יומנים > יומן - מלא 24/06/1937

{P001} {0185-191} מיומנו של ד. בן גוריון בלונדון. 24.6.1937 קרן היסוד בשמה של ליידי רדינג סדרה הצהרים מסבה למאה ועשרים איש שבה הראו אחרי הארוחה את הסרט של קרן היסוד.נוכחו כמאה חברי הפרלמנט ומספר צירים מהדומיניונים והודו ואישים אנגלים - משמנה וסלחה של אנגליה לשולחני הסבו Sir Howard D'Egville מומחה לשאלות האמפריה ועניני חוץ, מסדר החגיגות של ההבחרה ומארח אורחי חוץ במסבות אימפריאליות, Sir Maneckji Dadahoy מבומביי, מי שהיה נשיא המועצה המחוקקת כל-ההודית לפני המלחמה ומנהל של כמה חברות בהודו ואנגליה, לורד סניל, .The Maharajadhiraj of Darbhanger ,ליידי רדינג מחברי הפרלמנט היו: אדמס, נואל-בקר, בר די-להייבר, בולסון, בויר, קול. ברדי, בורקה, גרוור, קזלט, מיס קזלט, קלרקה, קליינס, גרוון-אליפ, קרוק, דייוייס, דויס, דנמן, אדוורדס, אמום, אוונס, פרנקל, גרו-ג'ונס, גרהב-ליטל, גרטן-דויל, גריטן, גרובס, גיי, הול, הנה, ארטור הנדרסון, היגס, הילס, הולברט, הונטר, גון, ג'ונס נ., ג'ונס א.צ., ג'ונס מורגן, קילינג, קר, קירבי למב, למן, ליצ', לוק, מיינוורינו, ממרס, מק-קיי, מורגן, מוריס, קול. נתן, הרולד ניקולסון, אוון, פורים, פרוקטור, ריקרדס, רוברטס, רוסל ר., רוסל ב., שו, סימפסון, סינקלר, סורנסן, סטלרד מטוארט, טיים, טוטיל, ווטקינס, ווסטווד, ויויס, ווילקינסון, מיס ווילקינסון, מ. וויליאמס, ה. וויליאמס, ווידס, וזרייט, וועג, ווגבוד. הפילם עשה על רבים רושם בביר.ף בעיקר נתרשמו מהעובדה שיהודים חורשים, זורעים, חוצבים ובונים בידיהם ממש. שבני ההודי סיר מנקג'י הבטיחני לבוא בחורף הבא לארץ עם אשתו גם הזמין אותי לבוא להודו והלארח אצלו. במסבה זו הרגשתי עוד יותר מגרעות הסרט - חוסר מראות הארץ (מראה מפעל ים המלח בלי מראה ים המלח וסביבתו), העדר תמונות משקים נבנים, לקויים מכניים (אין הסברה בעל פה ובכתב מספיקה), חוסר טעם אישי (הבלטת מקורבים) ועוד. הרגשתי גם כמה אין אנו יודעים לעשות תעמולה ופרסום למפעלנו. אולם המסבה כמו שהיא היתה מעשה מוצלח ודבר בעתו. {P002} {0185-192} התיעצנו על המעשה בימים הקרובים: אם להניע ידידינו מיד לדרוש וויכוח לפני החלטת הממשלה או לבוא קודם בדברים עם הממשלה. דעת בפי, לואיס וקזלט שננסה לדרוש מיד הדו"ח מא.ג. ולהזהירו שלא יקבלו החלטה בטרם ישמעו דעתנו. טלפנו לא.ג. וקבענו ליום ב' ראיון לחיים. - בישיבת הערב בביתו של הנרי (נוכחו דוב, ברוד, ליידי רדינג, נמיר, הנרי ואנכי) מסר הנרי על פגישותיו עם א.ג., הור בליישה, ברוך, פלימוט ודוף קופר. א.ג. אמר לו שמתחילה חשבו לקחת לעצמם את חיפה כי נתברר שאין קפריסין מתאימי לבנין נמן צבאי. אולם נסתלקו לחלוטין מרעיון זה מתוך חשש שאיטליה תתנגד ותצביע על המעשה הזה כחזרה על כבוש תבש. ורואים הדרך היחידה להנאה מהנמל ע"י הכללתו במדינה היהודית מתוך הנחה שהיחסים בין מדינה זו ובין האימפריה יהיו ידידותיים. לשאלתי ענה הנרי שזוהי דעתה הנחרצה של הממשלה ואין שום ספק בדבר. לד.ק. הסביר חשיבות הנגב ומצא אוזן קשבת. דבר על כך גם עם הור בליישה. הנרי הציע להם הכנסת הנגב במדינה היהודית. ה.ב. הגיד לו שהוא רואה עצמו כיהודי: ויעזור בכל כוחו לעניננו. הוא מרגיש באריותו הרבה לעם היהודי - אבל מצבו כיהודי לא יהיה קל בענין א"י. עם פלימוט דבר על עמדת אמריקא והסכנה הצפויה לאנגליה מאיבת יהודי אמריקא. כשאמר לו שהמשרד לעניני חוץ הוא שונאנו הגדול ביותר - לאחר משרד המושבות (פלימוט שמש קודם סגן למשרד המושבות - ועכשיו במשרד לעניני חוץ) ענה פ. בשחוק שכנראה כך הוא הדבר. אנשי משרד חוץ, אמר פ., אינם נלהבים לרעיון החלוקה כי יש להם חששות מהקמת מדינה יהודית. אני עמדתי על שאלת ירושלים - וגם הנרי נכנס הפעם לדבר והבטיח לפעול. הוא הסכים לדעתי שלדבר יש ערך מכריע ושאינו בגדר הנמנע. נתקבלה הדעה שננסה תחלה לבוא בדברים עם הממשלה - ורק בשלא נצליח נביא לידי וויכוח. לפי האינפורמציה של לואיס אין בדעת הממשלה להתחייב בהודעתה הראשונה על הפרטים אלא על העיקר בלבד - ובזאת צפונה לדעתי סכנה רבה. אולם אין לנו אלא לחכות ליום ב' - מה יפול בפגישה עם א.ג. מחר נפגש לואיס עם סלקולט וידבר אתו על ירושלים..