יומנים > יומן - מלא 07/09/1934

1
מתוך
מקומות:
London
Paris
Geneve
Havana
Yesodot
Omer
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
07.09.1934
222618
{P001} {0122-24} "ספינכס", 7.9.34 סודי ד"ר מגנס היקר - אני בדרך ללונדון. יצאתי מהארץ בשנים לח"ז,ובעוד ארבעה ימים אהיה בלונדון (אתעכב בפריס יום או יומים). לאחר נסיעתך נפגשתי פעמים אחדות עם מ.ע. בררנו את הקוים היסודיים של בריה ערבית-יהודית. שני העמים מכירים בשאיפות הלאומיות של כל אחד ועוזרים להגשמתן המלאה במידת-האפשרות המכסימלית, מבלי לנשל את הערבים היושבים בארץ - מוכרת הזכות של העם היהודי לשוב לא"י ולהתישב בה ללא כל הגבלה מספרית. זכות העליה וההתישבות ניתנת ליהודים גם בעבר הירדן. מעבדים יחד תכנית-פיתוח כללית ומקפת במטרה לפנות ולהכשיר שטחי אדמה להתישבות יהודית צפופה ולהרים את מצב עובדי האדמה הערבים עד כדי רמה אירופאית מודרנית. ברכישת קרקע ע"י יהודים מבטיחים את השטח הדרוש לקיום הערבים היושבים על האדמה. בפיתוח החרושת משתתפים היהודים והערבים גם בהונם וגם בעבודתם. זכות העבודה העברית מוכרת במשק היהודי. לפלחים ניתנת עזרה מדעית, ארגונית, סניטרית וכספית. מבחינת פוליטית: בתקופת-המעבר משתתפים היהודים והערבים על יסודות פריטטיים בשלטון האכסקוטיבי. הסידור הסופי של הארץ - מדינה עצמאית קשורה לפדרציה הערבית מתוך הבטחת האינטרסים האימפריאליים הבריטיים. היהודים מסייעים בהשפעתם הפוליטית, המוסרית והכספית לפיתוח הארצות הערביות ,בשורה הראשונה עיראק, עבר הירדן) ולאחדות הערבית. הסטטוס של עבר הירדן טעון עוד {0122-25} בירור: אם יהיה חלק אינטגרלי של המדינה הארצישראלית או יהיה לו מעמד מיוחד, מעמד בינים בין א"י ובין עיראק. אבל התישבות היהודים ללא כל הגבלה פוליטית מובטחת גם בו. ערובות מספיקות ניתנות לשמירת המקומות הקדושים של המוסלימים בא"י (בעיקר מסגד עומר). זוהי כמובן רק סקיצה כללית הטעונה עוד בירור בדבר נקודות חשובות. כששני הצדדים יבואו לידי הסכם יקרא קונגרס ערבי כללי מבאי-כוח הארצות : א"י, סוריה, עיראק, סעודיה, תימן, תבחר אכסקוטיבה אשר תחתום על ההסכם. מ.ע. מסר את התכנית למופתי. כפי שמ.ע. סיפר לי - היה המופתי נדהם לשמע הדברים. הוא לא האמין שמצד היהודים יש רצון כנה לבוא לידי הבנה והסכם עם הערבים. תשובתו היתה: אם אפשר להבטיח את האינטרסים הדתיים, הכלכליים והמדיניים של הערבים הרי הוא בעד הסכם. אולם דבר זה כל כך רחוק מדעת הקהל הערבית ששום מנהיג לא יעיז עכשיו לעשות דבר מה ויש צורך בשנוי האטמוספירה לשם כך דרושה מצד היהודים הצהרה. בררתי עם מ.ע. את קו ההצהרה . בינתיים הוא כתב על כל ההכנית לחותנו ולאמיר היושבים בגנף והודיע להם שאני אבוא להפגש אתם. הוא גם כתב להם על דעת המופתי בענין זה. אני בינתיים דברתי עם הנציב על תכנית הסכם יהודי ערבי לפי הקוים הנ"ל, מבלי להזכיר שמוה האנשים שאני עומד בקשר אתם. הוא מתיחס לדבר ברצון {0122-26} ומבקש ממני להמשיך. הוא הודיע לי שאם נגיע לידי הסכם כלכלי - תעשה הממשלה את ההסכם לתכנית הממשלה, ואשר להסכם הפוליטי אמר שאין הוא יכול לחייב אח הקבינט, אבל הוא בטוח שהקבינט ישמח לכל הסכם יהודי ערבי. אני אצטרך לשהות בלונדון עכשיו כשבועיים, בעשרים או בעשרים וחמשה לח"ז אלך לגנף להפגש עם שני האנשים. לדעתי חשוב מאוד שאתה תשתתף בשיחות אלו, ואבקשך להודיע לי ללונדון אם תדבר יתכן, ואיפה תמצא בימים אלה. תכתוב לי בבקשה להנהלה הציונית בלונדון. שלך, (-) ד. בן-גוריון