אחר הצחרים שיחה ארוכה עם סולובייצ'יק, הוא שאל כיצד רוצה אני לגבש את המתיחות הציונית. לדעתו יש להתחיל בחיפה, אבל היה רוצה לדעת מה הוא התוכן הממשי של המתיחות. אמרתי לו, שהוא מתכוון לדעתי בנונע לחיפה, גם לי נראה מקום זה כנקודת מוצא לביצור משטר ציוני בארץ, והתכנית היא פשוטה: (א) בשטח המלחמה. דריכות ציבורית לקראת הגיוסים הנדרשים מזמן לזמן, שההנהלה תסכים להם, בלי אתמוספירה מתאימה קשה להשיג כעת 500 איש הדרושים לנו: 150 איש בשביל פלוגת התותחנים היהודית ו350- איש בשביל פלוגות הבאפפס, סולובייצ'יק הציע להכריז על גיוס כללי בחיפה, לכך לא הסכמתי, כי מחוסר בטחון שהגיוס ייקרא לפעולה, עלול הדבר לעורר רק אכזבה ורפיון. במקום זה יש להגביר את העזרה לאירגון ולרכז סביבו את הנוער, ליצור סביבו אתמוספירה מוקירה ולהגדיל את אמצעיו. סעיף ב' מתיחס למצב הפנימי. יש הכרה בהגברת העזרה ההדדית בשעה זו. הכוונה היא לעזרה חמרית ועזרה מוסרית, לא ייתכן שברגע זה יהיו אצלנו רעבים, וגם לא ייתכן שבשעה קשה זו יימצאו בתוכנו אלמנטים זרים ותלושים. יש לדאוג להפצת הלשון, לחינוך ציוני, להקלטה חברתית של כל האלמנסים, שבאו הנה מתוך אונס, בלי כל שורש ביהדות, כי בשעת סכנה הם עלולים לשמט חומר הורס. (ג) כלפי המשטר: יש צורך בדריכות פוליטית, בתגובה אם למשל יגרשו את המעפילים או מקרים דומים לאלה. {0064-14} 22.4.41 (ד) עמידה לימין המוסדות העליונים של הישוב, השלטת משמעת ציונית בצבור והגברה האמונה וההכרה הציונית בכל שכבות העם. יש לדאוג גת לרמה תרבותית ביחסים הציבוריים. אילו היה קם חבר אנשים לשם דברים אלה, מן הראוי היה שיוציא נם ביולטין, לא בדפוס, למען שלא יזקק לצנזורה, אבל גם לא בלתי- ליגלי, אלא ביולטין פנימי אטר יישלח למספר גדול של אנשים ואשר יכיל ידיעות שאינן באות בעתונים והסברה ציונית, אשר בגלל התנאים הקיימים אי אפשר לפרסם בדפוס. סולובייצ'יק אמר, שכל הדברים האלה ייתכנו, ולשם כך יש צורך שאבוא פעמיים לחיפה. פעם ראשונה למסיבה מצומצמת של 10-8 אנשים, ופעם שניה לטסיבה רחבה יותר של 60-50 איש. אט כי אינה נראית לי כפל המסיבות, הבטחתי שאם בשובו לחיפה יתיעץ עם החברים הכי קרובים ואז יעמוד על דעתו, אני מוכן לבוא גם פעמיים וגם שלוש, אם יש צורך בכך. בשביל המסיבה הרחבה הצעתי להזמין אנשים מכל המפלגות הציוניות, מכל החוגים הכלכליים, מכל הגילים, וותיקים ונוער, מכל העדות וקיבוצי גלויות שבחיפה. לאחר שסיימנו את הבירור בענין חיפה, שאלתי לדעתו של סולו- בייצ'יק על גיבוש הציונות הפרוגרסיבית בכל הארץ מאותם החוגים שציינתי בשיחות עם גרינבוים וקליינבוים. סולובייצ'יק רואה את הקשי בחסרון מפעל משותף לחבר אנשים זה. הדבר היחיד שלדעתו יכול ללכד אותם זהו הקמת עתון שידרוש בערך 2,000 לא"י. הצעה זו ראויה לדעתי לעיון ולטיפול. אחרי זה נפגשתי לשיחה קצרה עם בראון היוצא הערב לאמריקה, באוירון לבומביי ומשם באניה. הוא עומד להגיע לניו-יורק בתחילת יוני ויעשה בארצות הברית 5-4 חדשים. בקשתיו למסור לד"ר וייצמן ולשאר חברינו על ההכרח לעורר בעתונות האמריקאית, הידועה בידידותה הגמורה לאנגליה, את השאלה {0064-15} 22.4.41 הדחופה על גיוס יהודי ארץ-ישראל למען הגנה על הארץ והגנה על עצמם, כי בשיחות עם לורד הליפאכס או אפילו עם ראשי הממשלה האמריקאית לא יתגברו על הלחץ השלילי שיבוא מירושלים ומקאירו . בכלל אין כל ערך לשיחות עם לורד הליפאכס - אביו ומחוללו של הספר הלבן, ואין כל יסוד להניח, שהוא עלול לשנות את דעתו. בלי לחץ פומבי מצד דעת הקהל באמריקה אין סיכוי להשפיע על הממשלה בלונדון. עשיתי אתו גם סידורים להגברת הקשר בין אמריקה והארץ.