יומנים > יומן - מלא 04/08/1956

{P001} {0013-16} 4.8.56 ראשי פרקים ונתונים על "התעלה". היא נגמרה בשנת 1869. בשנת 1875 רכש דיזרעאלי ע"י הלוואה של 4 מיליון לי"ש מרוטשילד בלי ידיעת הפרלמנט אך בהסכמת המלכה ויקטורה 44% של מניות התעלה שהיו שייכות לנדיב. הכנסה ברוטו של התעלה בשנה הקודמת היתה 99 מיליון דולר. הכנסה נטו 31 מיליון. הטונג' השנתי שעבר בתעלה היה 102.000.000 (פעמים מאשר בתעלת פנמה). אניות של 48 אניות חצו התעלה. אנגליה בראש, ארה"ב במקום השני. הבסיסים הבריטים בתעלה (כולל שדות תעופה, מחסנים ודרכי קשר ותחבורה) עלו ביליון דולר. {0013-17} לפני ארבע שנים הודח פארוק. לפני שנתיים הכריז נאצר על פתיחת "תקופה חדשה ביחסי ידידות עם בריטניה וארצות המערב מיוסדים אימון הדדי, ושיתוף פעולה". ביום ביולי ש"ז תפס נאצר את התעלה. בשנת 1954 הקיץ הקץ על כיבוש בריטי בתעלה. לפני חודש עזב החייל הבריטי האחרון בסיסי התעלה. ארה"ב ואנגליה קוו שנאצר יתחבר עם הגוש המערבי. בדיצמבר 1955 הבטיחו ארה"ב ובריטניה לעזור בבנין סכר אסואן שיעלה 1.3 ביליין דולר. הבטיחו לנאצר מענק חפשי של 70 מיליון, מלווה של 200 מיליון. נאצר מתוך ראית חולשת המערב הפיץ ידיעה כי הסובייטים יעזרו לו בבנין הסכר. סוף סוף החלו להבין בוושינגטון ובלונדון מגמתו האמתית של נאצר. ביולי הודיעו ארה"ב ואנגליה לנאצר כי"בתנאים הקיימים" לא ישתתפו בבנין הסכר כי הם מפקפקים ביכלתה של מצרים לבצע תכנית זו. כעבור יומים הודיע שר החוץ הסובייטי שאין בדעת רוסיה לעזור למצרים בבנין הסכר. ביום 26 ביולי הכריז נאצר על הלאמת התעלה. יומים לפני זה תקף בחריפות את ארה"ב בחנוכת בית זיקוק חדש על הפיצה שקרים בדבר מצבה הכלכלי של מצרים "אני מביט אליכם אמריקנים ואומר: תיחנקו עד מוות בחמת אפכם". ביום ו', 27 ביולי הכריז נאצר על מצב מלחמה במצרים, וביום 30 ביולי איים כי כל "התערבות" עלולה להביא לסגירת התעלה. בשלוש השנים האחרונות גדלה ההכנסה הלאומית במצרים קצת למעלה מאחוז אחד לשנה. בשנת 1954 הגיעה ההכנסה הלאומית לסכום של 868.000.000 לי"מ (כל לי"מ = 2.85 דולר), זה היה גידול ב3%- .1, לעומת 1953. ההשערה של הכנסת 1955 היא 880.000.000 לי"מ (גידול של י,1.5), ז"א הכנסת לכל נפש 38 לי"מ או 100 דולר (180 ל"י) - בישראל ההכנסה לנפש 367 ל"י). לפי מבקר המדינה ההכנסה לנפש בישראל בשנת 1955 היא 324 ל"י. {0013-18} אורך התעלה הוא 140 מיל. הרוחב בקרקע התעלה הוא 180 רגל, על יד החופים - 500 רגל. המעבר נמשך באופן ממוצע 15 שעות. הבסיסים הבריטים מתפשטים באורך של 70-50 מיל לאורך התעלה. לדעת הנסון ו. בולדווין אין התעלה חיונית בשביל המערב, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה אסטרטגית. חשיבות התעלה עלתה לרגל שדות הנפט במזה"ת, אולם צנורות נפט משרות אלה לים התיכון עושים התעלה למיותרת, וגם יתכן לנסוע דרך צוק התקווה הטובה (בדרום אפריקה). - בעשר בבוקר הלכנו עם דורי לראות בניני"קרית התכניון" . קפלנסקי עמד לבנות החכניון בשטח מעברת טירה. המקום לא מצא חן בעיני והצעתי לבנות הטכניון על הכרמל. לקחתי מפת אדמות הממשלה ולפני ארבע שנים בחרתי המקום הנוכחי שנמסר לטכניון (כאלף ומאתיים דונם). לע"ע נבנה כולו רק המכון האווירונוטי - שתוכנן ע"י רטנר. בית בנוי בטוב טעם. עוד בנינים אחדים - לפיסיקה ולמטמטיקה, לחשמל ועוד הם באמצע בנינם. נבנו כמה בתי דיור לתלמידים - שנים בחדר, שכר דירה לתלמידים 12 ל"י לחודש. וכל "זוג" כזה - חדר שנה ולמטה או למעלה - חדר עבודה. כרגע, בימי החופש דירות אלה מושכרות לקבוצה של 3 חיילים משוחררים שפתחו פה בית הבראה. - אח"כ בא אצלי אבא. דיברנו על בעיות הועידה והכלכלה. הוא סבור ששלושה דברים אלה יתקנו המצב במפלגה: קבוצה שתהא לה הסמכות להשליט מרות במפלגה (מזכירות של 9-7 בעלי סמכות), חברות יותר טובה וארגון יותר מעולה. יש להכניס תיקונים רדיקליים באיגוד המקצועי: פטורי יעל (בעיריה לדבריו יש 10% עובדים מיותרים, כלומר 200 אנשים שעולים 800,000 ל"י לשנה, שזה עול {0013-19} מיותר על משלמי המסים. יש להעלות פריון העבודה - ע"י מכונות חדשות. יש לבטל פנסיה בלי תשלומי העובדים ועוד. - לפנות ערב חזרתי לירושלים. מיד בא תדי. יש מכתב מדוריס שהיא עכשיו מקבלת פנסיה מהשגרירות ולכן היא מוכנה לבוא לששה חדשים. תהיה פה ב12- באבגוסט. תדי קיבל גם ידיעה מאלי גינזבורג שיש כאילו מפנה בחברות הנפט, ולכן כבור תדי שיש אפשרות להנחת צנור מאילת לאחד מנמלינו בים התיכון. אני מפקפק במציאות מפנה. הפקודה של דלס שלשלם לממשלת מצרים בעד מעבר והצהרתו כי לא התחייב לשום דבר אחרי הועידה הימית בענין סואץ - מוכיחות לאן פניו מועדות. זהו גרוע ממינכן, זו תקיעת סכין בגב אנגליה וצרפת ואולי בנאטו כולו. בכל זאת יש לברר אצל האח מה הם הרוחות המנשבות ויש להכין תקציב משוער של צנור מסוג זה.