יומנים > יומן - מלא 13/06/1965

{0201-14} 13.6.65, יום א' יג' סיוון בצהרים הודיעו על מות בובר. בשלוש נגשתי לביתו ומצאתי בו את בנו שלא הכרתי ולא ידעתי על קיומו, שני נכדיו, אהותו - ואת ש.י. עגנון. בילינו יחד כשעתיים - ועגנון סיפר לי שהכיר אותי ע"י סיפורי ברל והשתתף על פי בקשת ברל בגליון הראשון של . . . . הוא אמר שכל ההשמצות נגדי לא יפגעו בשמי שיעמוד לנצח בהיסטוריה היהודית ועוד ועוד. כשהוציאו את גופו של בובר לבית הקרח של בית חולים הדסה נסענו שנינו אחרי הנפטר, ובחזרההבאתי את עגנון לביתו בתלפיות ברחוב יוסף קלוזנר. הוא היה מאושר שהייתי בביתו, ודברנו על תנך ותלמוד. הוא כחסיד התלמוד ואני כחסיד התנך. אמרתי לו כי התנך הוא יצירה עליונה ונצחית של עמנו בארצו ותלמוד היא יצירה חולפת של עמנו בגלות, אם יש מקומות אחדים בתלמוד החלים על המקומות המקבילים בתנך (עין תחת עין - או ממון, תאור מעמד הר סיני בשמות - ובאגדה (כל העולם שותק ויוצא הקול אני ה' אלקיך). הוא שמח להציגנו בפני אשתו, כי אמר שהיא "חסידה" גדולה שלי. יחסו לשפרינצק המנוח הוא שלילי, גם אהרונביץ לא נחשב בעיניו. אמרתי לו דעתי כי אהרונוביץ היה יותר חשוב בהרבה משפרינצק. - יורם קיבל מארה'לה סדר היום שלי מחר בחבל לכיש: ב1- באבן שמואל, ב3- בלכיש, אח"כ בשחר, בחמש בנהורה (החגיגה הגדולה תסודר רק למען אשכול בקרית- גת - בלעדי), {0201-15} - לפנות ערב הודיע לי חיים בשם רבקה גובר שהיא בטלה כל הפגישות לפני חמש, ועלי לבוא ישר לנהורה בחמש לפנות ערב מחר. - בבוקר הלכתי למשרד רה"מ לעיון בפרוטוקלים של ישיבות הממשלה בחדשי יאנואר 1948 - יאנואר 1949 שבהן דנו על בינאום ירושלים והעברת הכנסת לירושלים. כשבקשתי העתקי הדיונים אמרה לי יעל שאין לה רשות לתת לי - ושלחתי מכתב פורמלי לרוה"מ להמציא לי ההעתקים - וההוצאות ההעתקה על חשבוני. ביקשתי גם מלבבי (מנכל של משרד החוץ) המברקים של אבן ושרת בענין ההעברה לירושלים וביקשתי לשאול שרת החוץ אם מותר לתת לי העתקים. הוא טלפן ושאל השרה והיא מסכימה, ומחפשים המברקים. יתכן כי ישיבות הממשלה נמצאות אצלי בשדה בוקר. - עגנון סיפר שלפסח 1909 הגיע יחיד עם בן צבי לסג'רה - זה היה הפסח שהחל בהתקפת הערבים מכפר קנא על שני יהודים שבאו לסג'רה ונגמר ברציחת קורגולד ושמעון מלמד בשבועי של פסח. את בואו של ב.צ. בפסח ההוא זכרתי - אבל של עגנון לא.