3.12.47 יום ד'
ציינתי שזה מהימים הגדולים ביותר בהסטוריה שלנו. אמנם קוצצו שאיפותינו וגם התחייבויות הלאומיות שניתנו לנו, צומצם השטח, ירושלים נעשתה חקלאומית, כמעט לא ניתנו לנו הרים, למעלה משלושים נקודות בשטח הערבי, הגבולות רעים מבחינה צבאית ופוליטית. אבל לא היו הישגים רבים גדולים מאלה. קבלנו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפת, רוב השטחים הריקים, שני ימים, הכרת עצמאות ע"י רוב העולם, כל הדיסקרטיות ע"י אמריקה ורוסיה גם יחד. לפי שעה, יש לעמוד על 5 עקרונות: א) הביצוע אינו רק הקמת המדינה (חוקה, ממשלה, אפרט פקודותי) - אלא עלית מיליון וחצי יהודים. ב) קואליציה לאומית עד אז (תקופת עשר שנים) על שלושה יסודות: 1) הגשמה ציונית (עליה והתישבות). 2) משטר דימוקרטי (חרות היחיד, בחירות שוות, הכרעת הרוב). 3) ידידות יהודית - ערבית. ג) היגמוניה פועלית ואחדות פועלי א"י - המקבלים מרות המעמד ורוצים בבנין המדינה ועצמאותה. ד) מרכז העם היהודי.[ירושלם] ה) מניעת תעמולת אורידנטי.
בן-אהרון המליץ מליצות נגד חלוקה. יערי הבטיח להיות בין . הרועים והמגינים של המדינה. קרא לאחוות עמים, לעצמאות (לא תלות באמריקה אבל לא בלי תלות בברית המועצות) ולהגמוניה פועלית. רוצים בשותפות. אם אי-אפשר היה להסכים לכל דבריו - הרי דיבר לפחות ביושר ולענין, ולא הלך בעקבות בן-אהרון. העובד הציוני והדתי חסרו - כנראה לא יכלו להגיע מירושלים. לאם דרש איחוד כולל. אה"צ מרכז המפלגה באותו ענין. דברו ברץ, אנכי, בן-אשר, דיין, לביא, בן-ציון. המהומות נמשכות גם בירושלים וגם ביפו - ת"א.