יומנים > יומן - מלא 28/06/1965

{0201-34} 28.6.65, יום ב' כח' סיוון בבוקר בא אצלי משה דיין. אמר לי דעתו בגלוי לב: אינו מאמין בכוח המתקוממים. לא נצליח להקים כוח נגד אשכול, כי זמננו סמוך יותר מדי לעלית אשכול לשלטון על ידינו. משה דיבר עם אולשן - אינו רוצה לשמע את רשימה ועל חידוש הפרשה. דיבר עם מאיר עמית - אף הוא אינו רוצה לשמוע. רק עם שראבי תמיר ושמעון אי אפשר ללכת. הוא חולק עלי גם בהשפעת העתונות. למרחב השמיץ את מ.ד. זמן רב כשהיה בממשלה, כי עשה יד אחת עם "האדם השלישי", אם כי ישבו אתי בממשלה אחת. אשכול וגולדה ניהנו מהשמצה זו. הוא מודה שהוא מפונק. רואים בו רמטכל מוצלח, גבור סיני. וזהו הגורם האישי בעמדתו. נרתע מעבודה מדינית. נתקשר עם דיג באילת וכותב ספר. דיבר עם אפרים קצלסקי, גם הוא נגד, אם כי יגאל תלוי במ.ד. אמרתי לו: הערכתי נכונה מבחינה שיטחית. מעטים האנשיםעכשיו שיתנו יד - אבל פעולה ערה וכנה תרכז הרבה אנשים, אין העתונות משפיעה אלא על פני השטח. הימנעות מרשימה קלה ונוחה, אבל היא תוליך המפלגה למדרון ותביא בוודאות לשלטון בגין או בקרוב או בעוד ארבע שנים. מבחינה {0201-35} אישית גם לי נוח להיבדל - אני מעונין מאוד בכתיבת תולדות 95 השנים האחרונות, גם בחקירת התנך וגם במספר בעיות פילוסופיות, אבל אני חרד מאוד להידרדרות תנועת הפועלים. "המערך" ילך מדחי לדחי, מפ"מ לא תירש את מפא"י - אלא בגין, שעם התחברותם עם הליברלים תשתנה דמותו. - הכינותי במשך היום הרצאה בכתב בשביל המכון לבעיות בינלאומיות (כביכול ? ), ולפני לכתי להרצאה התארחתי בחגיגת בר מצוה של אחד משכונת פלורנטין. קצת באיחור הגעתי למכון, האספה נערכה בבית והיה מלא. הרצאתי לא מן הכתב. נשאלו שאלות אח"כ: תחומים איך נסתיים הפער בין העדות: מה הן התמורות בעולם הערבי, בעית גרמניה, הנתחייב למדינה השואפת לרוונש? אלתגר מצא בדברי רמז על הסכסוך במפלגה כשסיפרתי על צורציל שלא נבחר אחרי הנצחון ההיסטורי שלו במלחמת העולם השניה, בן אמתי שאל על השנויים בעולם ויחסם לישראל. זליגסון שאל אם המשטר ברוסיה לא יתנגד למלחמת ווייטנאם, מדוע לא שמתי לב לענין סין בהיותי בבורמה, כרמל - על גשר עם ישראל השניה, אוטומציה תביא לחוסר עבודה. גב' וסקביץ - על בחירות אזוריות, שנברט - אם הפער והאלמות המפותחות והמתפתחות והטכנולוגיה יסייעו זה לזה. על שאלות פנימיות לא עניתי. יש תמורות בעולם הערבי - אבל סיכוי לשלום ישנו בשנויים בינלאומיים. יש לסתום הפער על ידי הרמת גיל חינוך חובה חינם בשתים או בשלוש שנים. על יחסינו לגרמניה יש לדון מנקודת מבט צרכי