יומנים > יומן - מלא 25/10/1943

{P001} {0159-34} ¯ירושלים, ,25.10.1943 בשעה 30:10 בבקר ¯:שיחה עם בר-כוכבא מאירוביץ ¯,ב"כ מאירוביץ: בספנות בימי המלחמה לא רק שלא הגדלנו את נפח האניות ¯אלא הקטנו אותו. ברשות שלוש החברות היהודית - חברת ¯,עתיד," הלויד הימי הארצישראלי ויש עוד חברה יהודית רומנית קטנה" ¯שנוסדה בזמן המלחמה (נחשון אין לו אניות, כל כספו מושקע בספינות ¯דייג) אניות מעטות, ועל אניות אלו עובדים כ70- בחורים יהודים, זה ¯,כמעט חצי מספר העובדים, והחצי השני הם מעמים שונים: סורים, מצרים ¯יוונים. אניות הלויד הימי הארצישראלי עזבו עם פרוץ המלחמה את חופי ¯הארץ, הנפח הכללי של האניות הוא בערך 6,000-5,000 טון; בהתחלת ¯.המלחמה היה הנפח העולמי הכללי 68 מיליון טון ¯מלבד 70 בחורים אלה העובדים על אניות יהודיות עובדים ¯.עוד כ50- בחורים על אניות זרות ¯?דב"ג: מדוע עובדים לא יהודים על אניות יהודיות ¯בכ"מ: אניה אחת עזבה את חופי הארץ והיא נמצאת במרחקים. מצד ¯חברות האניות אין מניעה, כי לכולם משכורת שווה - כ20- לא"י ¯לחדש. 50 הבחורים העובדים על אניות זרות עשו זאת, כי הם לא רצו לעבוד ¯.באניות ההולכות רק על החוף, הם רצו לראות העולים ולהיות ספנים אמיתיים ¯בשבילנו בתור נכס לאומי, בתור חומר אנושי זה בסדר. הם עובדים בקשר ¯אתנו, חלק מהם חניכי בית הספר הימי בחיפה, כ15- בחור, והיתר - מאגודות ¯ימיות, והקשר שלנו אתם הוא א) על ידי החבל הימי, שהוא משתדל למצוא ¯את מקומו של כל אחד ולעמוד אתם בחליפת מכתבים. ב) בשנה האחרונה התחלנו ¯בארגון יורדי הים, וזו היתה עבודתו של סירקין, חלק בהם בא לא"י, על ¯פי רוב יש קשר בכתב, יש מכתבים על פגישות באוסטרליה ובניו-יורק. היה ¯מכתב מענים ממילר, המנהל האנגלי של ביה"ס הימי שהיה לנו, בנסעו ברכבת ¯1939-לליוורפול הוא הרגיש בבחור מוכר, והוא אמר: אילו היו אומרים לו ב ¯שב1942- הוא יפגוש את אחד הבחורים שלנו בתור קצין שלישי, היה אומר שהאומרים זאת אינם יודעים מה הם אומרים. {0159-35} ¯.בסך הכל יש לנו 120 מלחים יהודים הידועים לנו ¯אנחנו ראינו שכדי ליצור את החומר הארצישראלי הדרוש ¯לימאות צריך לפתח הכשרה ימית, ואמנם עלה בידינו לעשות זאת בקנה מידה ¯- רחב יותר; לפני שנתיים היו באגודות הימיות כ2000- חניכים, עתה ¯כ,700- הרחבנו שטח הפעולה לא רק על הערים, כי אם גם במושבות השוכנות ¯לחוף הים. נוצר מצב רוח בין הנוער לימאות, יש ערות, כוננות, ומתברר ¯,שחלק גדול מבחורים אלה העוברים את הקורס האלמנטרי, הנמשך 4-3 שנים ¯הם מהווים על פי רוב חומר עובדי ים טוב לספנות, גם בדייג וגם בעבודות ¯בנמלים. התכנית שלנו להגיע לפחות ל800- בחור מתחנכים קבועים באגודות ¯.17-16 אלו, אלה הם בני 12 עד ¯עוד לפני שנה באתי אל הח' קפלן ואמרתי לו שהגיע זמן ¯לחשוב על הקמת מכשיר מתאים, שהוא יוכל לקבל עליו את האינציאטיבה ליצירת ¯ספנות עברית מיד לאחר המלחמה, כי ברור לי פה כתמיד ובכל מקום "כל ¯."הקודם זכה ¯דעתי היתה שצריך ליצור חברה לאומית, שבה ישתתפו מצד אחד ¯חברות הספנות הקיימות בארץ יחד עם הון לאומי, וחשבתי ששותפים אלה ¯,צריכים לתת רבע מיליון לא"י. וצריך אח"כ להגדילו עד מיליון לא"י ¯חשבתי שהסוכנות תתן 100,000 לא"י והחברות תכנסנה את רכושן וכסף מזומן ¯,100,000 לא"י, ולגייס 750,000 לא"י ממניות בארץ ובחו"ל, מניות בכורה ¯לא תרומות ולא כסף עסקי. חשבתי שהמכשיר לאיסוף הכסף בארץ ובחו"ל ¯צריך להיות החבל הימי לישראל, כדי לא להפריע לקרנות בעבודתן. הצעתי ¯זו נדחתה. קפלן חשב שעוד מוקדם לטפל בזה, לא עזבתי את הדבר, רתמתי ¯לכך את הרעיון, והיו ישיבות אחדות עם קפלן, וגם הוא הסכים לבסוף שצריך ¯להתחיל בבירור. התחלנו הבירור עם החברות, והם בפרינציפ קבלו ¯רעיון זה, אך כשהגיעו לחלוקת הזכויות ביניהן נפרדו, וכל אחת דרשה זכויות ¯יתר על השניה, עד שהלויד הימי הארצישראלי הודיע שבפחות מ50%- בהנהלה ¯החברה אינו מוכן ללכת, נחשון הציע חלוקה לשלושה חלקים. מלכתחילה ¯הוסכם שלסוכנות תהיינה זכויות מיוחדות. הצעת נחשון היתה לשתי החברות הגדולות כל אחת שליש, ולשתי החברות הקטנות יחד שליש, הצעה זו נדחתה {0159-36} ¯על ידי הלויד הארצישראלי, על ידי ברקוביצי, הוא הציע לנחשון שותפות ¯של ,50:50 כדי להיות החברה הלאומית יחד עם נחשון. לא ראינו אפשרות ¯לקבל זאת, כי אנחנו חושבים של"עתיד" יש זכויות מסוימות בפיתוח הספנות ¯העברית ¯לפני חדשיים בערך נכנס גורם חדש - המצרים, קאסטרו ¯ועוד, הוא הודיע על נכונות חוג יהודים מצרים הקשור עם עניני ¯הספנות ליצור חברה משותפת עם נחשון, עם הסוכנות או בלי הסוכנות, היו ¯לנו פה ישיבות אחדות אתו, הוא נסע למצרים בהבטחה לברר במקום את אפשרות ¯מימוש התכנית, מאז כמעט שאין דברים ברורים ממנו, הוא הודיע שהענין ¯-מתקדם, אבל באיזה כיוון לא ברור. במצרים אין להם אניות, אלא הם אכספור ¯טרים גדולים, וזה חשוב מאד, כי אכספורט הבצלים ממצרים מעסיק הרבה ¯אניות. אך באתי לידי מסקנה, שאין לחכות לגאולת הספנות ממצרים, ואת ¯זאת אמרתי בשבוע שעבר לקפלן (לא באתי כאן להתאונן על קפלן, אבל אני ¯.)מספר את הדברים כמו שהם ¯אמרתי שעלינו לקבל את האינציאטיבה לידנו, כי אחרת לא ¯תזוז העגלה ממקומה," וצריך ליצור קרן לספנות עברית בלי להגדיר אם" ¯זו תהיה חברה העוסקת ממש בספנות, או מממנת מפעלי ספנות שיאושרו על ¯ידה. את המכשיר הזה יש אפשרות להקים כאן בארץ. חשבתי שהסוכנות יחד ¯.עם ההסתדרות וגורמים כלכליים מסחריים אחדים יהיו המייסדים של החברה ¯,דברתי עם קפלן על הון של 100,000 לא"י, כל צד שיתתף ב25,000- לא"י ¯אך אנחנו צריכים לדבר על רבע מיליון לא"י בתור קרן ראשונה - אני לוקח ¯,בחשבון ש"ביצור" ב100,000- לא"י הגיע הון של 700,000 לא"י בדרך מסחרית ¯ורבע מיליון ימשך מיליון. בדברי על 100,000 לא"י אמרו לי לדבר עם ¯הופיין, נובומייסקי ופולאק - חברתי על חברות אלו, חשבתי שגם האכספורטרים ¯,וגם סינדיקאט חמרי הבנין כאימפורטר ישתתפו. לא קבלתי עלי דבר ¯,ההזמנה צריכה להיות מכאן, כי במקרה שאצליח עם הופיין או נובימייסקי ¯.אצטרך אח"כ עוד להשפיע על הסוכנות היהודית ¯?דב"ג: מה היה היקף הספנות בים התיכון לפני המלחמה ¯ב"כ מאירוביץ: אני חושב על ספנות לנושאים ומשאות קלים, צריכות להיות ¯,4-3 אניות המהלכות בין א"י והנמלים מהם תבוא העליה כיום קשה לקבוע איזה נמלים יהיו אלה, גם נחשון חשב על זה, הוא גם {0159-37} ¯בירר אפשרות של קו אניות לאנגליה, היה טוב אילו יכולנו במיליון לא"י ¯לתקוע גם יתד זו בהובלת משאות, בפו"סים לאנגליה, אך אני רוצה לקחת ¯.את המעט. במחירי לפני המלחמה נחוץ לזה חצי מיליון לא"י ¯לשם פעולה זו נחוצים בירורים מיד, הצעתי שיפעילו את ¯האנשים, יש לברר באמריקה אם אי אפשר לקנות שם אניות המהלכות על ¯האגמים והנהרות כדי להעבירן לאחר המלחמה הנה. קיימת שאלת הדגל, אם ¯נשתמש בדגל האמריקני זה עלול להקניט את האנגלים. בעתונות המקצועית ¯יש בהלה גדולה מפני ההתחרות האמריקנית בספנות. האנגלים טוענים שהם ¯יגמרו את המלחמה בהפסד של 9 מיליונים טון, ומזה תרויח אמריקה, שריכזה ¯בידיה את בנין אניות המסחר. היה ויכוח בפרלמנט בשאלה זו, והיו ¯נוכחים בו רק 5 אנשים, ועורר את השאלה שינוויל; לעומת זאת הכריז ¯רוזוולט על יום ה22- במאי כעל יום הימאות האמריקנית בשביל לפתח את ¯רעיון הצי המסחרי. איני אומר שאפשר כיום לרכוש אניות, אבל יש לברר ¯האפשרויות. אמנם ייתכן שעם התפתחות הטיסה לא יהיה אותו הערך לאניות ¯.נוסעים בקוים ארוכים, אבל לא תפסיד את כל ערכה ¯צעדנו הראשון צריך להיות לכיבוש התחבורה בין ארץ-ישראל ¯.והנמלים בים התיכון ¯?דב"ג: מדוע אתה מדבר על אניות נוסעים ומשאות, מדוע לא משאות ¯.בכ"מ: זו צריכה להיות ההתחלה ¯?דב"ג: באיזה כיוון הולך האכספורט מא"י ¯.בכ"מ: כ70%- לאנגליה, השאר לגרמניה וארצות צפון אירופה ¯בדייג הצלחנו יותר מאשר בספנות. ענף זה מקיים את ¯עובדיו בכבוד. אינני שש לקראת המחירים הגבוהים, אלא התוצרת של כל ¯,דייג עלתה פי שלושה, עלינו בים מ13- קילו לדייג ב1929- ל48- קילו ¯הם מרוויחים 2-3 לא"י ליום, ואם לוקחים לפי המחירים הקודמים זה ¯.משאיר לדייג 15-12 לא"י לחדש, ואם נשווה להכנסת ענף משק אחר זה לא מעט ¯?דב"ג: למען פרנס את א"י בדגים שלנו - מה צריך ¯בכ"מ: לקחתי בחשבון הישוב הקיים ובהוספת עוד חצי מיליון ¯יהודים, או רק לישוב אפשר להוסיף עוד 500 דייגים, זה ¯,אמנם לא לפי מיכסת התצרוכת שלפני המלחמה, שהיתה 8 קילו לגולגלת {0159-38} ¯בשעה שבארצות אחרות התצרוכת הנמוכה היא 20 קילו. אספרת הדגים הטריים ¯היתה נמוכה. לפני המלחמה היתה התצרוכת 7,000 טון, מזה רק 3,500 טון ¯דגים טריים, השאר קונסרבים, ולא אכלו את הקונסרבים כי הם יותר טובים ¯,או זולים, אלא כי לא היו דגים טריים. התצרוכת עתה בארץ כ3,000- טון ¯.מזה כ650- טון דגים יהודים, ומזה 45% גידולי ברכות ¯?דב"ג: ולשני מיליון יהודים ¯בכ"מ: 2,000 דייגים, עשיתי תכנית שיכולה להיות ריאלית מיד ¯.לאחר גמר המלחמה לאלף משפחות דייגים ¯,הדייג באגמים וגידול דגים בבריכות נכנס כבר לשלב כזה ¯שהתפתחות זו לא תהיה גדולה וניכרת. איני לוקח בחשבון את עקבא, איני ¯,יודע מה היה שם, הממשלה אמנם בנתה ספינה, החרימה מנוע של ספינת נחשון ¯אבל היא לא השלימה את בנין הספינה, בזמן שאילו היה בידינו המנוע ¯,יכולנו להביא לארץ עוד 150 טון דגים, אך איני יודע מה נעשה בכלל שם ¯מספרים שהקימו שם מכונים לקרח, אבל דגים משם אין אנו רואים, אין ¯.אפשרות כניסה לשם ¯- אני לוקח בחשבון את הדייג במים עמוקים והדייג החופי ¯אנחנו יכולים בנקל להכניס עוד כ700- איש, יחד אתם כ300- איש שיעבדו ¯.בתוצרת לוואי ¯?דב"ג: זה מחייב הדרכה, הכשרה ¯בכ"מ: כמובן. תוצרת הלוואי היא בנין ספינות, קליעת רשתות ¯.ושימורים ¯?דב"ג: אנחנו בעצמנו יכולים לעשות הכלים, רשתות ¯בכ"מ: אם יהיו לנו חמרים גלמיים, את הרשתות קולעים בארץ, גם ¯,אנשי הקיבוצים וגם בערים, חלק עבר לעבודה מיכנית ¯.ירושלמי עובד בזה, אבל נחוצה עוד מיכניזציה, שיכלול ¯גם בנינו ספינה של 250 טון עם מוטור, במקצוע זה יש מספנה ¯טובה בתל-אביב. הצי הזמין אצלם שתי פסניות לפינוי מוקשים, זה דבר ¯יותר מן הכלל, עבודה יפה מאד, גם אנשי חו"ל מתפלאים. נחשון עשה ¯.נסיון של בנין ספינה מברזל, וולקן הכינה את טבלות הברזל הנחוצות ¯.כעבור שבועות אחדים ודאי תצא כבר לדייג {0159-39} ¯?דב"ג: מנמל תל-אביב נשארה רק המספנה ¯.בכ"מ: נשארה רק המספנה ¯,התכנית היא ל700- איש בדייג ו300- איש לתוצרת לוואי ¯לא אדבר על מימון התכנית, אלא על שני תנאים עיקריים: ראשית - הכשרת ¯האנשים; שנית - התישבות מידית של הגופים האלה על חוף הים. הנסיון ¯של עתלית וקייסריה הוכיחו שזו היא הדרך. בעתלית הגענו לכך לאחר ¯.שהעלינו קבוצה קטנה בלי כל תכנית ¯בין עכו וראש אל נקורה יש לנו נהריה ושבי ציון, מפרץ ¯,חיפה שלנו עתלית לא שלנו אלא של פיק"א, טנטורה, מול זכרון יש זרקה ¯,קייסריה, חדרה, גבעת אולגה צפונה מכפר ויתקין, כפר ויתקין, נתניה ¯.אפולוניה, הרצליה, ראשון לציון החולות, חממה (?) בסביבת עזה ¯,הנסיונות שעשינו בעתלית ובקייסריה הראו שזו הדרך הנכונה ¯.בזה שזו היא האפשרות המכסימלית להדרכת האנשים והכשרתם ¯?דב"ג: היש אנשים הרוצים להיות מודרכים ¯,בכ"מ: יש קיבוצי נוער, קבוצת "החותרים" שנכנסו לעבודה בחיפה ¯זו היא נקודה חשובה, יש קבוצת צופים בפרדס חנה, נוער ¯.טוב, כל מה שהקבוצה מורכבת מנוער שלא נפגע בקשיי החיים - יותר טוב ¯?דב"ג: כמה אמצעים את חושב דרושים להכשרה ¯בכ"מ: בנקודה שעליה צריכים לעלות בשנה הראשונה לכל הפחות ¯,30 איש כ25,000- - 30,000 לא"י, זה ציוד ספינות, רכישות ¯שיכון, יש להם כ2,000- דונם מהמפרץ על הכביש, יש שם מפרץ המקיף בערך ¯35-30 דונם, זה מתחיל בערך מכפר ויתקין עד בוז אבודה, ועכשיו מתנהל ¯מו"מ להמשיך החוף עד חדרה, ויהיה לנו חוף יהודי מדאדי פלק, נתניה ¯.ועד חדרה וקייסריה ¯,פעמים אחדות ציינתי שהברזון הזקן היה לו מבט על הים ¯.את המקומות הטובים ביותר על החוף הוא רכש, קייסריה, עתלית, טנטורה ¯כשהוא היה בא לארץ לא היה יורד בנמלים הקיימים, אלא היה מגיע לאחד ¯המפרצים שהיו רשומים כנמלים לטעינה ופריקה. אינני מוצא אצלו מובע ¯הרעיון על הימאות, אבל הוא נתן הוראות לקנות את החופים האלה הרשומים מזמן התורכים כנמלים לטעינה ופריקה. {0159-40} ¯,נחוצים בערך 30,000 לא"י, מזה לפחות 65% להשקעות ¯לציוד והשאר בשביל הכשרה והדרכה. הנסיון הוא חשוב, אמנם מתנהל ביני ¯ובין אנשי החקלאות ויכוח, הם אומרים שהתישבות ימית יכולה להיות קשורה ¯רק להתישבות על הקרקע, הם אינם רואים אפשרות להתישבות אחרת, אך קרקע ¯ראויה לעיבוד נמצאת במרחק קילומטרים מהים, ואיני חושב שישוב ימי יכול ¯.להיות במרחק קילומטרים מהים ¯- דב"ג: אלה הם חוקים שבדו מהראש, אם יש קרקע - טוב, ולא ¯.רק ים ¯בכ"מ: אני לוקח את הדוגמא מעתלית, לעגו לי אז, איך אתה מעלה ¯את הקבוצה, אך אני אומר גם עכשיו: עלינו להתחיל מקבוצה ¯.קטנה על החוף הים ואין אפשרות של קיבוץ גדול ¯עלינו לחפש אפשרות של ניצול הדיונות, הערבים בדרום הפכו ¯,אותם למקומות פוריים, על ידי אשדוד, חממה, יש להם לא רק כרמי גפנים ¯כי אם גם גני ירקות. בעז-בורה זה חלק דיונות, צריך לעשות נסיון של ¯.טיוב האדמה ¯?דב"ג: בראשון לציון אין לה בכלל תכנית על החולות ¯בכ"מ: למעשה זה לא ראשון, אלא יעב"ץ, והוא הכניס לכך את ¯,הכשרת הישוב ואת הקהק"ל, אך כיום אין לראשון כוחות פוריים ¯.בעלי איניציאטיבה ¯צו השעה הוא להעלות קיבוץ חדש, אין אני רואה התישבות ¯,זו פחותת ערך מהעליה לרוחמה וכו.' לצערי מחשבתי לא מצאה הד בבית זה ¯מתישבים ישנם, הקיבוץ המאוחד אומר אם לא יקשרו אותם לתכנית מסוימת ¯,הם מוכנים לעסוק בזה, הם מדברים על תחנה ימית. המרכז החקלאי אומר ¯שהם מוכנים לדבר להסכים לעליה בבוז עבורה בתנאי שנותנים 1,000 דונם ¯,להתישבות, אם לא נגיע לכך, שפתאום הקהק"ל שהקרקע אינה מיועדת להם ¯שעלתה רק קבוצת דייגים. מבררים עכשיו אפשרות חממה, או שזה צריך להיות ¯.בסביבת אפולוניה, ולקשור את זה לשפיים ¯:יחד עם זה צריך להשלים את בנין שתי הנקודות הראשונות ¯עתלית וקייסריה. הנסיון הצליח, האנשים מתקיימים ב70%- מהים, וכל זה הוקם בדרך נס, בלי כל תקציב, 100 לא"י מפה ו500- משם.. {0159-41} ¯אם נוכל להעלות במשך השנה שתי קבוצות חדשות - זה יהיה ¯הגרעין היסודי לפיתוח הדייג. מעקבה הייתי מוכרח להסתלק, היתה לפני ¯שנה בערך שיחה עם סקוט, הוא אמר שמטעמים פולטיים אי אפשרית הכניסה ¯,לשם, הם טוענים שאבן סעוד התנה זאת, עשו נסיונות של חברות פרטיות ¯- חברות יהודיות וחברות ערביות שאמנם אמרו שהם יעבדו יחד עם יהודים ¯.לא הצלחנו ¯נמלים - לפני חדשים אחדים הצעתי בישיבת אוצר מפעלי הים ¯להכין תכנית להרחבת נמל תל-אביב. הופיין קבל זאת על עצמו. בזמנו ¯התחיל מו"מ עם הממשלה בדבר זכויות נמל זה - זכויות וחובות. אנחנו ¯שמחנו שהמו"מ נפסק, כי היה ברור שללונדון אין אנחנו יכולים עכשיו ¯להגיע, עם ממשלה זו יכולות להיות תוצאות קשות מאד, ושם אחד התנאים ¯שאסור לדבר על נמל למים עמוקים, רק לסירות. אנחנו החלטנו לכין תכנית ¯לבנין נמל, כעבור שבועיים צריכה להיות ישיבה, בה תבואנה הצעות, ונכין ¯הדברים האלה, עד סוף המלחמה אי אפשר לעשות שום דבר, ואז תהיה השאלה ¯.מה תגיד לונדון, אם תבטל את הגזירה על נמל למים עמוקים או לא ¯יחד עם זאת אין להסתפק בנמל תל-אביב, ביחוד מנקודת ¯.המבט של הדייג. באופן לא רשמי ראיתי תכניות של בנין מרכז לדייג ¯כאשר הדייג ילך ויגדל נחוץ לנו נמל, בחיפה לא נוכל להסתפק, ובאה ¯,הצעה לבנות נמל מיוחד, וכמובן שהממשלה מדברת לא על סביבה יהודית ¯או בעכו או בדרום, עלינו לחשוב על נמל שלנו. נמל לדייג זה צריך ¯להיות נמל שיהיה די עמוק ומוגן בשביל לקיים מחסה לספינות גדולות של ¯300-250 כוחות סוס, על זה נצטרך בעתיד לקיים את הדייג הימי. אני ¯חושב על 200 ספינות כאלו, שהן יכולות לצאת למרחקים, לא רק מלים אחדים ¯מהחוף, להיות מחוץ לבית שבוע ימים. בנמל המתאים צריכים להיות מחסני ¯קירור, שיוכלו לקבל את הדגים וגם מספנה לתיקונים ובנין ספינות. אילו ¯היתה קייסריה בידינו, היה זה המקום המתאים, איני יודע איך ומתי יסתדרו ¯,הענינים עם פיק"א. המקום המתאים ביותר הוא בוז עבורה, שם מפרץ טבעי ¯שאפשר לשכללו, האדמה כולה שלנו, המפרץ שלנו, זה רשום כנמל לפריקה ולטעינה ¯עוד מזמן התורכים, שם היה שוק מרכזי בימי התורכים. אנשי המקום מספרים שאנשי צור וצידון היו באים לשוק זה. {0159-42} ¯-חשבתי על תכנית פיתוח לבו-עבורה, דברתי עם אנשי סולל ¯בונה, הם נטו להרתם לפעולה זו, ליצירת חברה, וכאן נתקלתי בקשיים בבית ¯,זה ובבית השכן. דר' גרנובסקי אומר שלהם יש כבר תכניות של פליאזשה ¯,שיין מלונדון מאד התלהב לענין זה, אפשר למכור מגרשים ולעשות פארם-סיטי ¯זה רעיון חשוב, אבל זה המשך נתניה, תל-אביב, איני יודע מה זה יוסיף ¯לכלכלה הארצישראלית, וקפלן נבהל מזה שגוף כסולל-בונה, גוף יותר מדי ¯הסתדרותי, ייכנס לענין זה, מה יאמרו האחרים, אמרתי שיכולים לדבר על ¯חברה משותפת. אני זוכר עוד כאשר לעגו לי בדבר נמל תל-אביב ולא נתנו ¯,לי את 6,000 הלא"י הראשונות שדרשתי. זה הוא מפעל התובע ביצוע מידי ¯אם אנחנו רוצים לרכז בארץ את חרושת המספנות, שהתפתחה מאד בשנים האחרונות ¯.בסוריה ובמצרים, זהו היום אחרי שרכשנו נסיון לבעתי מקצוע ¯.זו היא הסקיצה שלי ¯?דב"ג: ומה על חיפה ¯בכ"מ: בחיפה עלינו להחזיר לנו לפחות את חלקנו בנמל, איני ¯יודע אם יש לנו איזה סיכויים להאחז בנמל זה. דברנו ¯על הקמת מספנה או מספנות בו, אך לא עשינו, בינתיים ניצלה הממשלה את ¯זמן המלחמה ותחת מסווה הנייווי הוקמה מספנה גדולה לתיקון אניות של ¯זמן המלחמה מקפריסין, רובו אנגלי, הם הביאו גם "פלודינג דוק," זה יסוד ¯למספנה גדולה, אם לא לבנין אניות, הרי לתיקונן. כרגע הם מתקנים אניות ¯מלחמה וגם אניות מסחר. רוב העובדים שם הם אמנם יהודים, אבל ברור ¯.שהמפנה הכלכלי החשוב שבנמל חיפה הוצא מידינו ¯איני יודע אם נוכל ליצור דבר מקביל במפרץ חיפה או בנמל ¯הקטן של רוטנברג, אנשי חיפה חושבים שרוטנברג הצעיר היה נותן יד להצעה ¯לבנות בנמל שלו מספנה, אבל אומרים לי שלפי הרשיון שקבל אסור לו לעשות ¯.דברים אלה ¯דב"ג: אני צריך להקים ועדות משנה לדייג ולספנות - מה היית ¯?מייעץ ¯בכ"מ: איני רואה שבשאלות הדייג נוכל להיעזר באנשים מהחוץ, הוא ¯רוכז בחלקו הגדול בידינו. הדייג במים עמוקים אמנם בידי כמה יהודים המספספרים, הם השקיעו בשנה האחרונה בבנין ספינות, {0159-43} ¯העובדים הם יהודים ומקבלים שליש מהשלל, בשנה שעברה הם רויחו כ30- לא"י ¯לחדש באופן ממוצע, אני מניח שהשנה זה יגיע ל40- לא"י, יש לנו סיכום ¯של ספניה אחת לחדש ספטמבר, התוצרת נמכרה ב1,250- לא"י, והבחורים ¯.קבלנו למעלה מ400- לא"י - ששה בחורים ¯לועדת המשנה הייתי לוקח איש אחד או שנים מהעובדים ¯,בדייג במים עמוקים, גם מהעובדים בדייג חופי, גם את גוסטטא שטרומף ¯שלמדה יפה את הדיג במים עמוקים, והייתי נותן רשימה של אנשים להזמינם ¯.כעדים לועדה ¯לועדת הספנות הייתי מזמין את חברות הספנות, אם כי הם ¯אינטרסנטים (דב"ג: מהם נבקש חומר בכתב), את יצחק רוחק, את חורין ואת טורנובסקי.