דילוג לתוכן העיקרי

יומנים > יומן - מלא 29/07/1932

1
מתוך
מקומות:
אנגליה (הממלכה המאוחדת)
חבר
הוואנה
ברלין
וושינגטון (מדינה)
לונדון
אנשים:
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
29.07.1932
224095
{P001} {0108-46} כ"ה תמוז 29 ביולי יום ו' בבוקר - באיחור של שעה - החל הוכוח הפוליטי. כל סיעה - שעה אחת. פותח גרינבום. הוא מוצא שהזמן שבו חשבו שבאנגליה אין שכל ושיטה - עבר. ההנהלה החדשה רואה שיש שיטה באנגליה. ברודצקי אינו עושה כבר אפלציה ליושר האנגלי. עכשיו גם הורחב האופק: יודעים כבר שיש לא רק אנגליה אלא גם {0108-47} חבר לאומים ומדינות אחרות מעונינים בשאלת היהודים. יש גם הודו. עד הנהלה זו לא ידעו כלל על קיומם. הוא חושב שיש עוד כוח בא"י - כוח הקומוניזם, לא רק כמפלגה, כי אם כמדינה. שבכמה דברים עולה קו הקומוניזם עםקו הפקידות האנגלית. - נישול הערבים, יצירת חוסר העבודה. הוכחת צדקנו בלבד לא מספיקה. האנטישמיות אינה פרי רשעות בלבד, אלא פרי אינטרסים. אי אפשר להגיד לממשלה על תתערבו בענינים הכלכליים של הארץ, בעניני קרקע ועוד. כל ממשלה חייבת להתערב. הפלח זקוק לעזרה - והאפנדים והפקידים מופיעים כמגיניו. לנו אין תכנית אגררית, אנו לא פונים לפלח. פרעות 1929 אינן האחרונות. יש נישול, עד עכשיו קטן, אבל במידה שהתישבותנו תגדל - יגדל הנישול, ועלינו להקים תכנית ממלכתית של התישבות. עלינו להיות מגיני הפלח ואפוטרופסיו! (רופין - הלא לפני שנתים פרסמנו תכנית על ישוב 55.000 משפחות בלי כל נישול) - אינך אגיטטור, ואינך יודע את מזרח אירופה, ולא עטפת תכניתך בלבוש מושך לבבות. הישיבה צריכה לקבוע תכנית אגררית. קפלנסקי - תמיד ידענו על שתי נטיות במדיניות האנגלית. הנטיה של המושלים האמתיים באנגליה - הפקידות, והנטיה של כמה אנשי מדינה המתחשבים עם הכוח של העם היהודי בפוליטיקה העולמית. כשיצאנו בשנת 1929 במלחמה גלויה נגד המשרד הקולוניאלי על אחריותו לפרעות, ענו - שאנו בסדר, אבל התפקיד הציוני שהטילו עלינו אינו בסדר - כי היהודים רוצים להכנס לארץ מיושבת. הללו רואים בערבים לתרכיה ורוסיה. פילבי הציע למפלגת העבודה למסור לאבן סעוד את עבר הירדן, למען שכוחו ישמור על גבול סוריה. מציעים שנוי {0108-48} המנדטור - אבל זה כרוך בסכנה בשנוי המנדט. התעלמנו כל הזמן מהגורם הערבי - ועלינו סוף סוף למצוא או לכל הפחות לחפש דרך של הבנה עם הערבים. הלפרין - מציין השקט השורר בישיבה, כאילו הקואליציה הצליחה, אם יצרה אטמוספירה כזו. אנו מרוצים מהפוליטיקה של ההנהלה. עבר הירדן הוכשר עכשיו, בניגוד לתקופה הקודמת. מסכים לפורמולה של ארלזרוב בנוגע לעבר הירדן. ביחס לברודצקי הוא חושב שמעשיו טובים מדבריו. אינו יודע אם ארלזרוב עושה מה שהוא אומר. מחייב תעשיה - אבל בתקציבים מחקו תמיד - גם השמאל וגם המזרחי - את התעשיה. כל אלה שבאו מהמכביה היו מלאי התלהבות, כי ראו הבדל חמצב שבין הארץ והגולה (שאלתי מתי נוצר המצב הטוב הזה ועל ידי מי - האם אחרי הקונגרס האחרון?) דרישתנו העיקרית עכשיו מאנגליה - עליה. גרוסמן - הנאומים ששמענו הפעם שונים ממה ששמענו תמיד. בפעם הראשונה בתולדות הציונות הודיע הנשיא שאפשר לדחות דוקומנט אנגלי. מדברים כבר על עבר הירדן ותכנית אגררית. כולם מדברים כרויזיוניסטים. אולם בתכנם הדברים ישנים. ברודצקי חוזר על הנאומים הישנים. מספרים שיש איש חדש, סוב וכו' - אין זאת אשמתנו. עברו בשתיקה על ודי חוורית. (אוסישקין - אני אדבר על זה). לא הנהלת קה"ק אלא ההנהלה אחראית. היא קובעת הפוליטיקה. פה היה קזוס בלי - כל העולם היה מבין אותנו ותומך בנו. דברו על חנוך האנגלים - הלוא רופין חינך את פרנטש וסימפסון. מחנכים ככה גם את הנציב. אומרים שעכשיו העיקר עליה - ובכן האיש הטוב נתן לנו 2000 {0108-49} סרטיפיקטים בשעה שאין חוסר עבודה. היו 3 קוים בענין המפקד: אנו אמרנו לא עזרה לממשלה, חוב. אחרים אמרו עזרה - ועוד אחרים אמרו אי התערבות. מה יצא? מה עשיתם בענין הקונגרס הפן-איסלמי, מדוע אתם לא נתנים לווג'ווד לדבר נגד הפקידים? יש אי בטחון בארץ. מה הן דרישותיכם? ארלזרובדיבר כאוהב ראשון על ווקופ. זהו אפיום חדש, לגנדה מסוכנת. היתה לנגדה של סמואל שתמך בה אוסישקין . עכשיו בונים על בת שחוקו של ווקופ. סומכים בודי חוורית על דברתו של ווקופ. כמה פעמים הפירו האנגלים את דברתם? אף פעם לא הצהיר ווקופ על בית לאומי; ברוסיה היתה תקופה של אמון לסוויטופולק=מירסקי. פקיד שאינו עומד על בסיס המנדט - אסור לו להכנס לארץ, ואין אנו צריכים לדון על דוחו. אני מפחד שתמימו את הודעת סוקולוב. הדו"ח של פרנטש הוא לא קונסטיטוציוני - ועל אלה לא דנים. ארל. דבר על מו"מ חדש - מה תעשו אם המו"מ לא יצליח? עלינו לדבר על ווידרשטנד, אין לנו צבא, ועכשיו אין אנו דורשים צבא יהודי. אבל יש דרך של אי קואופרציה, חוסר עזרה, אי נתינת כסף לממשלה, הפרעה בארצות השכנות. עלינו להראות לעולם שא"י אינה אי-שקט. עלינו לנצל את כוחנו בארץ. הישוב בארץ גדל - והיא בסיס מלחמה לציונות. מו"מ אפשר לנהל רק כשאין שקט. אבל כשבאים תירים ובא"י הכל בסדר - אין לנהל מו"מ. עלינו לעשות רושם שאנו יוצרים למדינות אחרות בסיס בארץ. בועדה הפוליטית אציע הצעות מסוימות. הקו החדש הוא בווידרשטנד אקטיבי. אולם מדברים על תסיסה במזרח -אבל זה מחייב ווידרשטנד אקטיבי. {0108-50} דרושה חזית נגד אנגליה - בבת צחוק על השפתים. מעולם לא הכחשנו רצינות השאלה הערבית. בחוברת רויזיוניסטית יש תכנית על רפורמה אגררית, ובה יש גם חלוקת קרקע לערבים. ארלזרוב מציע דרך ההסתדרות לארגן פועלים ערבים. בתואנה של ידידות אנו יוצרים כוח חדש - כוח אכרים, מהי הפוליטיקא של ארגון כוחות ערבים? עלינו דיזארגאניזרין את הערבים. לא התנגדות למידה ידועה של קואופרציה יהודית ערבית. אין אנו מתנגדים להרמת הניבו הערבי. אבל רק סביב ענינים מסוימים, כמו שביתה. אבל איני רואה מה תציעו לערבים. קואופרציה בענינים מקומיים טוב - אבל רק עד כאן. גם ברית שלום טובה, אבל רק לאחר פשיטת רגל המנדט. המפתח לעבר הירדן הוא לא אצל השיכים - אלא בלונדון וושינגטון. ארלזרוב הודיע ששאלת המועצה לא ירדה - אנו יודעים, וארל. מכין לאט לאט מועצה כזו. יחד עם הנציב הוא מכין תאי הפרלמנט. עלינו לעשות כמו הערבים - הם לא משתתפים ואנחנו לא נשתתף. סוקולוב התאונן על ידעות עתונות שהפריעו למגבית. גם פרעות וספר לבן הפריעו (וידיעות על הקנטינים?) אם גם אין זה אמת היינו צריכים לפרסם, בין זה אמת ובין לא. אין בסיס של קואופרציה עם הנהלה זו שאינה מוכשרה לשנות דרך מחשבתה ופעולתה. - אחרי הצהרים המשך הוכוח. {0108-51} הרב ברלין - לא שמעתיו. בלומנפלד נאם נאום יפה, אוסישקין דבר נגד עבר הירדן ואני הייתי האחרון בוכוח היום.