יומנים > יומן - מלא 23/11/1943

{P001} {0159-44} ¯23.11.43 ,ירושלים ¯שיחה עם ד' יוסף וייץ ¯דוד חורן מבקש עזרת הקהק"ל למעלה החמשה בעבודות הכשרת קרקע, כדי ¯שיוכלו לסדר קבוצת נוער בה, קבוצה משלימה תכנית של סידור ¯ארבע קבוצות בסביבות ירושלים. המדובר על עבודה ל3,000- לא"י בערך ¯.במשך השנה ¯יוסף וייץ הדבר טעון עיון יחד עם ב"כ מעלה החמשה, אך מדוע לא ¯יחשוב הנוער על עבודת כיבוש, באים בחשבון לכך שטח אחד על ¯;יד בית לחם, 400 דונם, בית ובור מים במקום, אפשר להחזיק שם כ30- איש ¯מקום אחד ליד כפר עציון, שטח של 130 דונם ובית בנוי על שטח זה, ולא ¯רחוק מהבית כמה אלפים דונם, ובדרך למצפה, 5 ק"מ מירושלים. מדובר ¯על הכשרת קרקע, בנין דרכים, אין כאן שאלות משקיות מיוחדות, אלא רק ¯אדמיניסטרציה טובה, מבחינה התישבותית אין לדעת מתי יגיע תורם, אבל ¯.יש לעשות מאמצים לכיבוש האדמה ¯דוד חורן: גם זה חשוב לנו מאד, אבל היינו רוצים להשלים את סידור ¯.ארבע הקבוצות, נקבל הצעתך ונצא גם לראות מקומות אלה ¯.)דוד חורן עוזב( ¯דוד בן-גוריון:אני רוצה שני דברים: א) האם אפשר להקים שורה של ¯נקודות חדשות בדרום ובצפון; ב) ענין עקבה, לא ¯העיירה, אלא השטח סביב המפרץ, האם אפשר לרכוש שם 3-2 מיליונים ¯.דונם ולעשות דבר מה ¯יוסף וייץ: ענין עקבה נמצא עתה בעיבוד ובטיפול, בקרוב יהיה מסוכם ¯,דו"ח על השטח, טיבו הטופוגראפי, הרכב הקרקע, חזקה, בעלות ¯.והבעלות שם שונה מאשר בכל הארץ ¯?דב"ג: אדמת עסלוג' שייכת למישהו ¯י"ו: על כל הנגב יש בעלות ברורה, אלא אין ספרי אחוזה, אלא היא ¯נרשמת בספרי המסים של השייך. האדמה מחולקת לשבטים ויש ¯)גבולות ברורים ומסוימים ביניהם, בכל שבט האדמה מחולקת לבתי-אב (חמולות ¯ואח"כ למשפחות, הכל שם מפרוז, וכל אחד יודע חלקו, אם זה עשרות דונאמים ¯או מאות, בעלי אלפי דונאמים אין שם. בעסלוג' ריכזנו לאט-לאט ¯,24,000 דונם. אנחנו היינו קונים על ידי זה שהיינו מסדרים מפת המקום ¯מחתימים את השכנים, רושמים בספרי השייך, ואח"כ נותנים המפה לבדיקה לסורוויי, מעבירים זה בטאבו על שם הערבי, ואח"כ מסדרים הקניה הרשמית, {0159-45} ¯מאז הופיע החוק אנחנו מסדרים את הפרוצדורה עד הטאבו, השייך רושם ¯בספריו שהאדמה עברה לקק"ל ומשלמים המסים, אך הדוקומנט העיקרי הוא ¯.שאנחנו יושבים על הקרקע ¯בעלות זו היא עד קו מסוים, הנקרא גם "קו הנשק," שמעבר לו ¯מותר לבידואים לשאת נשק, שם האדמה מחולקת לשבטים, שיש לו רשות לרעות ¯.את צאנו מנקודה זו עד לנקודה אחרת, ועכשיו מבררים שאלה זו ¯דב"ג: כמה יעלה לנו אם נרצה להעלות לשם 1,000 איש, נקנה חצי מיליון ¯דונם, ויחיו הם כבידואים, כי גם הבידואי יש לו קיבה, גם ¯הוא צריך לאכול, גם זו יכולה להיות התישבות, ולא רק זו המקובלת כאילו ¯.ניתנה על ידי משה מסיני ¯.י"ו: לבי ער למחשבה זו ¯דב"ג: אולי לא נשלם לשבט במזומנים, אלא נתחייב להמציא לו אוכל ¯כל שנה - זה להם דבר גדול, נצייג את הבחורים שיוכלו לחיות ¯.לפחות כבידואים, אם לא טוב מהם ¯י"ו: הבידואים חיים מחאסאלה בלי מים, הוא הולך אחת ל5-4- ימים ¯מרחק של 15 ק"מ ומביא לו שתי ג'רות מים, מ"גבולות" הולכים ¯אל הבאר הערבית הראשונה וקונים מים, משלחים גרוש הפח, ההובלה עולה ¯,2 גרושים הפח, יושבים שם 15 איש ונחוצים להם מטר מעוקב מים בכל יום ¯וזה עולה כ40- לא"י לחדש, דברתי אתם בשאלה זו, אבל האם אנחנו יכולים ¯?להביא אותם להתנוונות ¯.דב"ג: אין לעשות דברים שיביאו אותם להתנוונות גופנית ¯:י"ו: יש עכשיו כמה נקודות הבאות בחשבון להתישבות ¯1 חאזאלה - כ8,000- דונם, זה נמצא בין באר-שבע ועסלוג,' מים. ¯.יביאו מעסלוג' במרחק 11 ק"מ ¯.2 מאצוז - 4,000 - 5,000 דונם, 10 ק"מ מבית אשל, מים יביאו משם. ¯-3 מדבח - כ3,000- דונם, אפשר לקנות אדמה נוספת, מים צריך להביא מבית. ¯.אשל כ20- ק"מ ¯.4 ביר זאבאלה - כ14- ק"מ מבאר-שבע, יש פה באר מים לערבים. ¯.ויש עוד מקומות אחדים בסביבה זו ¯.דב"ג: אותי מענינות אותן הנקודות המביאות אותי יותר קרוב לעקבה ¯אני מחכה לקבל אחר שלושה שבועות דו"ח שלך על הבעלות, על ¯.סכום הכסף הנחוץ, אני אברר שאלת האנשים, ואז נפעל ¯י"ו: בנוגע לצפון מדובר על סביבת צפת, מירון, ביריה, ואנחנו ¯חושבים שעוד החורף נוכל להעלות 3-2 נקודות. בג'ידין ¯בסביבת תרשיחה יש 3,000 דונם, 3-2 ק"מ מהכביש, פה מבצר הרוס של {0159-46} ¯הצלבנים שאפשר לתקנו. יש לעיין בענין פקיעין, אנחנו רוכשים את ¯האדמה והבתים, בכפר יושבים דרוזים, מוסלמים ונוצרים, ואנחנו יכולים ¯,אולי להכניס לשם 20-15 בחורים שיעבדו את האדמות, יעסקו בירקות ¯שם יש מים. בקדש אנחנו רוצים להקים נקודה על הגבעה, יש לנו שם ¯.כ4,000- דונם, שהם בידי אריסים והצבא ¯ועתה לאו דווקא לעניני הקהק"ל - עוד לפני כשלוש שנים ¯דברתי על ענין העברת אוכלוסיה, אני אחד מהמאמינים שברצון או שלא ¯ברצון נצטרך להזקק לענין זה. אני אומר זאת מתוך הכרת הארץ ונסיון ¯עבודתי. יש כמה דברים שהביאוני לידי הכרה שלא נוכל פה לחיות יחד עם ¯הערבים, הם יצרו את צעדינו, ילודתם רבה, הם מסתפקים במועט. אני ¯יודע הקשיים מבחינה מוברית, מעשית, פוליטית, אך עלינו ללמוד שאלה ¯זו פה ובארצות הסמוכות, לבדוק את מי אפשר להעביר, לאן אפשר להעביר ¯את אלה ולאן אחרים; עלינו להיות מוכנים באם תהיה גם האפשרות הקטנה ¯.ביותר לפעול. ב) ייתכן שנוכל להפעיל אזורים, שבטים מסוימים להעביר ¯לדעתי אפשר לפנות את כל עמק בית שאן, גם את סביבות החולה, נעשה העבודה ¯חוליות- חוליות, טבעות-טבעות ואח"כ תתהווה שרשת שלמה. אמרו לי אז שאני ¯מדבר על דברים שאין להעלותם על הדעת. אך הובטח לי לעיין בדבר, אבל ¯.לצערי לא יצא מזה ולא כלום ¯,מצאתי לחובתי לעשות משהו, בקיץ 42 הלכתי לסוריה ¯הלכתי יחד עם נחמני לבקר את ג'יזירה, הייתי שם שבוע ולמדתי משהו, לאחר ¯.שנה הלכתי עם מומחים מהאוניברסיטה לעבר הירדן וראיתי שם את הדברים ¯זו היא אחת התכניות, דברתי גם על הכנות בפנים הארץ, בשנה ¯האחרונה הסתדר משהו, אני מטפל בעניני הקרקע, צריכה להיות ישיבה ¯.כדי לקבוע את קוי הדוה"ח ¯,דב"ג: תן לי הצעת אנשים ואעיין בדבר. אין לדבר אל טראנספיר סתם ¯בא בחשבון טראנספיר אזורי ושבטי, יש קבוצות שאפשר להעביר ¯אותן, צריך לבדוק את הדברים פה, המצב בארצות הסמוכות, הייתי שולח ¯אותם לסוריה ולא לעבר הירדן, זה נצטרך לעצמנו. יעמוד הוא במצב הקפאון ¯בו הוא נמצא כבר עשרות שנים, לא נתחיל לשלוח לשם ערבים מא"י, כדי ¯.שתתהווה שם תסיסה ¯תן לי רשימת אנשים מסוגלים לעבודה, תקום ועדה, ויהיה גם ¯.תקציב לכך ¯י"ו: עשיתי קצת עבודת הכנה ע"י הערכת רכוש הערבים (הטבלא ¯.)מצורפת {0159-47} ¯דב"ג: ועתה לי דבר אליך - שמעתי אתמול ברדיו על עיר הגנים או ¯גני-ערים, ואם המדובר הוא על אדמות מפרץ אבו-זבורה, הרי ¯אדמה זו נחוצה לנו למרכז דייג גדול, לפי החוק שם נמל, ואין לנו צורך ¯לפנות לממשלת הארץ בענין רשיון להקמת נמל דייגים, כי תהיינה לנו ¯עוד די צרות אתה, שם נחוצה גם תעשיה לצרכי הדייג, וזה המקום היחיד ¯המתאים לכך, ואל יספסרו בו ואין לדבר על הקונצסיה של הפאליק, כי ¯זה המקום המוכר כבר, כפי שאמרתי, כנמל על פי החוק. אין כל ערך פוליטי משקי לתכניות עיר גנים במקום זה דווקא.