יומנים > יומן - מלא 06/04/1958

{P001} {0006-59} 6.4.58, יום א' כתבתי הבוקר מכתב לועידת הסופרים. בשתים עשרה בא הנה אקר, מזכירו של שטרוס בלוית קצין דובר גרמנית. הוא אינו מדבר אנגלית אבל מבין קצת. הוא דיבר גרמנית ואני אנגלית. שאלתיו מה קרה לנאצים ס.ס. שהיו לפני 15 שנה עוד צעירים ואם בצבא יש {0006-60} נאצים. אמר לי שבוחנים כל איש. כל מי שנמצא שהיתה לו יד בפשעי הנאצים נשלח למאסר. רק מי שמוכיח נקיונו מתקבל. מחמירים בענין זה. כריאקציה לשתי מלחמות שהפסידו גבר הפציפיסם בקרב הנוער והאינטלגנציה. איך קיבל העם החלטת הנשק האטומי? שטרוס שכנע את הפרקציה, אבל הכמורה הפרוטסטנטית והאינטלקטואלים עודם מתנגדים. אין הוא רואה כל תקווה לאחוד עם גרמניה המזרחית. הרוסים לא יתנו חופש למזרח. היחסים הידידותיים עם צרפת מתהדקים. בגרמניה אין טינה לצרפת ואנשיהים שביקרו בצרפת - ויש להם המון תיירים שהולכים לצרפת - אינם מרגישים עקבות שנאה. מתהדקים היסים עם איטליה. משרד החוץ מתנגד ליחסים תקיינם עם ישראל מפחד שהערבים יכירו בגרמניה המזרחית, אולם ממשלתו רוצה שתוף פעולה כלכלי עם ישראל וגם בשיתוף מחקר. יחד עם צרפת עם עושים נסיונות בקליעים מודרכים: אויר אויר, ואויר קרקע וקרקע קרקע. בחנו המקלעים הקלים - והטובים בהם הם עוזי, גוסטב אדולף ועוד אחד. טרם החליטו את מי לרכוש. הוא אכל צהרים בחדר האוכל. לפניו בא הנה ויסגלס. ביקר באמריקה בבקור של רצון טוב. מצא הרבה רצון טוב, שלא מנצלים אותו עדיין, כי אין יזמה בארץ. גם משמיצים מפה את ישראל. הוא ראה שההסתדרות בארץ עולה לאין שעור על ההסת' בארה"ב. דווקא עכשיו בשעת משבר בארה"ב אפשר למשוך הון. במצב טוב - ירבו לתת למגבית. עכשיו מוכנים להשקיע. המשקיע הפוטנציאלי הוא בעל ההון הקטן שישקיע 5-15 אלף דולר. הוא רואה צורך לשתף את גרמניה. {0006-61} אם ספיר ישאר בממשלה - יש סיכויים לתעשיה. זהו שר התעשיה הטוב ביותר שהיה לנו. אמנם לבלעי תעשיה בארץ לא קל. דווקא על היצרן מכבידים מסים. יש לתת הקלות למשקיעים באזרורי פיתוח. יש למנוע הקמת התעשיות דווקא בת"א, ברמת גן, בחיפה ונתניה. יש ביורוקרטיות יתרה? יש, ספיר משתדל להקל, אבל יש סחבת. נזקקים להרבה משרדים כשבאים להקים מפעל: למשרד התעשיה, לאוצר, למשרד העבודה. יש לרכז הכל במשרד אחד. העיקר כמבון פריון העבודה. הפועלים הוותקים שהתרגלו לעבוד כמו שעבדו לפני עשרים שנה - מפריעים לשכלל דרכי העבודה, ויש לפעימים הכרח להחליף אותם. פול מצרפת - הכרתיו מפריס - מקים מפעל גדול של שני מיליונים ל"י בקרית שמונה. יש לו עוד מפעלים אחדים. בארבע אה"צ בא חיים ל. חב"ד סיפר לי לפני זה כי הפגזת הסורים היו יותר קשות משדווח בראשונה. אלוף פיקוד הצפון אינו יודע מה רוצים ממנו ומה עליו לעשות. גם הרמטכל נבוך. אם העבודה תתחדש והסורים יירו - כמעט שלא נוכל לעשות כלום. כי הם הוציאו אנשיהם והם יורים רק מתוך חפירות. יש הצעה לעשות העבודה בלילה ולהניח החומר נפץ שיפוצץ הקרקע וייצור חבלה לא כל כך מסובכת. תקוע קיבל הלילה מכתב מון הורן שנשלח גם לסורים. כי מקום עבודתנו היה באזור מפורז, אבל על אדמה יהודית, אלא בשטח אחד פגענו קצת בעבודה ערבית. ון הורן טלגרף על כך להמרשילד. והוא מבקש לא להתחיל בעבודה לע"ע ולחכות ימים אחדים. {0006-62} לסקוב אמר לי שמצד הסורים יש ערנות אוירית. סילונים עוברים בבוקר ולפנות ערב לאורך הגבול שלנו - אבל בצד הסורי. הרושם הוא כי אין מצרים מעונינית עכשיו בניפוח הענין. עד יום ד' לא יעבדו, אבל הלילה ינסו חומר הנפץ. יחכו עד עוד יומים עד שהמדידה שלנו תיגמר. שני הנהגים בחבל לכיש - אחד ממושב לכיש והשני טרמפיסט. נהרגו ע"י ירדנים שארבו להם. ניסו לקחת הג'יפ, אבל כנראה נתקלקל והניחו אותו באמצע. העקבות הובילו עד 3 קילומטר מהגבול. דם מתחיים סלעים ואין סימנים. עד עכשיו היו יחסים טובים עם הלגיון ומנעו תקריות. אמרתי שאין לנו ענין לפתוח עכשיו חזית שניה, אבל ישימו מארבים. חיים סבור שהרוצחים הם פלשתינאים מכפר אודנא.