יומנים > יומן - מלא 03/01/1939

{P001} {0186-10} ניו-יורק, 3.1.39 הבוקר קיבלתי תשובתו של ל.ד.ב. : Coutt sits until 16. Could see you for brief confernece this Thursday at 6.20, but if you are to be in American on January 15, suggest that day at 3 o'clock. עניתי לו מיד טלגרפית שאולי אצטרך לשוב לפני 15, ואבוא לוושינגטון ביום ה'. - מברק שני מירושלים: "מודיעים שהמו"מ יתחיל בפברואר. נבקשך שתשתתף בועידה 14 - קפלן". - סעדתי צהרים עם גרינברג ובררנו את המצב פה ובארץ. הוא לא חיזק אמונתי בציוני אמריקא. סיפר פרט מענין: חזר לאמריקא ונפגש באניה עם פרופסור יפני ששהה בלונדון. פרופ. זה מכיר את מ.מ. (נפגש אתו באיזו ועידה פסיפית): ביקר אותו בלונדון ובין השאר שאל אותו על המצב בארץ. מ.מ. ענה: אני עיף ויגע מעינן זה, ואין בחפצי לדבר עליו.... הבורר של הדסה הזמין אותי לשיחה אתם. קבעתי זאת ליום ד' הבא. -שיחה עם סופיה יודין על פעולת הועד שריזוב עומד בראשו. החל מיום 4 למרס 1938 שלחו כבר לארץ $73,100 ושולחים עכשיו עוד 5000. בררתי אפשרויות הרחבת הפעולה. אפגש לשם כך עם ריזוב ובוב מולד. -------------- רק היום אחרי הצהרים עלה בידי לסתום את החלל"בהשכלתי העיתונאית" שנתהווה השבוע שיטי על פני הים. בניו-יורק טיימס של יום א' יש סקירה מקיפה של מאורעות השבוע שעבר, ונדמה שהדבר החמור ביותר שנפל במשך השבוע הוא-תביעת גרמניה לבנות צוללות דומות לזו של גרמניה. אתמול סיפרו שגרמניה תבעה פריטט גמור בציים, ולא יכולתי להאמין לדבר, כי פירושו הכרזת מלחמה מידי. אולם גם התביעה הצנועה ביותר, שהובטחה להלכה {P002} {0186-11} בחוזה האנגלי-גרמני, אינה מבשרת טובות. אנגליה יכלה בנקל ל"וותר" על שלמות ציחוסלובקיה, ואפילו על שלטון צרפת בתוניס, אולם צוללות שאני. אי אפשר לשכוח סכנת הצוללות במלחמה האחרונה שכמעט הביאו לידי מפלת אנגליה (למעשה- לידי הצטרפות אמריקא למלחמה וע"י כך נצחון אנגליה) וצל המלחמה בלי ספק משחיר ומתעבה. ויותר מכל זמן דרוש לנו שלום, שלום מובטח- אבל עלינו לראות עובדות כמו שהן. עלינו להכון. בארץ ובאמריקט אך דא עקא- בארץ יש לכל הפחות התכונה הנפשית הדרושה להכון ליום מר, אם כי אף שם אין התכונה, ואולי גם האפשרות החמרית. באמריקא בקרב ציוני אמריקא חסרה- לפי שעה - גם התכונה הנפשית. מלבד הרפיון הציוני הקיים כאן כל השנים- מעכבת האינרציה ועצלות המחשבה. אינם רואים את אותות הזמן וחיים בהרגלי-מחשבה שעבר זמנם. עדיין אינם תופסים ואינם מרגישים שהעמדנו בפני הכרח של דרכים ומיתודים חדשים להגשמת הציונות. הציונות היתה פעם רק חובה. עם בואו של הרצל נהפכה להשקפה ופרוגרמה פוליטית. בילו הניח היסוד לחלוציות, והעליה העובדת נפחה בציונות את נשמת ההגשמה העצמית. הציונות הקונגרסיאת ארגנה את הכלים לסיוע קולקטיבי לעליה והישבות. העמדנו בתקופת היטלר בפני הכוח של ציונות לוחמת. הארץ תהיה לנו אם נרצה ונוכל ----- לכבוש אותה - בכוח. לא בדרכי הערבים. אמצעים משמשים מטרה כשהם חלק של המטרה, ושום אלמות לא תסייע לציונות- כי אינה חלק אורגני של הציונות המתגשמת. אולם אין ציונות בלי עליה, ויותר מבכל זמן- בשעה זו ורק שנדאג לעליה בכל התנאים ונעשה אותה, ואם לא תהיה דרך אחרת - נעשה אותה גם בכוח, נמלט את הציונות מכשלון. ------------ אין דבר שיבטיח בימינו את נצחונה של הציונות- גם בתוך העם העברי וגם בדעת הקהל העולמית והבריטית- כמלחמה-עליה. שום דבר לא יכריח אנגליה לעמוד בדבורה כלפי העם ------ ------ היהודי כמלחמת-עליה. הרעיון של מלחמת עליה עלול להרתיע את הטובים שבתוכנו, אבל ------ ------ ברגע שהרעיון יהפך לעובדה - ע"י המעטים הנועזים -יתלכד סביבה כל הישוב, ויתלכד -- {0186-12} סביבה רוב העם, גם באמריקא, ולא יעמידו נגדו ההיסוס והפחד וההתכחשות של השלטון, המשטרה והפקידות המקומית תנסה לדכאה בכוח- אבל דעת הקהל האנגלית, לא תעכל כדורי מכונות יריה שישולחו ללבות פליטים יהודים השבים ל"בית לאומי". דעת קהל זו, שלא כבה ולא יכבה בתוכה זיק המצפון האנושי, תשלים עם סרוב אכזרי להרשות עלית עשרת אלפים יהודים, תשלים עם גזירות חמורות יותר, כי נקל להשלים עם "שב ולא תעשה" בלתי מוסרי, אך לא כל כך קל יהיה להשלים עם יריות על פליטים יהודים בנמלי הארץ ועל יהודי ארץ ישראל שיעלו בכוח את הפליטים האלה. סוף סוף רק לפני שנה וחצי הכריזה הממשלה של אנגליה זו שהבית הלאומי יהפך למדינה יהודית שיהיה לה שלטון שלא על העליה. והכרזות כאלה, גם כשלא מקימים אותן, אינן עוברות לשוא. פעולתן נעשתה מיליונים אנגלים התרגלו לחשוב על מדינה יהודית, התרגלו לראות את הארץ- או חלק מן הארץ ("פרטים" אלה אינם חשובים מבחינת נפש העם האנגלי)- כארץ של היהודים, כמדינתם, כמקלטם החופשי לעליה יהודית. העם האנגלי לא יכריח בנשק ביד מממשלתו להקים מדינה יהודית. אין דבר זה נוגע בנפשו. אולם כשהעם האנגלי ידרש לאשר השתמשות בנשק מצד ממשלתו לעשות את ההיפך- לא יתן את אשורו. ואם כי גם באנגליה אין דימוקרטיה אמתית, ומשהו מדיקטטורה- משהו לא קטן- יש גם במשטר חפשי ודימוקרטי זה, עדיין יש משקל רב ועצום וגם מכריע - לדעת העם והרגשתו, והרגשה זו תתקומם התקוממות מוסרית ומדינית, אם תאונס ע"י מעשי אלמות מצד הממשלה- נגד עליה יהודית, נגד מעשי הצלה של יהודים לטובת יהודים בארץ יהודים, בארץ שהובטחה ליהודים, בארץ שאי אפשר לראות בה את היהודים כאשר רואים אותם בגרמניה, או אפילו באנגליה. לא!- אם אנחנו נעיז ונגשים זכותנו בכוח אי אפשר שלא יכירו בצדקתנו. כמובן, יכירו רק לאחר מעשה, אם אנו לא נרתע מהמעשה- והצרה ---------- היא שלפני מעשה אין גם הציונים מסוגלים עדיין לראות את תוצאותיו אין להם לא חזון --------- ולא העוז וגם לא החרדה. ולפי שעה יש להתפלל רק שלא --------------- {P003} {0186-13} מי שעיניו בראשו ובלבו אינו יכל מבלי לראותשבהתאבקות הקשה והנואשה העומדת לפנינו מסיבות הקיימות עכשו בעולם הגדול ובעולמנו אנו- על זכותנו לעליה אין לנו שום נשק אפקטיבי ובטוח יותר מהעליה עצמה. בכוח העליה, וז'א בעליה בכוח- ------ ננצח! שום אמצעי אחר לא יסכון! אין מצילים בית ממפולת- כהשהאדמה רועדת- בהטפת מוסר ובנימוקים משפטיים. כל סכנה מחייבת אמצעים המותאמים לגופה ולטבעה. רק מלחמת עליה! וז"א עליה לוחמת ----- תמנע כניעת אנגליה לטירור נגד עליה! החדשה השניה שיש לה ערך מיוחד בשבילנו, היא- סרוב הסנט הצרפתי לאשר את החוזה הסורי. לא עלה בידי למצוא בעתון פרטים על מאורע זה. אין זה מן הנמנע ש"השיחות" בלונדון יושפעו ממאורע זה, אם לא ידחו על ידו. למופתי נפתחו אפשרויות חדשות. נמסר לי בעל פה שממשלת לבנון וסוריה (כלומר צרפת) לא הרשתה לגולי סישל לבוא לבירות, המופתי כמובן ימצא דרך להמלך בגולים לתת להם הוראות. צעד צרפתי זה הוא אות נוסף לאי- הרצון כלפי ועידת מדינות ערב בלונדון. צרפת, לא בלי סיבה מספיקה, רואה במעשה זה דבר העלול לערער מעמדה, בכל אופן להזיק לה, באימפריה האפריקנית שלה. היקום מרד בסוריה- כאשר אולי מצפה לו השלטון הצבאי, ומה יהיה תפקידו של המופתי? בערב ישיבה עם מרכז המפלגה. פינסקי ישב ראש. מסרתי סקירה על עניני הבטחון והמצב הכלכלי בארץ ועל השתלשלות הדברים בלונדון, סיכויי ה"שיחות"- if any - ומה שצפוי לנו אחר כך - ובמה עלינו לקדם את פני הרעה. באופן מיוחד דרשתי מהחברים שידאגו בעוד מועד לסידור גדוד יהודי באמריקא אם תפרוץ מלחמה. לאחר כך- ישיבה (עד אחת וחצי בלילה) עם מזכירות המרכז בדבר הכנות לקונגרס. ציינתי שמצבנו בפולין ובמקצת גם בארץ נשתנה לרעה. בפולין נחלשה תנועתנו. בארץ לא נחלשנו אבל האחרים התארגנו, יש למעשה גוש כולל כל המפלגות והארגונים שמחוץ להסת'- {P004} {0186-14} וכל בעלי הבתים שזלזלו עד כאן בקונגרס ישתתפו בו עכשייו במרץ, וכוחנו היחסי ירד מפני כך. את הפגז יש למלא באמריקא ע"י גיוס ציבור הפועלים המשתתף בגוורקשפטן. החלטנו על כינוס ועידת פועלים מיוחדת לקונגרס, מקבילה לועידת הגווקשפטן קמפיין.