1
מתוך
מקומות:
England
United States
Be'er Sheva
Jerusalem
Gaza
Ruhama
Kfar Menahem
London
Haifa
Kannot
Afula
Yuval
Tel Aviv – Yafo
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
04.05.1941
220052
{P001} {0064-16} ירושלים, 5.5.41 יום ב' בבקר. הזמנתי אלי את דוד שטרן לברר אפשרות התישבות בנקודות הדרום שהרצפלד מטפל בהן. לפי דברי שטרן יש רק מקום אחד הנתון להתישבות מיד מדרום לעזה. שם שטח של 3,000 דונם, יש שם מים לא לגמרי מתוקים, אבל אפשר להשתמש בהם, כי על יד מקום זה יש פרדס פורח. יש להעלות כ40-30- איש, אם מבחינת הבטחון זה מספיק. הסכום הנדרש הוא 12,000 לא"י עד 15,000 לא"י. אם יסדרו רק התישבות מעבר - 6,000 לא"י, אולם שטרן מתנגד מאד לצורה זו. ואשר לשתי נקודות האחרות: רוחמה ועירק אל מנשיה אין האדמה עדיין מוכנה - לפי דברי וייץ. וייץ מבטיח שבחודש אוגוסט יוכלו למסור 6,000 דונם מאדמת שומשום נוסף על שטח עירק אל מנשיה. גם אדמת רוחמה טרם סודרה רשמית עם עורכי הדין. שאלתיו על אפשרות של התישבות בבאר שבע. לפי דבריו יש שם שטח כ20.000- דונם, שאפשר לעבד אותו רק באופן אכסטנסיבי, פלחה חרבה. עד עכשיו לא נמצאו כל מים, אם כי עשו קדיחה של כמה מאות מטרים. גם בכפר מנחם קדחו עד 300 מטר והפסיקו. את השטח הזה יוכלו לעבד בשיטה זו 30-20 איש, אולם ליתר בטחון אפשר להעלות 50 איש. זה ידרוש כ10,000- לא"י, זו לא התישבות אלא עיבוד בלבד. על החשת ההתישבות בשאר הנקודות יש לברר רק עם הקרן הקימת לישראל בעלת הקרקע. אחריו בא אצלי קפלן ומסר לי תוצאות הדיון בועדת המשלחות. לפי שעה דנו רק על המשלחת לדרום-אפריקה. אוסישקין דורש שאני אסע, וקפלן לקח על עצמו לברר אתי את השאלה. עלתה הצעה שהמשלחת תהא מורכבת מארבעה והרביעי יהיה ספיר מפתח-תקווה. לשאר הארצות אין עדיין הצעות על שליחים. לשאלת קפלן אם אני מוכן לנסוע אמרתי, שמלבד הקושי שנראה עכשיו בעזיבת הארץ, אני רואה את מרכז הענינים עכשיו בפעולה פוליטית בלונדון ובאמריקה, ואני רואה את שתי הארצות כחטיבה אחת, כי איני רואה סכויים גדולים לעבודה {0064-17} בלונדון בלי לחץ מקביל באמריקה, ולא תהיינה תוצאות לפעולה באמריקה אם לא תקביל לכך פעולה בלונדון. כל זמן שד"ר וייצמן באמריקה יש צורך שיהיו עוד שני אנשים אתו, שיחד יקבעו את דרכי הפעולה. אחריו בא אלי אליהו, וגם הוא עורר שאלת המשלחת, או שאני אסע לבדי ללונדון, או שמשה וברל יסעו שמה וי'וסף יקבל על עצמו את המחלקה. ספרתי גם לו את דעתי על הקשר בין לונדון ואמריקה. הציע שיסעו שנים לאמריקה: אחד מהימין והוא מסכים להיות השני. ברל מוכן ללבת ללונדון, אבל הוא אינו רואה את עצמו כאיש המתאים לעבוד עם וייצמן. אליהו מסר לי, שהמו"מ עם הימין נפסק. הוא לא ראה כל תועלת בשיחה עם ספיר, אבל דבר עם שושני. שושני הודיע לו, שהם אינם מוכנים לשנות אף תג אחד בהצעותיהם וכך נפסק המשא והמתן. באו אצלי ג. לוין ובר-רב-האי מחיפה. לוין הוזמן אתמול למושל, שמסר לו שבשבת היה אצלו מק-פרסון ודבר אתו על המצב. המושל הזמין אותו לא כמנהיג העדה היהודית. אלא כמנהיג העדה היהודית הבריטית והציע לו לפנות את הנשים והילדים מחיפה. יש לחשוש שחיפה תהיה מטרה להפצצה. לוין אמר לו, שהוא אינו יכול לראות את עצמו כבא-כוח היהודים הבריטיים, אלא כבא-כוח כל היהודים, הוא אינו יכול להפלות בין יהודי ויהודי בארץ. אז אמר לו המושל, שיש להתחיל בפינוי שני בתי ספר: שני ערביים ושני יהודים. לוין שאל אותו לאן, והמושל ענה לדרום-עפולה, כי הממשלה אינה רוצה שהדרכים בצפון הארץ יהיו תפוסים על ידי נוסעים ציוויליים. הממשלה מוכנה להשתתף בטרנספורט, אבל לא שום עזרה אחרת. אמרתי ללוין שאני מסכים אתו בנוגע לאי-פליה בין יהודי ויהודי בארץ, ואינה עומדת השאלה לאן אלא אם לכנות, ושאינה דומה ארץ-ישראל לאנגליה בנדון זה, כמעט כד הנקודות היהודיות עומדות בסכנה להיות מופצצות, אולי מחוץ לירושלים, וכמעט שאין להעלות על הדעת שנרכז את כל הנשים והילדים היהודיים בירושלים, ויש לחפש פתרון לשאלה במקלטים טובים ולא בפינוי. הם אמרו לי שיט מקלטים ציבוריים בחיפר, שיחילו כ20,000- איש, והמקלטים הפרטיים - לפי בחינות המהנדסים - לא יעמדו בנסיון. {0064-18} לשאלתי על מצב הרוח בקרב יהודי חיפה ענו לי שבקרב ה"גרמנים" יש בהלה גדולה ודכאון רב, כמעט יאוש גמור, גם בקרב חוגים אחרים יש בהלה רבה, אם כי יש מקרים שיהודים באים ומפקידים כסף בבנק לזמן יותר רב. הם השתוממו שעדיין לא הוקמה הועדה הציבורית לגיוס. בררתי את הדבר עם משה ועם יובל. הענין מסור בידי האירגון. הענין בתל-אביב מתעכב, כי הוא זקוק לאישור העיריה בדבר סידור שהוצע בפגישה המשותפת ביום ו', שבא הוסבם על הקמת ועדה פריטטית, בה ישתתפו שלושה באי- כוח הסוכנות ושלושה באי-כוח העיריה. וזה בקשר לגיוסים גם לצבא וגם למשטרה המיוחדת. בירושלים ובחיפה יוקמו ועדות מתוך באי-כוח הארגון ובאי- כוח הקהלה. בקשתי להאיץ בהקמת ועדות אלו. הזמנתי אלי את בא-כוח הסטודנטים, כי לא הייתי מרוצה מהתשובה בכתב שקבלתי, שהם עומדים לעשות תעמולה בעוד שבועיים. בא אלי אבסינקה. אמרתי לא: (א) שאי אפשר לעשות תעמולה בענין זה, אלא על האנשים להתגייס מקודם, (ב) שהחיה לשבועיים בימים אלה לא תתכן. אמר לי, שהיות ורבים סתם באירגון, הם זקוקים להוראות מהארגון. אמרתי לו, שקודם צריכים להתגייס כל אלה שצריכים להתגייס, ואחר כך תנתנה הוראות על ידי הועדות הציבוריות, מי ילך ומי יישאר, ויש הכרח שהעומדים בראש יהיו הראשונים שילכו, ינצלו לשם כך את שהיתו של שטר - חייל מהסטודנטים קבלו חופשה לשבועיים והוא נמצא עתה בירושלים. הזמנתי גם את בא כוח הבחרות, בא אצלי אריה פישמן. הם עוד לא עשו שום פעולה. כי לא קבלו כל הוראות מהמרכז שלהם, אולם שמעו שברגר, העומד בראש המרכז, התגייס. אמרתי לו, שאין כל צורך לחכות להוראות מיוחדות של מרכז הבחרות, כי הרי יש הוראה מפורשת הן מצד הנהלת הסוכנות והן מצד מועצת המפלגה, והיות וחברי הבחרות הם כולם בגיל זה, עליהם להתגייס, אולם ועדה תבחון מי ילך ומי יישאר. הבטיח לכנס מחר אסיפת הבחרות ולהעמיד את השאלה כדיון ולהחלטה.






