יומנים > יומן - מלא 04/05/1939

{P001} {0189-53} אם כל ה"טריקס". אולם אין כל ניגוד לצרופם - בתנאי אחד: "רוונוופרוויה יבריב" - זכיות שוות וחובות שווים. ידרשו ערובות שאין תרמית, כי יש להם ארגונים הפועלים בניגוד להסכם - והם טוענים שאינם אחראיים למעשיהם. תרמית זו לא תצליצ. שיחה ארוכה עם הידיד. יש לו תכנית של כיבוש הארץ - לא מעשית. הוא מודה שאינה מעשית. היא מחייבת מחנה מאומן ומצויד כהלכה של חמשה עשר אלף ורזרווה של - 80.000. ועוד לדעתו יש לנקוט בקו - הדומה כמעט בכל לקוו שאני מציע. שיחה עם אליהו על הפעולה הערבית. פחרי רוצה לקבל הספר הלבן ומבטיח שאנשיו יצטרפו אלינו והענינים שלנו יסודרו גם במשטר החדש... יש לפעול רק בשני שטחים אלה עם אנשי האופוזיציה: 1) מלחמה נגד המופתי והטירור, 2) דחית פרסום הספר הלבן והתנגדות למשטר הקרקעי החדש. שמע מברל ש"יום הפעילים" ביגור היה מוקדש" לשסוי נגד "המנהיגים" והצלת הקיבוץ שרוצים לפורר. שיחה עם קליינברם. ממשלת פולין שולחת הנה פקיד מיוחד פאפריצקי לבדוק עד כמה ההרצאות של הקונסול הפולני על כוח הרוויז מתאימות למציאות. השליח אינו אוהד לרוויז. {P002} {0189-54} יש פה לעמוד אתו בקשרים. אמרתי לקליינבום שיבוא בדברים עם הממשלה (לפי דבריו - עם מיניסטריון פנים, כי מיניסטריון חוץ עומד תחת לחץ אנגליה) על עזרה לעליה, אימון וציוד. נבטיח לממשלה שכל הצעירים המאומנים יוצאו לארץ - בדרך זו או אחרת. ינסו גם לקבל רשות להקמת יחידה צבאית יהודית שתשלח בהזדמנות הראשונה לארץ. שיחה עם רייס קלינבום וגרינבום על מצב הציונות בפולין. גרינבום מציע מינוי קומיסר מטעם ההנהלה ולשלחו לפולין מציע לוקר. קליינבום מציע מינוי נציגות הסוכנות בפולין מתוך אנשי פולין. לי נראית הצעת קליינבום. לאחר בירור הסכמנו להציע להנהלה מינוי ארבעה נציגים: רייס, שוורצבורט, קליינבום, ווייס (האחרון - מזרחי). בערב טלפן לי אליהו: בא אליו שליח רוויזיוניסטי וסיפר לו מה שסיפר לי נובומייסקי. הערב הם דנים ומחליטים ומחר תצא משלחת רוויז. לוועד הלאומי. קראתי מיד את קצנלסון, מסרתי לו דברי נובומייסקי ואליהו ואמרתי לו שיענו למשלחת בחיוב - בתנאי של קבלת זכיות וחובות שווים לכל שאר יהודי א"י וקבלת מרות הסוכנות. על שני תנאים אלה לא יתכן שום מיקוח. יקבלו או ידחו. פירוש הדבר למעשה - ביטול הנאצי. איני מניח שז'בו יסכים לכך. {P003} {0189-55} לפנות ערב שיחה ארוכה עם נבי. שאלני לתגובתנו. בארתי לו תכנית הפעולה שהצעתי לוה"פ. לדעתו יכריע קו זה את הממשלה בבטחון מוחלט. לא יעמדו בפני אמצעי מלחמה זה - וישנו מדיניותם. שאלני אם יוכל למסור חלק מדברי למילס. אמרתי שבעצמי אגיד לו כמה דברים. שאל אם יוכל למסור דברי לאבא. עניתי בחיוב. בחוגי הפקידות (הציווילית) רווחות שתי השקפות. הרוב סבור שהיהודים ימחאו, יצעקו וישלימו. המיעוט - המיעוט האויב - סבור שהיהודים יתפרצו ותנתן הזדמנות לגמור אתם פעם ולעולמים. יחס אחר שורר בחוגים צבאיים. הללו מתיחסים בידידות וחרדים לתוצאות של הספר הלבן. לדעתם עושה הממשלה משגה. הם מבינים שהגשמת המדיניות תתקל בקשיים מצד היהודים שלאנגליה לא יהיה נוח להתגבר עליהם בכוח. שאלני מה יעשו הפקידים היהודים. אמרתי: נחכה ונראה. הראני שיר מאת משורר אנגלי (גוי) שנתפרסם בירחון אמריקאי. ראוי לפרסום בכל בית יהודי. W.H.Auden - המחבר הוא נדפס ב- "ניו-יורקר", אפריל 1931. S O N G Say this city hasten million sould; Some are living in mansions, some are living in holes, {P004} {0189-56} Yet there's no place for us, my dear, yet there's no place for us. Once we had a country and we thought it fair; Look in the atlas and you'll find it there. We cannot go there now, my dear, we cannot go there now. In the village churchyard there grows an old yew; Every spring it flowers anew . Old passports can't do that, my dear, old passports can't do that. The Consul banged the table and said, "If you're got no passport, you are officially But we are still alive, my dear, but we are still alive. Went to a committee; they affered me a chair, Asked me politely to return next year. But where shall we go today, my dear, where shall we go today. {P005} {0189-57} Came to a public meeting; the speaker stood up and saild, "If we let them in, they will steal our daily bread." He was talking of you and me, my dear, he was talking of you and me. Thought I heard the thunder rumbling in the sky It was Hitler over Europe, saying: "they must die." O'we were in his mind, my dear, o'we were in his mind. Saw a poodly wearing a jacket fastened with a pin; Saw a door open and a cat let in. But they were'nt German Jews, my dear, but they were'nt German Jews. Went down to the harbour and stood upon the quay, Saw the fish swimming as if they were free, Only ten feet away, my dear, only ten feet away. {P006} {0189-58} Walked into a wood; saw the birds in the trees, They had no politicians and song at theirs case. They were'nt the human race, my dear, they were'nt the human race. Dreamt I saw a building with a thousand floors, A thousand windows, a thousand doors. Not one of them was ours, my dear, not one of them was ours, Ran down the station to catch the express; Asked for two tickets to Happness, But every coach was full, my dear but every coach was full. Stood on a great plain in thr falling snow; Ten thousand soldiers marched to and fro Looking for you and me, my dear, looking for you and me. ---------------------