יומנים > יומן - מלא 03/10/1957

{P001} {0160-25} 3.10.57, יום ה' יצאתי אתמול בבוקר לת"א להשתתף בנשף התזמורת הראשון ב"היכל התרבות". הגענו לפני עשר לת"א - והיה לי יום עסוק. במשרד נפגשתי עם משה שזה רק חזר מדרום אפריקה, גאנה וליבריה שנע רצון. עבר את גאנה לארכה ורחבה. הכל נמצא בידי האנגלים, וגם הצבא המיניאטורי בפיקוד אנגלי. אין עדיין אנשי המקום מוכשרים לנהל המשק, והמדינה. נקרומה עומד לבוא הנה בשנה הבאה. בליבריה רבה השחיתות. הנשיא עוסק בביזנס והנה גם את הארץ וגם את עצמו.. {0160-26} נתפסה סירה ובה 12 איש (אחד יוגוסלבי) ובסירה 10.000 רובים אנגלים ומיליון כדורים. משלחת משעם האיחוד הכריחה אותו להשתתף בועידת האחוד שתחול ביום ו' כג' תשרי (18 באוקטובר). עלי להרצות לנוער - באה אצלי אה"צ משפחת וכסלר והביאו מכתב ומתנה ממושל פנסילווניה. בארבע בא אצלי מכסוול רב - מזכיר הקבינט ועובד הבית הלבן. התרשם מאוד ממצב הגבולות. הסברתי לו סכנת הנשק הנשלח גם ע"י רוסיה וגם ע"י ארה"ב לערבים. הבטיח לתאר המצב לאנשי הקבינט ולמזכיר הנשיא. באה אצלי משלחת מפנסילווניה (בתוכה גם "גויה" אחת) ועוררו שוב שאלת ההימנון האמריקני. לפני הצהרים הזמנתי משפחח מן להסביר להם מדוע אין לנגן ההימנון - ולא שכנעתי אותם. הגברת מן בכתה מצער. אנשי פנסילווניה הגידו לי שבכל קצות ארה"ב פרסמו שבפתיחת הנשף ינגנו ההימנון, ואי הנגנון יתקבל כעלבון רב. גם הגויה הצטרפה לדעה זו - והחלטתי שינגנו ההימון ואז אומר כמה מלים לפני פתיחת התזמורת. בחמש בא אצלי ג'ורג' אלן - ציר ארה"ב באתונה, שבא במיוחד לנשף. נפגשתי לפני שלוש או ארבע שנים בגלי כנרת. דיברנו על רות און לפנים ועכשיו. בשמונה וחצי בערב הגעתי ל"היכל" - וראיתי זו הפעם הראשונה. מלא מפה לפה. פתחתי בנאום קצר - תחילה עברית לתזמורת, ואח"כ אנגלית - קבלה {0160-27} פנים לאורחים: המנצח ליאורנד ברנשטיין, הסוליסטים ארטור ברנשטיין פול טוטיליה (היה בקבוץ) ויצחק סטרן. עמדתי בקצרה על מהות המוסיקה וההבדל בינה ובין לשון הדיבור. התזמורת נמשכה עד רבע לפני 12, והקהל היה נלהב ומלא התפעלות "זה היה פנטסטי" - אמרו לי. איני טועם כמעט טעם מוסיקה. אחר כך - מסיבה בחצר הקריה במשרדי, שנמשכת עד שתים. בא לשם גם אברמוב, הציר היוגוסלבי, הרומני וקהל רב. - בינתיים הייתי צריך כמה פעמים להתקשר עם משה בענין הסירה, היו לי נימוקים נגד הוראתו, והחלטתי ליעץ לו - על מנת שהוא יחליט בעצמו מתוך ידיעת הפרטים והנסיבות. בשלוש העיר אותי שוב מאיר בענין זה. - הבוקר בא אצלי גולדמן. התאונן על אשכול שאינו נותן כסף להתישבות ומבקש כנוס מוסד לתיאום מיד לאחד שובי לירושלים. בעשר בא אצלי דוד הכהן - ושוחחנו בגלוי-לב על דבריו בלונדון ומדוע יעצתיו להסתלק משליחותו לעצרת, אבל הברירה בידיו. אחר כך - ישיבת המטה, ובשתים עשרה - משלחת של סנטורים מאילינוי, ג'ורג'יה, פנסילווניה ועוד. שוחחנו שעתים. נשאלתי שאלות ועניתי: {0160-28} פליטים, יחסי שלום, מדיניות ארה"ב, סכנת סוריה, המצב העולמי, מה צריכה להיות מדיניות ארה"ב במזה"ת, מתי נהיה עצמאיים מבחינה כלכלית, האם נתפשט, כמה עולים נוכל לקלוט ועוד. הבירורים הניחו דעתם. בשלוש אה"צ עלינו חזרה לשדה בוקר, ובחמש וחצי הגענו הנה. - הרכב משלחת הסינטורים שביקרו אצלי: י. פול סימון, ראש הקבוצה חבר בית הנבחרים באילינוי; סנטור מנס ורעיתו - מניו-מקסיקו; אלברט פדן - ראש סיעת הרוב בפנסילווניה; קרסין - ראש סיעת הרוב באייובה: ג'ון פ. סמוקונס - סנטור ממיצ'יגן; ויליאמס ל.א. סליזו - דיקן הסינט באריזונה; ג'ון אירווינג וויילי - סנטור מפנסילווניה; לקסאו - מנהל בית הדואר; גילדה שרדר - אדמיניסטרטורית.