יומנים > יומן - מלא 05/05/1931

{P001} {0086-01} יום ג' יח' אייר - 31 5.5 ישיבה עם מזכירות המועצה בהשתתפות וח"ת וב"כ הקבוצים של השוה"צ וגורדוניה. אין מספרים מדויקים על מספר הפועלים וחברי ההסתדרות. בכרטיסיה רשומים 720 חברים להסתדרות, מהם 130 נשי עובדים. יש עוד כ150- = 100 (לרבות התימנים שאינם בהסתדרות. אין ארגוני פועלים מחוץ להסתדרות (פוע"מ, ברית) כ30- חברים לפועל מזרחי, אך אין להם סניף 10 מהם בשכונת ברנדייס, הם פונים בעניני העבודה ללשכה. התימנים כ50- איש אינם מקבלים עבודתם ע"י הלשכה רובם פועלים קבועים מהאשכנזים שאינם בהסתדרות - כ30- - 40 איש. מקצתם התרחקו מההסתדרות בגלל מסים, מקצתם - מעטים - לא היו לגמרי בהסתדרות. אחדים מהם בעלי מלאכה שרכשו לעצמם קצת רכוש יש שנעשו מנהלי עבודה אולם אין ביניהם מתנגדי ההסתדרות. אין חברים שהוצאו מההסתדרות. קפת מלוהמשכה קצת פועלים זרים להסתדרות - כשההסתדרות מזמינה לאחד מעניניה את הלא - חברים = הם נענים ובאים. משלמי מסים יש 550 (מהם 220 בקבוצות) ז.א. 330 בודדים משלמי מסים. הגביה היא בידי קו"ח המחלות מרובות, והזיקה לקו"ח אמיצה. בכלל הזיקה להסתדרות יותר חזקה כי יש ריכוז העבודה בידי הלשכה, וכמו כן פקוח מצד הלשכה על העבודה שאין מחלקת. הפעולה התרבותית במקום נעשית רק על ידי ההסתדרות. השפעתה הפוליטית של ההסתדרות במקום היא גדולה. מסייע גם הריכוז. הנסיונות להקים ארגונים מקצועיים עץ, עור, בנין לא הצליחו. גם הנסיון לארגן פקידים - כ30- איש - לא עלה יפה, כי חלק מהם התנגד לכניסה להסתדרות, אם כי רצו בארגון מיוחד. ש שם קצת השפעה רביזיוניסטית. השפעת הקבוצים בחיזוק ההסתדרות ניכרת. יש לחלק את הצבור לשלשה: 1) קבוצים, 2) בני 6-5 שנים במושבה שנעשו בעלי-משפחה ורוצים להתבסס, 3) חדשים שטרם נתגבשו. העליה בשנה האחרונה היתה רק קבוצית. הפועלים שכבר הסתדרו - לדעת גוטהלף = הם פחות ערים. תוססים דוקא אלה שטרם סודרו בעבודה. שפת הדבור, אם כי כמעט כלם יודעים עברית, אינה עדיין כולה עברית. בני סמרגון - מספרם גדול פה (כ80-) מדברים ביניהם יודית. זרים מדברים זה לזה עברית, מתקבלים 60 אכסמפלרים " דבר" (הקבוצים חתומים על 8) והוא נקרא {0086-02} כמעט על ידי כל הפועלים. "הארץ" יש שלשים. חותמיו חושבים בעיקר. "דאר-היום" יש כ40-, "העם" רק 12-10. חותמי "דאר-היום" לא נתחלפו עם חילוף המערכות. הצבור אינו מרוצה ש"דבר" אינו נותן כל כך חומר מענין וידיעות מרובות כמו ב"הארץ". מתאוננים ש"דבר" הוא יותר מדי יבש ורציני חסר בו פליטון, חסר קשר עם הגולה. קוראים עתוני פולין ("חייגט" ועוד) ורומניים. על הפוע"הצ חתמו כ30-. הירחון רק 10. אין קופצים על הירחון. הצוקונפם נדרש (מתקבלים במושבה רק 2) בוסתנאים לא מרבים. (גוטהלף אומר שבקבוצים מרבים לקרא את הבוסתנאי.) מעריכים את העלונים של המחלקה הסמטיסטית. מתאוננים על שממעיטים לשלוח אותו. היו רוצים לקבל גם מכתבי מרמינסקי לחו"ל. עד לפני שנה היו קונים ספרים - ספורים, קצת הומאת חברה. את ברנר לא קוראים. גם חברי הקבוץ אינם מכירים את ברנר. מה עוש ים בשבת ובימי חוסר עבודה? משחקים בדומינו (בקבו המצב אחר) לפעמים רק הוא קורא ספר, עתון. "הותיקים" (כלומר בני 4-6 שנים במושב עסקנים בדאגה להשתרשות, לרכישת מגרש של דונם או חצי. דואג להשיג הלואה לשם כך. "הירוקים". דנים על המצב בעבודה.(יש כl50- בעלי משפחה). קוראי "הספריה" הם 50, מספר הקוראים הוא הרבה יותר גדול. הצבור קובל על אי התאמה בין המוסדות והצבור, על הבדלי חיים בין המנהיגים והצבור, קביעות הפקידים (ענין אפטר). ענינים אלה מרחיקים חלק מהצבור מההסתדרות. דורשים חזרת העסקנים לעבודה. יש התענינות בהרצאות,גם לעתון בעל פה באים רבים לשמוע, אך מרצים מת"א לא באים. קובלים על מרכזי ההסתדרות שהכל נחתך מלמעלה. למטה. למשל, הוטל מס הארגון (לא פועלי המושבה) - 1/2 גרוש לחודש (המס הממוצע פה 1/2 8 גרוש לחודש). הוקטן במק עבודה אחדים שכר העבודה של הפועלת מ- 20 - 1/2 17 ואומרים שזח על פי דרישת המר החקלאי.(יבניאלי מציין, שאף פעם לא קבלה המועצה פה החלטה תחת לחץ המרכז). איך נקלטה העליה החדשה בעבודה ובהסתדרות ?) יש מתאוננים על שאין קוראים אספות כלליות להביע דעה בשאלות המקומיות של ההסתדרות, ולצבור יש רק אפשר ות לבחור אח לשנתיים. קובלים על חוסר חוקת עבודה (לגבי חוקת עבודה). הובעה דעה שהלשכה כמעט מיותרת, כי אין כל רצון להשלימה בשוק העבודה והפועל רואה שהוא מוכרח בעצמו להשיג לו עבודה. לא נעשה נסיון לארגן ועדי פועלים. הצבור אדיש מפני כך להסתדרו {0086-03} הבחירות למועצה הנעשות אחת לשנתים, מעוררות אי רצון, כי הצבור מתחלף. חלק מהנב הלכו מהמושבה ונכנסו כתות חדשים. גוטהלף קובל שענינים שאין להם אופי אידיאולוג נחתכים במפלגה, ולא בצבור כלו. שאלתיו אם ההסתדרות בתנאים האוביקטיביים שבחדרה היתה יכולהה לשלוט יזתר בעבודה משהיא שולטת תשובתו: שבארגון פנימי יזתר ט:ב אפשר היה להגדיל השפעת ההסתדרות. צריכים להגדיל הלחץ לא כלפי חוץ אלא כלפי פנים. דגני מציין שרוב העבודות המכריעות בחדרה הן בידי הלשכה. יבניאלי מעיר שלפעמים יש שעל יד' חלוקת עבודה צודקת מאבדים מקומות עבודה, כי לא תמדד הפועל שמגיע לז עבודת מתאים למקום. עבודת הקטיף היהודית היתה ב90%- בי הלשכה ובתנאי הלשכה. אבל אין הלשכה יכולה פה ללכת ביד חזקה - כי אז ישמטו מידי מקומות עבודה. ואשר לאספות כלליות, היו השנה אספות רבות, אבל לא יתכן שאספה כל שהרכבה הוא מקרי - תחלים. מהי האמונה הציונית של הצבור הצבור לא זז מציונותו, אבל הוא אכול יאוש. התישבות האלף שאינה מתקיימת מר1פפת את האמונה ומנניסה מרירות. היענה הצבור אם יקראו אותו למפעל חלוצי נחלקו הדעות. האם ילך למשמרות להלחם בעד עבודה עברית - כן. דנני מפקפק קצת. מהו האיד'אל של הפועל הבינוני - התיש.בות. חלק רוצה להסתדר בתור פועלים קבועים במקומות עבודה טובים . במשבה יש ירידת העבודה העברית באופן יחסי, אם כי באופן אבסולוטי היא מתרבה לרגל התרחבות המששק באגודת נטעים העבודה העברית התרבתה. העבודה העברית בכלל נפתחה., לדעת נטע, מפני שחפועלים אינם שומרים על מקומות העבודה שלהם. גם היחס לעבודה, לדעת נטע, הזרע במשך 3 השנים האחרונות. פריון העבודה יורד, העבו לא נע שית כהוגן. ( יבניאלי מעיר, שהיו מקרים כאלת, אבל המועצה אחזה באמצעים). בשואה את שאר המושבות הלשכה פה תופסת מקום חשוב 90% של הפועלים היהודים המתקבלים לעבודה - מתקלים על ידי הלששכה. מוסדות ההסתדרות פה יותר מרובים וחשש פה מאשר בשאר המושבות של עבודה מעורבת. הוקם פה מעון תנוקות בישיבה הששתתף קהל רם. החדר היה צפוף והמסובים (יותר נכון המעומדים) לקחת חלק חי בשיחה - אם לא בדבור, הרי בתנועות וההבעות). לנתי בקבוץ השומר-הצעיר,