יומנים > יומן - מלא 04/10/1957

{P001} {0160-28} 4.10.57, יום ו' הבוקר בא אצלי טוביהו ורעיתו. נתן לי תיאור מהמצב החברתי בעיר. במועצה 13 חברים: 6 מפא"י, 2 מפ"ם, 2 הפה"מ, 1 אגודה, 1 אה"ע, 1 חרות. מחוץ לחירות כולם בקואליציה עירונית. לפי העדות: 1 מעיראק (מפאי), 1 מטוניס (מפם), 1 מטריפולי (הפה"מ), 10 אשכנזים (7 מפאי: 2 רומנים, 2 ותיקים, 1 הונגרי, 1 עיראקי). הקשר העדתי חזק, ועסקנים מסוג מסויים {160-29} מחזק אותו. יש מעין קואליציה בין הרומנים והעיראקים. בעדות המזרח חסכו שימוש מים מבני משפחתם לאחר שהכניסו מודד מים בבתים, והיו מוכרחים להתקין תקנה שכל אחד משלם בכל תנאי בעד מינימום של 10 מ"ק, בבתי הספר (מזכיר ע"ד בתי ספר בינונים ומקצועים) לומדים 8500 ילדים. הוקם סמינר למורים. הילדים הפולנים (!) הם קשי הבנה. לרבים יש אבות זקנים ואמהות צעירות, הרבה נשואי תערובת. לאחר פסק הדין של ועדת הששה התעוררו הותיקים (יש כבר אלף ותיקים)-לדרוש השבת טוביהו. הוא בעצמו - טוביהו - סבור כי מוטב שלא ישוב עכשיו, ויתקיימו בחירות חדשות. ביום א' תבוא לבאר שבע שוב ועדת הששה בהרכבה החדש (יוספטל,גורי, יצחק שפירא ועוד). ביקשתי למסור ליוספטל שהוא מתבקש להיות אצלי ביום ב'. - קיבלתי מכתב מהאינטלגנציה המתרימה על הליכתו של טוביהו והם מבקשים פגישה אתי. הודעתי שעד עכשיו לא התערבתי ואין בדעתי להתערב, אבל אפגש עם משלחת קטנה, ביחוד לאחר שסימון יהיה במשלחת, ואני רוצה לשמוע מפיו על החינוך בבאר שבע ובנגב. )Diario de noticias אחריו בא אצלי עתונאי בראזיליאני (עובד בעיתון - נשלח אלי בלי הודעה מוקדמת ע"י משרד החוץ (טלגרפתי למה"ח שלא יוסיף לשלוח אלי אנשים בלי הסכמתי המוקדמת), והציג לי שאלות אלו: למה עשינו מבצע סיני - אנו מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום. הסברתי לו יחסינו עם שכנינו מלפני הקמת המדינה ועד כריתת הברית המשולשת באוקטובר 1956 וההכרח בפעולת נגד בסיסי מצרים בסיני. שאל אם נעכבנו בתעלה רק על פי דרישת או"מ. סיפרתי כי לכתחילה קבענו רק הריסת בסיסי התקפה במדבר, מבלי לנגוע במצרים. {0160-30} שאל אם מבצע זה לא הגביר השנאה. אמרתי לו שאיני יודע ובוחן לבבות, אבל מאחרי מבצע סיני יש שקט יותר רב על הגבולות ויש חופש שיט במפרץ אילת. שאל על המצב בסוריה ואם אינה מהווה סכנה, ומה בינה ובין מצרים. אמרתי לו כי נאצר עומד מאחרי סוריה בכל צעדיה. בלי השתתפות רוסים אין אנו חוששים להתקפה סורית, כי נכריע אותה.לבסוף עברה השיחה לפסי ספרות, סרוונטס, מה הם הספרים שאני קורא וכדומה. שם העתונאי - הסופר - Francisco de Barros Cachapuz .) Paulo de Castro (: ובסוגריים הגיע הנה פסל שרוצה לפסל ראשי. נתתי לו אה"צ חצי שעה. הוא מבקש עוד 4-3 חצאי שעה (שם הפסל: ברונו סימון). - בספר שהעתונאי הברזיליאני נתן לי ( Camilo ) חתם על הקדשתו לי בשם Paulo de Castro , אולם תמיהני: בסוף הספר שיש ביבליוגרפיה של המחבר, - ורשימת הספרים מתחילה משנת 1845 ומסתיימת בשנת Camilo 1890. כנראה שהרשימה הביבליוגרפית מתיחסת לסופר (או Camilo Castelo Branco ) שנולד בליסבון בשנת 1825, והתאבד לדעת בשנת 1890. - סיכום העליה בשנת תשי"ז (מפי שרגאי): 80.780. מאירופה - 41.848, לארצות פולין 31.045, הונגריה 8.260, רומניה 640, בה"מ 1.350, מערב אירופה 550. מאסיה 2771; וארצות: הודו 711, פרס 710, תרכיה 1350, מאפריקה 34.415; לארצות: מצרים 12.800, מרוקו 17.000, תוניס 3.000, אלגיר 1.015. מארה"ב 115, מארגנטינה 595. שונות 1039. (מיום 1.10.56 עד יום 30.9.57).