יומנים > יומן - מלא 23/11/1939

{P001} {0166-56} רודוס, 23.11.39 מפריס יצאתי בזמני - בעשרים וחמשה אחרי שמונה בערב, אולם לרומא הגעתי באיחור. לפי התכנית הייתי צריך לבוא לרומא אמש בשמונה. וכך קוויתי למצוא עוד את לוקר, שלפי החשבון היה צריך לעזוב את רומא בעשר. {0166-57} אולם הרכבת נתחלפה או נתאחרה. הגעתי לרומא אמש באחת עשרה וחצי. במלון שעל יד הרכבת אמרו לי שיש להם חדר רק עם אמבטי - ואמנם מצאתי חדר אמבטי, אבל לא מצאתי מים... המשרת התנצל שבכל השכונה אין כיום מים, והוא מקוה שמחר בצהרים יתוקן הדבר. אמרתי לו שעלי לקום ברבע לפני שש ובשש וחצי אני מפליג. - בקשי השגתי מעט מים לרחיצת הפה - יצאתי מרומה לפנות בוקר, וכשבאתי לברינדיזי מצאתי בתחנת האווירודרום את ... לוקר. אווירונו נתאחר ולא יצא שלשום אלא אתמול. הספקתי רק "לחטוף" מלים ספורות, כי אווירונו הפליג מיד. הספקתי לשמוע חדשה "מרנינה" שלישית: אחרי תפיסת הבחורים במשמר הירדן נתפסו שוב בחורים רוויזיוניסטים על יד תל-צור, אולם יחד אתם נתפס גם קורפורל מהנוטרים, לא רוויז. - משחקת השעה למלקולם - - - הדרך מברינדיזי לאתונה נתקצרה. במקום שעתים טסנו רק כשעה וחצי. וכאן חיכתה לי פגישה עוד יותר מפתיעה: כשיצאתי מאווירון ראיתי בתחנה בחורים הדומים לחלוצים. אולם לא האמנתי לעיני עד שראיתי את בנדורי ולוויטה ביניהם. והנה - אלה הם שליחי ההסתדרות (עשרה במספר) שהמלחמה תפסה אותם בפולין, וניסו להמלט לרומניה אך לא הצליחו ונתעכבו בהוסיאטין בכיבוש הרוסי, והריהם ששה שבועות בדרך. לפריה הגיעו באניה רוסית מאודיסה, וכאן החליטו לטוס באלאיטליה, לאחר שקיבלו הנחה חצי מחיר. סיפוריהם מפולין מימי המלחמה הראשונים מאשרים הרושם שהיה לנו עד עכשיו, הממשלה לא הכינה הגנה, מיד לאחר פלישת הגרמנים נהרסה המכונה הצבאית, המפקרת העליונה ברחה, הגיוס לא יצא לפועל, הפצצות הגרמניות החריבו התחברות ומרכזי הצבא בכל עיר ועיירה ידעו הגרמנים בדיוק לאן יש לקלוע: - החלה מנוסה כללית, לא היה כל מחסה ומגן מפצצות האויב, הם רצו להמלט לרומניה, ואחרי תלאות רבות הגיעו לגבול, אך לא נתנו להם לעבור הגבול הרומני. הלכו משם לגליציה שבידי רוסיה ונתעכבו בהוסיאטין. על הגבול הרוסי {0166-58} משם לקחו מהם הפספורטים ושלחום למוסקבה. כנראה שהפספורטים נמסרו לקונסול הבריטי וזה סידר בשבילם אפשרות נסיעה דרך אודיסה וגם עשה להם ויזה יוונית. הצבא הרוסי בפולין הנכבשת התנהג כגואל, המכיר ביעודו בגואל: בידידות, באדיבות, ברצון לעזרה. כל חייל היה כמיסיונר. כולם יודעים קרוא וכתוב. עושים רושם של אנש תרבות. לא היו נלהבים לברית עם היטלר והבטיחו שיבוא היום והצבא האדום יהרוס את הנאצים ויכנס לברלין, אולם המנהיגים יודעים וודאי יותר טוב... שוחחו על הכל ברצון, חייל וקצין מתרועעים באופן חברי. בדרכם לאודיסה שהו בזמירינקו כל היהודים באו לשמוע חדשות מהארץ. גם הדור הצעיר, חניך הקומוניזם, גילה התענינות רבה. נעלם בדור זה רוח השנאה לארץ. בכל פולין הנכבשת נפוצה שמועה שהוקמה מדינה יהודית בא"י. ברוסיה התנהגו אתם באדיבות ובידידות - אבל השגיחו עליהם... לא היו מרוצים מהשיח עם התושבים, אבל לא הפריעו. ההתבוללות הולכת וגדולה. בתי ספר יהודים נסגרים על פי דרישת ההורים היהודים.