יומנים > יומן - מלא 06/10/1948

 6.10.48, יום ד', ז' תשרי תש"ט.

חזר מרכוס זיוו. ראה בבואו ללונדון חברי קבינט, קריפט, לורד אדיסון, בוון, שינו דלטון, (לא יאומן) הקטול מקניל, ועוד מספר מ.פ. מהשמרנים. לורד סולסבורק (קרנבו עידן, אמרי, סטנלי, מקמילן ולטר אליוט, (חברי קבינט הצללים), דונקן מנדם (חתנו צורצ'יל), - מהליברלים קלמנט דיוויס, לורד סמואל; בילי, ראשי בורד אוף טרייד, 

אנשי משרד הבטחון, גנרל בונד (עוזר ראש המטה, אך עזב משרד הבטחון, אבל בעל השפע אנשי טיימס, מקזלי, לורד לייטון, קרוקשנקס, ועוד מספר עתונים. מנהל של, ראש פדר של בעלי תעשיות. קריפס סימפטי. בכלל בתחילה ניכרה אדישות, אחר כך החלו להתענין, אחרים גם גילו מצפון. זיוו מסר להם תזכיר, נשלח גם לצורציל. יאשרו מדינת ישראל לאחר שתהיה החל באו"מ. אידן הודה בשיחה שהליגה הרוסה. על בווין יש השפעה לצורציל, אטלי, דוגלס, (ציר אמריקא) ועידן, הריב בין אנגליה ומצרים הולך וגדול. פרוק בעיני האנגלים בלתי אפשרי, רוצה לעשות מרקחה במזרח התיכון - להסיח דעת הקהל מהצרות הפנימיות. בווין רצה לשלוח עוד נשק לעבר הירדן ועיראק, הקבינט הכריע נגדו, כל זמן שישראל יעשה מלחמה לא יתנו לשלוח נשק לעבר הירדן. אמריקא הולכת עכשיו יד ביד עם אנגליה בשאלות המזרח הקרוב. אנגליה למעשה מנהלת אמריקא בשטח זה. האנגלים רוצים - החלטה באו"מ לסידור הענין, ואז יכירו די-יורה. מקניל הודה למרכ שלא קל יהיה להעביר דו"ח של ברנדוט באו"מ כפי שהוא. אנשי הדלק הסכימו לתת לישראל מלאי של 3 חדשים. מרכוס הסביר שאם לא יתנו - יקבלו הישראלים דלק ברומניה. אנשי הפדרציה של התעשיות מוכנים לשלוח משלחת לארץ על יחסי חליפין. מה שהשפיע באנגליה לטובתנו: הנצחון הצבאי שלנו, דכוי אלטלינא, האמצעים נגד הטיר מרכוס ראה משה בשבת. התמונה אינה כל כך קודרת. לא יקבלו תכנית ברנדוט כמו שהיא. - כתריאל חזר מאבסטריהף איטליה וצרפת. בדק עסקי הפורשים. לאחר אלטלינה ערערו העורף שלהם, יש להם אולי אנשים במחתרת - אבל בגלוי קשה למצוא עקבותיהם. גם ללחי אין עורף. 

- בא אצלי ביסגייר, מזכיר בני ברית ( יורשו של מינסקי - פרנק גולדמן מס, ציוני) נסע עם המשלחת האמריקנית לפריס. רצח ברנדוט הדהים אותם, רק הג' רוזוולט הזמינה בכוונה סטודנט אר"י. מפריס טלפן ביסגייר לאדי ג'ייקובסון, קנזס סיטי, ידידו הפר הטוב ביותר של הנשיא. אדי דיבר עם הנשיא. הזכיר לו הבטחתו על שמירת גבולות 29 ב הנשיא סירב לדון על הנגב, אם כי שוחחו שעה ועשרה רגעים. עוזרו של טרומן, מקקלנל אירי, עזר לנו בשיחתו. טרומן אמר שרוצה לעזור ליהודים, אבל לא החליט על הצהרה פומבית. אח"כ טלגרף גייקובסון שהנשיא הודיע למשלחת בפריס על משאלותיו ועל הנגב. (גם אלי אישר שהנשיא עשה זאת) מרשל התנגד להצהרת טרומן, אחיו של או-דווייר, מועמד לקונגרס, ידיד, מארגן פניה של 95 איש לנשיא. יתכן שטרומן יצהיר על תמיכתו במלוו - ישיבת המטה עם מפקדי החזיתות. הצגתי שאלת הדרום: אם לרגל מאון רשיון לשיירה ש לנגב, כהחלטת או"מ, תפרוץ תגרה בינינו ובין המצרים, ואם נניח שעבר הירדן ועיראק לא יתערבו מהו הכוח הדרוש למגר במהרה את המצרים ולהיטיב מצבנו בדרך לירושלם וסב ירושלם - מבלי לפגוע בלגיון ועיראקים. - יגאל אלון קובע שאין תכונה מצד המצרים לתקוף. הם מגייסים מקומיים (בריגדה בסביבת בית גוברין) ואז אולי יעברו לאופנסיווה. הוא באר תכנית פעולתו. יגאל ידין חולק על אפשרות של הגברה במצרים - בלי "להלחים" עבר הירדן ועיראק וסורים. אין גם שום סיכוי להגיע לאוניוורסיטה מדרום מבלי לפגוע בלגיון ובלי כוח גדול מאוד. נכון שמדרום קל לנו להגן על המסדרון, אבל ללגיון קל לתקוף המסדרון מצפון. אם החזית המרכז תלך לדרום - זו תהיה עזרה ליגאל, אבל יכביד על המרכז. עבר הירדן ועיראק תתקוף התיכון - קו של 50 קילומ. ואין להגן על קו זה אלא בהתקפ על כל המשולש. - אין נקודת-כובד אחד בארץ, כי יש 3 שונאים. יש 3 דרגות: מקום שב רק נתגונן ולא יותר, מקום שבו-נתקוף לשם התגוננות, מקום שבו נתקוף לשם כיבוש. 

צבי איילון הוא בעד הליכתו לדרום ירושלם ולהתגונן בשאר המקומות אם הלגיון יתקוף. דן סבור שיש להתקיף המשולש ולהתבצר בהרים. הפס הצר מהווה סכנה. יכלים להפגיז הכביש ת"א-חיפה. קשה לנו לעמוד למטה כשהם למעלה. יספיקו לכך 3 חטיבות - 2 בצפון 1 במערב. משה כרמל מסכים לידין, ולדן. מלחמה נגד העיראקים - ונגד המצרים, ולהתגונן בשאר המקומות. ברם הכוח המגין במרכז הגליל יספיק לכבוש הגליל. להתקיף המשולש דרושות 4 חטיבות: אחת בדרום, אחת במערב, אחת בצפון - אחת (חטיבה 8) בעמק הירדן להרוס גשרי דמיה ואלנבי. - ערב. קיבלנו היום בממשלה ההחלטה החמורה ביותר מאז החלטנו להכריז על הקמת המדי אחרי בירור ממצה קיבלה הממשלה הצעתי לפרוץ בכוח דרך לנגב, לאחר שהמצרים מפירים החלטת או"מ לתת לשיירות שלנו מעבר. הסברתי תוצאות צעד זה לגבי הדרום והארץ כולה והסיכויים. הופתעתי מתמיכתו הנמרצה לרמז. התנגדו רוזנבליט, שפירא, לווין, קפלן נמנע. 8 הצביעו בעד. טלגרפתי הערב שנית למשה שיחיש הערותיו, תגובתו ודעתו. החלט סופית על פעולה בידי ועדת החמשה - לאחר התקבל תשובת משה. יום הפעולה - יום ה' הבא, למחרת יום הכפורים. אלמלא עיראקים אפשר היה להניח שעבדאלה לא יתערב אם לא נפגע בו, אבל העיראקים קשה להניח שלא יגיבו מיד, ויסחבו אתם את עבדאלה.