יומנים > יומן - מלא 04/08/1936

{P001} {0132-06} לונדון, 4.8.36 באחת עשרה נפגשתי עם פרנקפורטר. מסר לי בפרוטרוט שיחתו עם א.ג., הליפכס וקפלנד. גור דיבר אתו בגלוי-לב "כאשר אני מדבר אתך". השיחה נמשכה שעה ורבע, במשרד המושבות, כששניהם לבדם. א.ג. אמר. אני ציוני. והקבינט יודע זאת. במקצת אני חשוד בגלל זאת. כשאני ווקופ מסכימים לאיזה דבר - יקבל זאת הקבזנט בלי שאלות, אך כשאני חולק על ווקופ - אין הקבינט מקבל למפרע דעתי. הציונות לא תצליח אם בכל שלוש שנים תהיינה מהומות וישלחו ועדות. דרוש הסכם עם הערבים וסידור קבוע. פ.פ. סיפר לו על המו"מ עם פיצל וחליפת המכתבים שביניהם. הקללה של א"י הן הועדות והרפורטים. א.ג. - ועדה זו היא לא ילדי. ירשתי אותה מקודמי. {0132-07} פ.פ. הזהיר מפני תשובה (פתרון ) מיכנית, כגון קביעת מספר לעליה, או גבול לעליה. א.ג. אמר: איני מדבר כציוני רשמי, אולם על יד שולחן זה אמרתי לערבים שאנו לא נוכל להתחייב כי היהודים לא יהיו רוב. הרבה תלוי בהתכוננות לקראת הועדה. הציונים צריכים .intangibles -להתכונן. חשוב שחברי הועדה יבינו היטב את ה פ.פ. שאל: המוכשרים הם להבין זאת? א.ג. ענה. דיברתי כבר עם רומבולד, וראיתי שהוא תופס intangibles אלו. לקופלנד יש נטיה פרו-יהודית. וחשוב מאור שבאי כוח הציונים יסבירו היטב היטב את האינטנג'יבלס. פ.פ. הציע לא.ג. ללכת לא"י לאחר גמר פעולת הועדה, למען יראה בעצמו מה נעשה שם ומה יש לעשות. א.ג. ענה. אל תספר זאת לאיש - בדעתי לעשות זאת. פ.פ. אמר: אל תעשו מה שעשיתם במצרים. הבטחות והודעותשלא קיימתם. אין מדינאי, אמר טומס ז'פרסון, יכל לראות יותר מדור אחד - 18 שנה מכסימום, ואל תתחייבו לדורות. א.ג. הסכים לכך. פ.פ. עמד על איכות הפקידות בארץ. א"י הוא דבר יחיד במינו. התפקיד שהוטל על אנגליה בארץ הוא יחיד במינו, וקיומו מחייב פקידים בעלי חזון הנאמנים לתפקיד. חוסר פקידים כאלה הוא שורש הרע בארץ. א.ג. הסכים לכך. אמר שהתפלא למצוא את הול כמזכיר {0132-08} ראשי. הוא מכיר אותו מהמשרד. הוא "איש נייר". השופט העליון הוא שונאו הפרטי של ווקופ. יש קושי בהוצאתו מן הארץ, כי צריך ל"העלותו" לארץ אחרת, ואין כרגע ארץ פנויה. פ.פ. דרש שלא יתן לפקידיו להחליט. א.ג. הסכים וכבר מטפל בענין זה, ביחוד הוא מונע החלטת פקידיו בעניני א"י. פ.פ. עמד באריכות על האימפליקציה האנגלית-האמריקנית שבמפעל האר"י, ושאנגליה צריכה להזהר להפוך את יהודי אמריקא ל"אירים", עמד ביחוד על סכנת הפסקת העליה. א.ג. אמר שעדיין לא בא בלבו לידי החלטה בענין זה. בזמן העדרו (כחודש ימים) לא יחלט על כך. א.ג. שאל את רעת פ.פ. על הצהרתו בפרלמנט (בחשובה על השאלה בדבר הפסקת העליה). פ.פ. אמר שהצהרה זו צערה את אנשי 77 גרייט רוסל סטריט. . א.ג. אמר שוב שאפילו mentally לא בא לידי מסקנה קבועה בענין זה, ועד שובו לא יקרה כלום. המצב הוא שווקום סבור שיש לעשות הפסקה בשעה שהועדה תפעל. פ.פ. אמר לו, לא חשוב איך אתם תנסחו את ההפסקה, העיקר איך אחרים יבינו זאת. בשביל הערבים זה יהיה נצחון, ובהמון הערבי זה יתפרש כאילוהכריחו הממשלה למלא דרישתם. לכשיחדשו העליה - יראו בזאת בגידה ותרמית. גם באמריקא יהיה רוגז רב. א.ג. אמר שיעיין עור בדבר. {0132-09} לבסוף דיבר פ.פ. על המנהיגים הציונים שאנגליה יכלה לסמוך עליהם. א.ג. אישר שווקופ יש לו אמון רב בב.ג. ושרתוק. - השיחה עשתה רושם רב על פ.פ. הוא בטוח שהוא ידיד נאמן, אך למען חזקו יש לדאג שחברים אחרים בקבינט יתמכו בו. א.ג. התאונן שהשרותים לוחצים עליו. יש פחד רב מגרמניה, ואינם רוצים להחזיק צבא רב בארץ. ודורשים חיסול המהומות. כשסיפרתי לפ.פ. מה שא.ג. כתב לכפי יומים אחרי השיחה אתו - נדהם קצת, כי התרשמותו מא.ג. אינה עולה בד בבד עם דברי א.ג. לבפי. אח"כ סיפר על שיחתו עם קופלנד. הפגישה הוזמנה ע"י האחרון. ק. אמר לו שאינו יודע כלום על א"י, ומשום כך רצה להפגש אתו ולשמוע מה בפיו. פ.פ. ענה לו שהמיסוד הנכון הוא ההיסטוריה ולכן סיפר לו השתלשלות הענין האר"י - המו"מ לפני מתן הצהרת בלפור, ומה קרה מאז ועד היום. סיפר לו על הועדות שהיו בארץ, טת עשו ואיך ראו, עמד על הרפורט של סטריקלנד שהוזנח. ק. העיר שסטריקלנד הוא ידידו. פ.פ. סיפר לו פרשת פיצל, המו"מ וחליפת המכתבים. כל זה היה חדש בשבילו. ביקש רפורטים וחומר, ונתן {0132-10} לו תשובת סטיין לועדת שו. קופ. מכיר היטב את פיל ואת רומבולד. חושב שרומבולד טוב מאוד. המונד וקרטר יהיו מושפעים ממנו (מקופלנד). החברים המכריעים בועדה הם: פיל, רומבולד, מוריס וקופלנד. אינו יודע עדיין מהי הפרוצדורה של הועדה. גם אינו מכיר את המזכיר. לדעת פ.פ. הרי זה אבסורד להגיד שקופלנד הוא שונא (דעת נמיר). ק. הוא ליברל במובן הטוב של המילה. מוכן לבחור בקומוניזם אם הברירה השניה היא פשיזם. (שוחחו על ספרד ). השיחה עם קופלנד בעניני א"י נמשכה שלוש שעות (מלבד שעה וחצי על ענינים אחרים). פ.פ. אמר לי מה שידוע על מוריס. הוא ראש המשפט האינדוסטריאלי; לדברי לסקי שהוא חבר במשפט זה, מוריס הוא איש just ונבון. החל מ25- לאבגוסט ישבולסקי וקופלנד במשפט במשך שלושה שבועות, ולסקי ידבר אתו. לסקי מבקש חומר על נישול הערבים ומפעלי ההסתדרות בשביל מוריס. סיפרתי לפ.פ. על הטליפון של משה והצעתי על פעולה פומבית. פ.פ. סבור שיש לעשות פעולה זו. אמרתי לו שזלמן כתב לי שברנדייס הגיד לו בשיחה שלא נורא אם תהיה הפסקת העליה בימי הועדה. פ.פ. אמר שזלמן ודאי טעה. יש לו מכתב מ"השופט" שבו הוא כותב שדברי העתונים על הפסקת העליה מדאיגים. הוא גם כותב {0132-11} לו שיש להאשים את הממשלה בפני הועדה על ארבעה דברים: 1) חלוקת קרקעות הממשלה, 2) קיפוח היהודים בתקציבי החינוך והבריאות, 3) קיפוח בעבודות הממשלה, 4) קיפוח בחיל הספר. ושיש לעמוד בתוקף על תשלום פיצויים. - פ.פ. יצא היום את לונדון, וביום השבת הוא חוזר לאמריקא. ביום הששי ישוב לונדונה ונפגש. - אחרי הצהרים נפגשתי עם ג'ימי לפי הזמנתו. יש לו שתי אידיאות: 1) לארגן ביאת כוח גרמנים שתופיע לפני הועדה. רומבולד הוא אנטי-נאצי, והופעה הגונה של יהודים גרמנים תעשה עליו רושם. הם צריכים להסביר את מצב יהודי גרמניה, מפעל הגרמנים.בארץ וניתוק כל קשר עם גרמניה והתקשרותם עם א"י והאימפריה הבריטית. יש להוציא החשש שעלול להתעורר בלב אנגלי מרבוי יהודים גרמנים בארץ. 2) דיבר עם גרוסמן שבגמר המהומות יסדר פטיציה של מאתים אלף חותמים בארץ למלך האנגלי להביא רגשות תודת הישוב על ההגנה שאנגליה נתנה לישוב. הדבר צריך להעשות בסוד, שהערבים לא ידעו, במשך ימים אחדים, ולא ע"י הארגן הרשמי של התנועה הציונית. זה יעשה רושם סוב באנגליה ועל הועדה. {0132-12} אמרתי לו: א) אין גרוסמן האיש שיוכל לרכז מאתים אלף יהודים בארץ. ב) אם תהיה הפסקת עליה לא יחתמו יהודים על פטיציה כזו. הוא סבור שגרוסמן טוב בשביל מפעל זה, כי ישתיק את הרוויז. ומפגי שהיה בראש הליגה של הדומיניון השביעי. ואשר להפסקת עליה הוא חשב שהיה טוב אילו בעצמנו היינו מפסיקים העליה למען הביא גמר למהומות, כי דעת הקהל באנגליה תהיה נגדנו אם יפצעו ויהרגו חיילים אנגלים. יש תגבורת אנטישמיות באנגליה בכלל, וכל שטנה נגדנו תקלט. אגב אמר שהתעמולה הערבית מצליחה ויש לפעול נגדה. הסברתי לו הסכנה שבהפסקה, והסכנה לפי שיטתו של חידוש העליה. מסרתי לו על הרעיון של הרב מאוסטרוב (גיוס יהודים לצבא האנגלי). לדעתו לא יקבל שום אנגלי רעיון מסוכן כזה. יהודים זרים יכלים להיות מרגלים וסוכנים של ממשלות זרות. אפשר להכריח אותם ע"י רדיפת קרוביהם. בכל אופן לא יתקבל רעיון זה על דעת אנגלים שזרים יכנסו לצבא שלהם. גם כיהודי הוא מפחד מדבר כזה, כי אין אנו בטוחים בחומר האנושי, ואם יהודי אחד יחטא - יצא הקצף על כולנו. כשהתנקשו במלך היה מלא חרדה שמא זה יהודי, וחרדה זו מלאה לב כל יהודי באנגליה, והוא ואשתו שמחו שמחה גדולה כשנודע להם שם המתנקש. הרעל של היטלר חודר לכל השכבות. {0132-13} דרשתי ממנו לתת הוראות לאנשיו בארץ לעזור לנו בהכנת החומר לועדה, והבטיח לתת הוראה כזו לפיקא. אגב השיחה התריו הרבה נגד יהודי מזרח אירופה, נגד הפולניםבא"י וכו'. כנראה שמי שהוא שוב השטין. - מושב הוה"פ גורם צרות. על יסוד תשובתו של ויצמן בכתב נתתי בבוקר הוראה לפלקור להודיע שהישיבה תתקיים בלונדון. לפנות ערב קיבלתי טלגרמה מויצמן שלאחר עיון הוא עומד על זה שהישיבה תהיה בצוריך. טלגרפתי לו שכבר הכרזנו על לונדון, 26 לאבגוסט. בינתים אמרתי לפלקור לטלגרף לוורשו ונ.י. לעכב הטלגרמה של הבוקר.