יומנים > יומן - מלא 03/10/1935

{P001} {0126-03} לונדון, ו' תשרי תרצ"ו 3.10.35 לופבן היקר - הרשה לי למנוע הביעת צערי הרב שהרגשתי בקריאת כמה פיסקות במאמרך המסכם של הקונגרס בגליון האחרון (46-7) של הפה"א. איני מתכוון לביקורת שאת ה מותח על מסקנות הקונגרס, שאחריותן נופלת לגמרי על סיעתנו. אחד ממקורות כוחה המוסרי של תנועתנו היה תמיד חופש הביקורת החברית בתנועתנו. ולא הייתי מעלה על לבי שיש להגביל חופש זה באיזו צנזורה פוליטית או רעיונית, אפילו ביחס לעורך של העתון הרשמי של המפלגה, אשר הציבור זכאי לקבל את דעתו כדעת המפלגה. אולם וודאי תסכים אתי שחופש זה מותנה בשמירה על מינימום של אחריות פוליטית וסגנון הוגן בכל המקרים. לצערי עלי להעריך שתחומים אלה, המובנים לדעתי מאליהם, לא נשתמרו במאמרך. אתה מתקיף באופן אישי אחד מחברי ההנהלה ההדשה שנבחר על ידינו לא על מה שעשה לאחר בחירתו, אלא על עברו. מובטחני שתבין מאליך שלא לכבודו האישי של הרב פישמן אני חרד. לי בוודאי אין כל סיבה לכך, לאחר הזכות המיוחדת שהיתה לי להיות נתקף על ידי פישמן באופן אישי מיד לאחר הקונגרס הי"ח, כשנבחרתי אני להנהלה. אולם פישמן יכול היה אז לטעון שאני לא נבחרתי על ידי סיעתו - בשעה שהרב פישמן נבחר הפעם - אם טוב הדבר ואם לא היא שאלה אחרת, ובנידון זה אין אני מסכים לדעתך - על ידינו. תנועתנו כולה - מלבד השומר הצעיר - רצתה בקואליציה עם המזרחי ועשתה בקונגרס ה מאמצים רבים למען הביאלידי כך. אנו מתפארים - ולפעמים בצדק - שסגנון וויכוחנו עם מתנגדינו שונה מסגנון הוויכוח של "דואר היום" וה"בוסתנאי". ואני שואל אם העורך של עתון המפלגה במאמר ראשי מסכם, שוודאי יתקבל על ידי הציבור שלנו ולא שלנו כהבעה רשמית ואחראית של דעת המפלגה, צריך לאחר קונגרס זה לפתוח פולמוס מפלגתי-אישי בסגנון זה של "כוח ריאקציוני אחד השקול כשנים שתבעה מעצמה מפלגה זו", או "הרב פישמן - רפרזנטנט השחור ביותר של המזרחי" וכו' - האמנם אלה הם היחסים שאני רוצה להקים בהנהלה ובהסתדרות הציונית לאחר קונגרס לוצרן, והאמנם זהו הסגנון שאנו רוצים שיוסיף לשמש בתנועה הציונית? האפשר לשקץ את דרכי הפולמוס של הרוויזיוניסטים - {0126-04} ובנשימה אחת לכתוב בסגנון כזה בעתוננו? אם אני מציין לשבט את הפיסקות המצוטטות אין בכוונתי להגיד שכאילו אני מסכים לשאר דבריך. לגופם של הדברים אני חולק על כמה מהנחותיך, וביחוד לרושם שעלול להיווצר ממאמרך שאנו הננו מפלגה וויצמניסטית הרואה את מרכז הקונגרס וההסתדרות הציונית בנשיאות. אולם אני מפריד בכוונה בין קביעת עמדות מצדך שיש לחלוק עליהן אבל שבלי ספק אפשר להביען גם כשאינן מקובלות בתוכנו, ובין דרכי פולמוס וסגנון שלדעתי הם אסורים בשימוש בכל תנאי. בסגנון זה יש לראות לדעתי סילוף דמותה המוסרית של תנועתנו והכשלת הנסיון הרציני והקשה שתנועתנו כולה - אוני בטוח שגם אתה בתוכה - רוצה לעשות למען תקן את המצב הפנימי בציונות ולמען עקור מן השורש את הפולמוס הפרוע והסגנון הבלתי תרבותי שהוכנס לעולמנו על ידי הרוויזיוניסטים, הבוסתנאי וקופת השרצים התלויה מאחוריהם. ואי אפשר לבלי הצטער על הדוגמא הבלתי מוצלחת שנתת במאמרך זה. שלך (-) ד.בן-גוריון