יומנים > יומן - מלא 06/05/1931

{P001} {0086-04} יום ד' - 6.5.31 בבוקר נסענו - יחד עם נטע - לכרכור. זהו בקורי הראשון במקום זה. יש כאן 150 חב ההסתדרות, מהם 55 חברי הקבוץ של השו"הצ, השאר בודדים. מצב העבודה טוב. היום חסר פה פועלים. במשך 4 החדשים הקרובים לא יהיה פה כל חוסר עבודה. במושב העובדים יש 10 חברים. עומדים להושיב עוד 25, רובם בתוך התישבות האלף, להתישבות הקבוץ יש 1300 דונם; האדמת ש ל הק"הק (מתנת האחוזה הלונדונית) מלבד 400 דונם של פי"קא. להסתדרות יש מגרש בן 5 דונם. הק"הק עומדת לתת 25 דונם להקמת מחנות פועלים. בכרכור יש 1200 דונם נטועים (של אחוזה). מלבד גוש קופמן - 400 דונם עומדים לההרחיב את הנטיעה. גם בתים עומדים להבנות על ידי המתישבים הלונדונים. הסכסוכים בין הקבוץ והבודדים פסקו. עבודה עברית שלטת הפועלים מתקבלים ע"י הלשכה. לדעת בונין אין יחס הגון לעבודה, ביחוד בין חברי הקבוץ. בסניף המפלגה כ40- חבר. נמכרו 90 שקלים (לרבות הקבוץ). בבחירות לועידה החקלאית קבל הקבוץ מהבודדים 7 קולות, ופוע"צ - 6. חברינו מתאוננים על חוסר בקורים מהמרכז. פוע"צ מרבים לבא הנה. קבוץ השו"הצ מעורב עם הצבור רק בעניני העבודה. בעניני תרבות הם מתבדלים. יש להם ספריה בפני עצמם ופעולתם התרבותית היא נבדלת. מתקבלים 20 "דבר", 8 הפוע"הצ, 8 א"ח. "הארץ" יש 3 - במושבה. הפועלים קוראים רק "דבר". במושב יש שאלת עבודה שבירה. כבר שנים אחדות מקבלים אנשי המושב פועלים מהלשכה ביחוד לכיבוש החציר. אין עזרה הדרית במושב. בענינים הצבוריים במקום אין חברי המושב משתתפים. רק 2-1 הם חברי המפלגה. בבחירות לועידה החקלאית לא כלם השתתפו, כי לא שלמו מסים. שכר העבודה במקום 21 גרוש, מלבד בלום, (בעל בית מלאכה לשינים) משלם 25 גרוש ליום. הבחורים קונים ספרים וקוראים הרבה. סובלים פה מחוסר בית אבל הגון ומחוסר דירות, אין מטבח פועלים, בתי האכל הפרטיים מנצלים. מוסדות הסתדרותיים אין, מלבד לשכת עבודה. סובלים מחוסר דירות, יש צורך בהקמת בית פועלים. צריך לעלות כ- 200 לא"י. הפועלים יתנו חלק גם {0086-05} גם מנותני העבודה יוכל לקבל דבר מה. לדעתי צריכה ההסתדרות להשתתף. אמרתי לבונין שאם יבנו בית - תתן ההסתדרות לגמר 25 לא"י. בצהרים הלכה לקבוץ השו"הצ. שוחחתי עם נחושתאי. הותיקים, לדבריו, נעשים מתונים. העליה הצעירה נקלטת יפה בעבודה. השפעתה ותיקים מכרעת. בקבוץ בכללו התגבר הזרם המרכזי, עומדים להוציא בארץ את האורגן המרכזי של הש"הצ - זה יהיה ירחון. השו"המ שבחו"ל יהיה מקדש לגיל הצעיר. - באחת יצאנו ברגל לפרדס חנה. יש כ40- פועלים שכירים, חברי ההסתדרות במקום כ70-. כ15- חברי ההסתדרות במושב, כ5- בין המתישבים בעלי כסף. בכלל יש במושב 20 משפחה. הם מקושרים ביניהם על עבודה עצמית, אך יש ביניהם מתישבים אחדים אשר לא ישמרו עיקר זה. מתישבים מחוץ למושב יש כששים, לארבעים כבר נבנו בתים. אחת צריך להכרת חוזהעל עבודה עברית ועבודה מאורגנת. לשם כך הוצע שיסתדרו כל המתישבים באגודה הדדית, שאחד מסעיפי תקנותיה תכיל תנאי עבודה עברית ומאורגנת פיקא היתה צריכה לעזור בהטלת חובה זו על כל מתישב להיות חבר באגודה ולקבל עלי התחיבויותיה. עכשיו יש לחשוש לקושים מצד פיקא בענין זה. הרוח השלטת עכשיו בפיקא היא נגד ההסתדרות. לפי תקנות המקו ם יש זכות בחירה לכל פועל הגר במקום 6 חדשים ומשלם מס מינימלי של 5 גרוש לחודש במשך 3 חדשים. שכר העבודה הוא 20 גרוש, בעונת נטיעה 25 גרוש. שטח המושבה 22.000 דונם מהם 12.000 דונם ראוים למטע. שטח הבתים על מגרשיהם 2000 דונם. כ1000- דונם כבר נטועים. מוהל מקים שכונה בשביל 25 איש, 5 15 בשביל פועלי משק ברון, 10 בשביל פועלי המושבה, על יד כל בית /2 וחצי אדמת פיקא. עכשיו מחלקים את המגרשים, נמכרו בפרדס חנה כ90- שקלים. לא כלם לקחו שקלים. ב-/3 י שיבה עם המתישבים בדבר החוזה. העמדו לבירור שתי שאלות: l) הבטחת העבודה העברית, 2)סדור היחסים בין המעבידים והפועלים. בסעיף ראשון עומדים לסדר חוזה לעשר שנים. בסעיף שני - חוזה שנתי. בנוגע לסעיף ס' וי' (ע"ד קנסים כספיים על הצדדים המפירים את החוזה העירותי שאין ההסתדרות יכולה לקבל על עצמה אחרי ות כספית בעד פועלי המקום. {0086-06} אחריות ההסתדרות הי א רק חברתית. הוצע שאחרי ות כספית תחול על הלשכה, אם אנשיה יפירו את התוזה ויגרמו נזק למשק. האכר שיפר החוזה ישלם 10 לא"י בעד כל פועל שלא יקח מההסתדרות. האכרים הציגו דרישה שהפועלים יתחייבו לקנות רק מהתוצרת החקלאית המקומית, כמו שדורשים שהאכרים יעסיקו רק עבורה עברית, עמדתי על זה שאין לקשר בשום אופן ענין קנית התוצרת עם ענין העבודה. 00 הקשר הזה רק יתן פתרון פה לאלה שירצו להכניס עבודה ערבית - לפרוץ הגדר. הסכם מאחרי וכוח ארוך להפריד ענין זה מההסכם על עבודה ולהכניס התחיבות זו בין שני הצדדים בפרוטוקול, בתנאי שהמחירים יהיו לפי מחירי תוצרת עברית בסביבה. ההסכם בנוגע לעבודה עברית לעשר שנים נתקבל. עברנו לדון על חוזה העבודה השנתית. לקחו לד גמא ההסכם שבמגדיאל. בסעיף של שבע שעות בערבי שבתות וחגים דרשו האכרים שבהשקאה יעבדו 8 שעות. נתעורר וכוח גם על תשלום נוסף בעד שעות נוספות. החלטנו להביא לידי גמר כל \שאר הסעיפים ואחר כך נתפשר בשני סעיפים אלו. נתקבל כל החו לבסוף הסכימו המתישבים לשלם 50% בעד שעות נוספות עד שקיעת החמה, והפועלים הסכי מו שבהשקאה יעבדו ביום ששי 8 שעות. בערב נקראה אספה כללית של המתישבים. הצעיו אח שני החוזים. למרות החששות של אנשי הועד - נתקבלו החוזים בהסכמה כללית. 26 מתישבים חתמו עלההתחיבות של עבודה עברית והסכם לעשר שנים. גם חוקת העבודה נתקבלה. שלשה מתישבים עזבו את הישיבה לפני הגמר. בס"ה יש 60 מתישבים, צהם 20 חברים במושב, שלא הוזמנו לאספת ושהם ו יסכיוו. מ14- הנשארים בטוחים בשמונה, אולי 4-6 יסרבו, אבל לפי הסכם עם פיקא על מתישב להכנע לחוקת המושבה. דברתי עם אלטברג - מהועד, שבשבוע הבא יבאו לחל-אביב לשם ניסוח האחרון וחתימה על החוזים. נזמין גם את זמורה לבירור הצד המשפטי. חברי הועד מקוים שפיקא תעזו להם, כי היא רוצה להבטיח העבודה העברית, אם כי לא תהיה מרוצה, והפרינציפ השנ עבודה מאורגנת, אבל מתוך הכרח תסכים גם לכך,. באספה עוררו המתישבים שאלת זכות העבודה של המתישבים. הבעתי דעתי שיש זכות של עבודה בתור עזרה הדדית (של אחר במשך השני בלי שכר) אבל רק תחת בקרת הלשכה. היו גם מתישבים שהתנגדו לזכות העב של המתישבים. האכפה נמשכה קד פתרם-עשרה. {0086-07} אחרי האספה היתה לנו שיחה עם החברים בקבוצה הרוסית. לא כלם מסכימים להסכם. החשש העיקרי זכות העבודה של המתישבים. הסברתי להם את עמדת ההסתדרות. בעיקר הבינ את הענין יפה והסכימו שמבחינת הבטחת העבודה העברית והמאורגנת - זהו צעד חשוב. אבל הם דנים על הענין קודם כל תבחינת האינטרס הפרטי בשנה זו. החומר של הקבוצה הרוסית - 18 איש מהם 5-6 בחורות - טוב מאד. ואם כי הם באים ברובם מהחלוץ "הימני" - הריהם פה דוקא "שמאליים". כלם עובדים ומשתכרים טוב. האכל - במטבח הקבוצתי - עולה להם 6 גרוש ליום (פעמים ביום בשר). יש להם 3 בתים שבנתה פיקא.