יומנים > יומן - מלא 04/01/1939

{P001} {0186-14} ניו-יורק, 4.1.39 בבוקר באה אצלי אינגריד וורבורג. שאלתיה אם אינה פחדנית, ענתה במרץ- לא. הסברתי לה מפני מה אנו עומדים ומה עלינו לעשות לעליה. שאלה אם חיים מסכים. אמרתי -אינו מתנגד, אך כרגע אין הדבר אקטואלי, ואיני יודע מה יגיד כשנעמוד בפני מעשה. שאלה על דעת סשה וברל. אמרתי לה מה ענה לי ברל. לשאלתי אם היא מוכנה לעזור לכך- ענתה בחיוב. היש יהודים עשירים שיעזרו לכך? ואם היא מכירה כאלה? היא מכירה רבים, אך לעשירים יש לב ערל, ובכל זאת אפשר למצוא תמיכה. אמרתי לה, לפי שעה תבררי אם מוכנים להמציא לנו אניות ואמצעים להעברת עולים, ובשובי מוושינגטון תפגוש אותי עם צעירים בעלי יכלת. -אתמול הודיעני הכסטר שאדלר יהיה פה היום, אך לאחר צלצולים מרובים נודע לי שיבוא הנה רק מחר אה"צ- כשלא אחיה פה. -הציר הצרפתי בוושינגטון קבע לי פגישה למחר אה"צ. -באה טלגרמה ארוכה מירושלם והייתי עסוק למעלה משלוש שעות בפענוחה- ועוד טרם סיימיתי. הדביקותי עוד שני מברקים מלונדון, הזמנתי חבר מהמשרד שיעזור לי בפענוח. הטלגרמה של גוסף אומרת: ...." ירושלם 4.1.39 {P002} {0186-15} Gather Ibn Saud sent Roosevelt lengthy protest American Gov. support Jews which attributes Jewish propaganda. Argues Pal. always occupied dominated Arabs except brief Jewish-Roman period even under turks Arabs dominant. Jews only "lived Palestine certain period by way military occupation". Arabs never left nor driven out Palestine one of places where arab culture put forth its most wonderful flowery. Country Arabs by race language culture absorbed more Jews than any other country. Other governments including U.S. close gates compel Pal. support the {m} Zionist political aspirations unjust inspired personal greed certain Zionists. Balf. Declar.--? opression proeceded by McMahon promise recognising right Arab Pal- estine. No peace until Arabs assured country wont be handed over "strange people from four corners world whose principles aims character totally different theirs" Suggest you ensure effective reply answering historical other false assertions. Unique opportunity enable Ibn Saud learn Jewish side - - - J. בחמש וחצי פוענחו סוף סוף המברקים מלונדון. הזמנתי ליפסקי, גרינברג וצוקרמן להתיעץ על הפעולה (וויז וגולדמן הם בשיקגו). טילגרפתי בינתיים ללונדון: Seeing tomorrow Brandeis also french ambassador will then cable reaction. Times cables from Cairo talks begin January 18 -- {0186-16} רק בשמונה בערב עלה בידי לקבץ את השלושה. ליפסקי אינו מתפעל מכל הענין. רוזוולט יודע שהערבים מתנגדים הוא גם בקי בהיסטוריה של העם היהודי (האמנם?). בן כהן יכל לדעתי לדבר עם רוזוולט בנקל. השאלה היא: כיצד הגיעה הידיעה לידינו? גרינברג מציע לספר שבחוגי הערבים באמריקא מדברים על טלגרמה- מא.ס. לרוזוולט טלפנתי לבן כהן לוושינגטון, אך לא נמצא בביתו. באשר להצעת ערוב חברי ההנהלה להודיע בכתב לממשלה על החלטת הוה"פ- נוטה ליפסקי לחיוב, אם כי מתנגד בכל תוקף להחרמה. לא לא נראה הדבר. הודעה כזו מצד ההנהלה במכתב מיוחד לממשלה מה פירושה? החרמה- לא. כשמחליטים לא להשתתף מודיעים בפשטות לא נשתתף וחלס. הפחדת? ברור לגבי ענין הילדים, הודעה זו לא תעלה ולא תוריד. אלמה מה? יוצא שאמרים לממשלה תראו כמה ילדים טובים אנחנו. דורשים מאתנו להמנע מהשיחות- ואנו בכל זאת לא נשמעים ונבוא לשיחות. אין זה מוסיף כבוד לא להנהלה ולא לוה"פ. היפורש הדבר שלעת עתה אנו לוקחים חזרה את הסכמתנו ואנו מעיינים מחדש מה טעם בהודעה על עיון. לממשלה מודיעים כן או לא יש טעם בהודעה חדשה אם בדעתנו לא להשתתף. אבל הדעת השקולה היא להשתתף - גם לאחר שנודיע לממשלה החלטת הוה"פ, מה טעם בהודעה? אשמע מחר דעת הזקן, לא ענה אז למה. ובאשר להצעת הוה"ל, מחייבים החברים את ההצעה, אולם כאן מתקיימת ועידת הכתבים ב14- לח"ז בין כך ובין כך, ואין אפשרות, אין גם צורך, לקרוא ועידה מיוחדת. ועידת המגבית יכלה לשמש גם למטרה פוליטית, ביחוד הפעם, שבעצם אין כלל מגבית ארי"ת, אלא מגבית כללית לפליטים. -כתבתי גם לפליכס על הטלגרמות והזמנתי לעצמי פגישה אתו.