יומנים > יומן - מלא 12/06/1965

{0201-12} 12.6.65, יב' סיוון כתבתי הבוקר רשימה י"ט "במדינת ישראל המחודשת". - היתה לי אורחת מפיטסבורג, אליס וסטין, שהומלצה לפני ע"י השופט מיכאל מוסמנו שהעיד במשפט אייכן. לשמחתי לא גזלה ממני הרבה זמן, התענינה במיוחד אם הרוח החלוצי עוד פועם בלב הנוער שלנו. עליתי לפנות ערב לירושלים - לשעור התנך בבית הנשיא. ירצה הפרופ' רייט {0201-13} על שכם. רייט חזר על עיקרי ממצאיו בספרו על שכם במאה החמש עשרה, השתים עשרה עד החמשית או הרביעית. אחריו דיברתי אנכי על שכם בתנך. עמדתי על חשיבות שכם מימי אברהם ועד פילוג המדינה בימי רחבעם כמרכז רוחני, שבלי ספק קדמה לירושלים, ומה כיבושיו של דוד היתה גם מבחינה גיאוגרפית מרכז הארץ שגבולותיה היו מדן ועד באר שבע. זה נשתנה לאחר הכיבושים של דוד שהגבול היה מנהר פרט בסוריה עד ים סוף ולכן ירושלים היתה המרכז, ושלומה בנה בה בית המקדש למען הפכה גם למרכז רוחני דתי, ובכל זאת אחרי מות שלמה עוד שכם היתה המרכז ולכן בא לשם העם להמליך את רחבעם, ואלמלא היתה לרחבעם קצת מהחכמה המדינית של אביו לא היה הפילוג. עמדתי על שלוש הסתירות על שכם בספר בראשית: 1) הסיפור על דינה ושכם בן חמור בפרק ל"ד, שמסתיים כאילו בהריגת כל הזכרים ובביזת כל הרכוש והטף והנשים. 2) כעבור זמן קצר רועים בני יעקב צאן אביהם בשכם כאילו לא קרה דבר (לז, 12). 3) לבסוף מספר יעקב ליוסף לפני מותו שהוא כבש את שכם בחרבו ובקשתו. אבל הפרק החשוב ביותר על שכם הוא פרק כ"ד ביהושע, שלדעתי היא אחת התעודות העתיקות ביותר בספרותנו, ואין כלל להעלות על הדעת שזה סיפור מתקופת נביאי הכזב או בראשית הבית השני, כשלא היה כל ענין להחשיב אתשכם ולתאר בה מעמד הר סיני שני (לפי דעת מיכה יוסף בן גריון - מעמד הר סיני יחיד (שאני שולל - כי מעמד הר סיני היה ליוצאי מצרים ומיוחד שכם ע"י יהושע היו לעברים שלא יצאו אף פעם מארצם), כי הנביאים שפיארו את דוד לא היה להם ענין לפאר את שכם, וזוהי תעודה נאמנה עתיקה (אם כי יתכן שנוספו בה פסוקים בפי יהושע ובפי העם), וזה מסביר החידה שכבר חזל התחבטו בה, למה בחר ה' בעם ישראל - כלום יש הפליה אצל הקב"ה , ולכן יצרו הגדה שהקב"ה חזר אחרי כל האומות שיקבלו התורה, ולאחר שאלה סרבו קבלו בני ישראל התורה). האמת היא שבני ישראל בחרו בה' ולא להיפך, ומשום כך נעשו לעם נבחר. {0201-14} דברו עוד אחדים וההמשך יהיה בעוד שבועיים בביתי בת"א (ולא במוצ"ש אלא ביום חמישי.