1
מתוך
31.12.1957
225030
{P001} {0160-126} 31.12.57, יום ג' בבוקר ערכתי סופית מכתבי לנשיא, ובאחת אה"צ ניגשתי לנשיא. הסברתי לו בעל פה איך רכשנו נשק מצרפת, ומדוע התנאי לקבלת ציוד היא מסירתם בסוד ושמירת הסודיות, ואיך מתהדק הקשר בין צרפת, גרמניה ואיטליה, וכי רק משלשתם נוכל להביא לקבל נשק, ונשק מסוים רק מגרמניה וצרפת המשותפים בייצורו, ומסרתי לו מכתבי. לאחר שהודיע לי מה אמרו לו כל הסיעות של הכנסת הטיל עלי להקים ממשלה, רחבה עד כמה שאפשר, בכל אופן ממשלה שיש לה רוב בכנסת. אמרתי לו כי רק אם יתברר עד יום ב' הבא כי אפשר להבטיח באופן יעיל אחריות משותפת ושמירת סודיות - אקבל עלי התפקיד ואקים ממשלה אם ביום ב' אוכל להציגה בפני הכנסת. {0160-127} - לאה"צ באו אצלי מינץ וכהנא. הם מקופחים כל השנים. כהנא הסביר שעיקר מלחמתם בבחירות היא עם הפה"מ, בידי שפירא משרד הדתות, ואין רבי מתמנה בלי פנקס חבר של הפה"מ, ולכן הם רוצים להשתתף בממשלה, ואינם יכלים להבטיח עזרה לממשלה בלעדיהם. אח"כ באו אצלי (לפיהזמנתי) רוזן, יזהר הררי וקול. הסברתי להם באופן יסודי מעמדנו הבינלאומי; סכנת רוסיה; מגבלות העזרה האמריקנית, חולשת נאטו, אי-ידידות אנגליה, הידוק הקשרים בין צרפת וגרמניה ואיטליה; אפשרות קבלת ציוד רק משלושה אלה - ורק בתנאי קביעת יחסי ידידות (בלי בריתות והתקשרויות) ואמון, ולכן הכרחית ממשלה שירחשו לה אמון. קיים אמון אישי כלפי וכלפי הרוב בממשלה, עד המשבר ראו ונוכחו כי שני פלגי מפ"ם לא משפיעים על מדיניות חוץ, אבל עכשיו מצפים לראות במה יסתיים המשבר. עלי להבטיח המשך האהדה, העזרה - ובלי אימון מוחלט זה לא יתכן, ולכן - או קואליציה מצומצמת או בטחונית ממשיים ויעילים לאחריות משותפת ושמירת סודיות. השלושה נשתכנעו כי צדקתי, וביום ה' יכנסו ההנהלה של מפלגתם ויחליטו.