יומנים > יומן - מלא 03/12/1937

{P001} {0138-140} 3.12.37 לאחר שבחנתי הצעת הועדה המלכותית לאור המספרים הרשמיים נתבררה לי ביתר בהירות הנחיצות בתיקונים יסודיים. לפי הצעת הועדה תכיל המדינה הערבית את כל עבר הירדן, בערך 64.000.000 דונם, עם ישוב של 300.000 נפש, וכמעט ארבע חמישיות של מערב הארץ - 20.672.567 דונם, עם י של 555.956 נפש. יחד 84.670.000 דונם עם ישוב של 850.000 נפש. המדינה היהודית תקבל פחות מהחלק החמישי של מערב א"י - 4.845.596 דונם, עם ישוב של 591.356 נפש, מהם 296.685 ערבים (האדמה העברית במדינה היהודית 3.692.895 דו במסדרון הבריטי ישארו 227.372 נפש (מהם 78.231 יהודים, 149.141 לא יהודים, אדמה יהודית 58.919 דונם, לא יהודית 734.356 דונם). תכנית חלוקה זו אינה עומדת בפני הבקורת, לא מבחינה יהודית ולא מבחינה אנגלית. אבחון תחילה הצד היהודי: 1) כפי שקבעה הועדה המלכותית עצמה חלה ההתחייבות הבריטית כלפי העם היהודי על כל א"י המערבית והמזרחית. כוונת הצהרת בלפור היתה לאפשר ליהודים לעלות ולהתישב בארץ עד כדי יצירת מדינה יהודית בכל השט ח ההיסטורי של א"י. הועדה מציעה עכשיו למסור ליהודים רק את החלק השמונה עשר מהשטח שנכלל בהצהרת בלפ 2) מדינה יהודית בשטח מצומצם זה לא תעמוד בפני המדינה הערבית שכנתה. שטח המדינה הערבית החדשה שתוקם בגבולותיה ההיסטוריים של הארץ גדול פי שבעה עשר משטח המדינה העברית, וישובה - כמעט כפול מהישוב במדינה היהודית (850.000 נפש מול 591.356). ואין לשכוח שבמדינה היהודית נמצאים קרוב לשלוש מאות אלף ערבים ובשעת צורך יכלים לבוא לעזרת המדינה הערבית תושבי הארצות השכנות (סוריה, עירק, סעודיה). 3) בשטח הקטן של המדינה היהודית לא יהיו מקום לעליה יהודית גדולה ומתרחבת ולא יספיק קרקע להתישבות רבה-היקף, והתחייבות ממשלת הוד מלכותו בהצהרת בלפור לתמוך בשאיפה הציונית תעשה פלסתר. {0138-141} בלי עליה גדולה לא יובטח אפילו קיומו של הישוב היהודי הקיים ושל המדינה היהודית המוצעת. 4) הוצאת הנגב מתחום המדינה היהודית והכנסתו למדינה הערבית גוזרת כליה על שטח עצום (12.577.000 דונם) הפנוי כמעט מכל ישוב. אין כל סיכוי ואפשרות שהערבים יפת ויפריחו שממה זו. 5) מהשטח המצומצם המוצע למדינה היהודית הוצא ללאכל נימוק וטעם המשולש הקטן בעבר הירדן - בין ים כנרת, נהר ירמוק והירדן, שפותח כבר ע"י היהודים, והכלל את תחנת הכוח הראשית של מפעל החשמל. שטח זה תופס 60,200 דונם, מזה 32,834 אדמה ועליו בנויות 9 מושבות. כמו כן הוצא משטח המדינה היהודית החלק הדרומי של מחוז בית שאן (100,400 דונם) שראוי לעבוד אינטנסיבי וכבוש כבר בחלקו ע"י מתישבים יהודים (מעוז, טירת צבי). 6) המסדרון הבריטי חוצה את המדינה היהודית. הקטע מדרום המסדרון (517.373 דונם עם ישוב של 47.053 נפש, מהם 28.116 ערבים ) - הגנתו נעשית על ידי כך כמעט בלתי אפשרית, וקשריו עם החלק העיקרי של המדינה היהודית בצפון מתקשים. בקצה המסדרון המערבי תוקם עיר ערבית כחלק של המדינת הערבית אשר תמשמש מקלט למבר סחורות ופושעים מכל המינים אשר תקצר יד המדינה היהודית לעמוד בפניהם. ירושלם היהודית, בניגוד ליפו הערבית תוכנס תחת שלטון מנדטורי ותופקע מסמכות המדינה היהודית. גם אם ירושלם החדשה תצורף למדינה היהודית לא יסולק הקושי העצום של ניתוק הגיאוגרפי של הבירה מהטיריטוריה העיקרית של המדינה ולא יבוטלו הסדורים של שתי רשויות סוברניות בחתומי עיר אחת. גם מבחינה בריטית עמוסה תכנית הועדה המלכותית ליקויים חמורים. {0138-142} 1) הכנסת הנגב למדינה הערבית מסגירה את המפתח האיסטרטגי של מצרים ומפרץ אילת לכוחות אנטי-בריטיים ומסכנת את המעבר החפשי של אנגליה להודו ולשאר ארצות אסיה. 2) המסדרון לא יהא בכוחו לשאת עצמו - ויזקק לתמיכה כספית של האוצר הבריטי. 3) חולשת המדינה העברית מבחינה צבאית והסכנה הצפויה מהמדינה הערבית החדשה ויתר הארצות הערביות השכנות מטילות על בריטניה אחריות מוסרית קשה. לא כל הליקויים המנויים לעיל ניתנים לתיקון אידיאלי, אולם אפשר על ידי חלוקה אח לתקן את המגרעת העיקריות ולהשביח באופן יסודי את מאזן הכוחות מבחינה יהודית ואנגלית, מבלי לפגוע פגיעה חמורה במדינה הערבית. במקום חלוקת הארץ לשני חלקים בלתי שווים והקמת מסדרון המכביד עוד יותר על החלוק הבלתי צודקת - יש לחלק את הארץ לשלושה חלקים. החלוקה המשולשת תקטין את שטח המדינה היהודית והערבית כאחת, תבטל לגמרי את המסדר המטיל מעמסה כבדה על שלושת הצדדים, במקום המסדרון החוצה את שתי המדינות המוצעות יוקם בחלק הדרומי של הארץ שטח מנדטורי רצוף שיתפשט מקו הצפון של המסדרון המוצע על ידי הועדה עד גבול מצרים בדרום ועבר הירדן במזרח. המדינה היהודית תפסיד בחלוקה זו את קצה הדרומי (517.373 דונם עם 47.053 תושבים) לטובת השטח המנדטורי. לעומת זאת יצורף למדינה היהודית המשולש הנזכר שבעבר הירדן (60.200 דונם והחלק הדרומי של מחוז בית שאן (100,540 דונם). לפי זה יתפוס שטח המדינה היהודית רק 4.388.463 דונם (עם ישוב של 555.784 נפש). לפי תכנית זו יהיה לכל נפש במדינה היהודית 7.9 דונם. המדינה הערבית תכיל את כל עבר הירדן 64.000.000 דונם עם 000. 30 נפש ובמערב א"י יצורף לה שטח של 3.881.390 דונם מצפון למסדרון המוצע ע"י הועדה המלכותית עם 212.308 נפש. באופן זה יהיה למדינה הערבית שטח של 67.880.000 דונם עם 513.000 נ לכל נפש במדינה הערבית יהיו 132 דונם. {0138-143} בשטח המנדט הבריטי ישארו 17.941.085 דונם עם ישוב של 635.592 נפש לכל נפש בשטח יהיו 29.4 דונם. שטח זה יכיל את מחוז יפו, ירושלם, רמלה, בית לחם, חברון, עזה ובאר-שבע. הצהרת בלפור תחול על כל השטח הזה. אנגליה תקבל כאן מנדט חדש, מתוקן אשר יבטיח מצד אחד את האינטרסים של התושבים הקיימים ויחייב מצד שני פיחות השטח המנדטורי ע ידי עליה והתישבות יהודית, ביחוד בנגב. בעזרת המדינה היהודית וממשלת המנדט גם י חציו בערך של שטח זה, כשמונה או כתשעה מליון דונם, מצפון ים המלח עד עקבה בדרום וסביבת חן יונס במערב, יוקצה להתישבות יהודית לאחר שיסודרו התביעות המוצדקות של שבטי הבידווים והתושבים האחרים. המדינה היהודית תקבל למטרה זו צרטר מאת ממשלת המנדט. בחציו השני של השטח תורשה עליה יהודית לפי עקרון יכולת קליטה כלכלית. גם לפי תכנית זו תקופח במידה גדולה זכותו של העם העברי, כי בחלקה הגדול של א" ההיסטורית, אשר עליה חלה הצהרת בלפור, בשטח עצום של 67.000.000 דונם, בשלושה רבעים של הארץ, תוקם מדינה ערבית עצמאית ויופקע כוחו של המנדט. אבל למען השלום יתכן שהיהודים יחרצו לסידור זה, המעניק להם מיד סוברניות לאומית על חלק, אם כי קטן, של הארץ אשר פותח כבר על ידיהם, ומשאיר להם סיכוי ואפשרות להתישב בשני שלישים של מערב הארץ - שכמעט אינם מיושבים לגמרי. הערבים יקבלו בסידור זה סוברניות לאומית על יותר משלש רבעים של א"י המערבית והמזרחית. אנגליה תבטיח בסידור זה, ע"י חוזה עם המדינה היהודית את האינטרסים החיוניים שלה על חוף ים התיכון המזרחי ועל גבול מצרים ומפרץ אילת. ההצעה האלטרנטיבית הנשמעת בחוגים שונים - לקבל את תכנית הועדה המלכותית בפרטיה או בכללה, עם תיקונים קלים, על מנת שהנגב יוצא מהמדינה הערבית ויסופח למדינה היהודית או ישאר תחת מנדט בריטי - אין בה משום פתרון מניח הדעת, לא מבחינה יהוד ולא מבחינה אנגלית. פתרון זה מתעלם מהקושי העיקרי שכמעט אין להתגבר עליו - הנית הגיאוגרפי של הנגב מהמדינה היהודית ומהמסדרון הבריטי, והקושי הרב בהגנתו, כשהוא מוקף מכל עבריו מדינה ערבית. {0138-144} פיתוח הנגב וישובו הוא ענין לשנים מרובות. כל זמן שיעמוד בשוממותו תהיה הגנתו כרוכה בקשיים כספיים וצבאיים יוצאים מן הכלל. ישובו של הנגב + פיתוחו והגנתו יוקלו לאין ערוך אס יכלל בתוך שטח מנדטורי רחב, הנושם בחלקו גם על ידי יהודים ומחובר בלא כל חציצה לחוץ ים התיכון הנמצא כולו תחת שלטונה הבלתי אמצעי של ממשלת המנדט. כלילת הנגב בשטח מנדטורי רחב, כפי שמוצע כאן, תפתור גם שאלת הקיום הכספי של הנגב והגנתו - כי הכנסות השטח הדרומי הכולל ערי יפו, רמלה, לוד, ירושל עזה, חברון ומושבות יהודה הדרומית ואזור רחב של מטעי הדר - יספיקו להוצאות האדמיניסטרטיביות של שטח המנדט. בסידור זה יוכלו היהודים לוותר על דרישתם, שאין לעמוד נגדה בתחומי הצעת עודה המלכותית, לצרף את ירושלם החדשה למדינה היהודית. השארותה של יפו בתחום השטח המנדטורי אף היא מסלקת קשיים מרובים הכרוכים בתכנית הועדה המלכותית.