יומנים > יומן - מלא 03/08/1936

{P001} {0132-04} פריס, 3.8.36 ה"טיימס" של הבוקר מודיע כבר על התגברות הטירור ומציין את המקרים שמשה הודיע עליהם הלילה. - לונגה הביא לארוחת צהרים את ריאד. אחרי שיחה של מה בכך במשך הארוחה הגענו עם הקפה לענין. ריאד קודם כל התאונן שויצמן לא עמד בדבורו ולא כתב לו. כשנפגש אתו הבטיח להמציא הצעותיו בכתב - ולא קיים הבטחתו. הוא התאונן גם על העזרה שקיבלו הלבנונים, בעתונות הבירותית סיפר הארחיבישוף המרוניטי על ידידות היהודים ועזרתם. ירבלום התנצל שאין הוא יודע על כך. שאלתיו: מלחמה או שלום? לונגה נחפז ללכת כשגמר לאכול, ונשארנו שלשתנו. ריאד שאל מה הן הצעותי. הזכרתיו ההצעות שנמסרו לו לפני שנתים. הצעות אלו הן קיצוניות, ויצמן הציע הצעות יותר מתונות - ענה. הסכים להגבלת העליה, להגבלת רכישת קרקעות והבטיח שלא יהיה רוב יתורי. היות וו-ן לא סיפר לי תוכן שיחתו עם ריאד לא ידעתי אם דבריו נכונים או לא ונמצאתי במצב לא נוח. אמרתי לו: אין {0132-05} חילוקי דעות ביני ובין ויצמן, וההצעות שאני מציע ויצמן מסכים להן. אמר - לא. הערבים רוצים הפסקת העליה, היהודים רוצים עליה חפשית לפי יכולת הקליטה הכלכלית - יש למצוא דרך באמצע. שאלתיו - מהן הצעותיך. . אמר. לי אין הצעות, איני איש רשמי. אני רק מתווך . אם אשמע ממך הצעות מתקבלות על הדעת - אדבר עם חברי. אמרתי לו - כשאני מדבר עם איש לא רשמי גם אני איני איש רשמי, ואני רוצה לדעת למה חבריך מוכנים להסכים. אמר. יש לקבוע מספר מסוים לעליה. שאלתי. מה המספר? אמר - אמור אתה! עניתי. אני איני מציע מספר קבוע, הצעתי היא עליה בלתי מוגבלת מטעם פוליטי, בהתאם ליכולת הקליטה ובתנאי לא לפגוע באינטרסיםהכלכליים של הערבים. אבל אתה שמציע מספר - נקוב מספרך. אמר: לא. יש למצוא הבינוני ממה שאתם רוצים וממה שרוצים הערבים בארץ. והענין לא זז ממקומו. שוב חזר על טענתו שו-ן יותר מתון, מסכים גם ל"מספר". שאלני אם נוכל להפגש בעוד יום או יומים. אמרתי לו שאני חוזר היום ללונדון. - התוצאה היחידה לע"ע מהשיחה ששילמתי 200 פרנק בעד הארוחה. {0132-06} - כשהאוטו כבר חיכה לי לקחתי לרכבת טלפן לי קדמי כהן. רוצה להפגש אתי. אמרתי שמאוחר; בבואי שנית אודיעו ונפגש. . - בארבע וחצי יצאתי מפריס ובחצות הגעתי ללונדון.