יומנים > יומן - מלא 08/05/1950

{P001} {0190-35} 8.5.50, כא' אייר יום ב' עליתי בבוקר לירושלם. התקציב המקוצץ לבטחון הוא 51.2 מיליון, מזה 39 מיליון לתקציב רגיל (בתוך זה לתשלום חובות 1.85 מיליון, 3.3 מיליון לתע"ש) השאר {0190-36} (12.2 מיליון) לרכש 7 מיליון, למבנים 4 מיליון, למלאים 1.2 מיליון. ההשקעות בסכום 12.2. מיליון מוצע לממן במשך 5 שנים, מזה 1.5 מיליון בשנה זו, לפי זה יצא שתקציב השנה הוא 40.5 מיליון, והתחייבות בסכום 10.7 מיליון לעוד ארבע שנים. הצרה שתקציב זה מחייב 10.82 מיליון ל"י במטבע זר (מחוך לרכש.) פרטי התקציב: שכר ותשלומין אישיים - 14.096.000 ל"י, משקי משלט - 0.71; מזון - 2.815.000, ציוד - 4.193.000, כביסה - 252.000, תרבות - 146.000, סעד - 40.000, דת - 45.000, רפוי ובריאות - 0.316, תחבורה ורכב שכור - 1.964.000, דלק - 747.400, הנדסה ואכסון - 2.497.000, קשר - 285.000, מודעין ומבצעים - 606.000, ח"א - 920.000, חיל ים 664.060, הדרכה והשתלמות - 375.000, שונות - 180.000, משרד- בטחון - 1.876.000, חמד - 503.000, רזרבה - 619.600 = ס"ה 37.150.000 לתשלום חוב מ1948- - 1.5 מילין, ע"ח הרכב - 350.000, יחד 1.850.000. ישבתי אתמול עם אליק ועקיבא על הפעולה בגדנ"ע. עד כמה שיכלתי לברר ע"י נחמיה אין יסוד לחששות של החברים בדבר עקיבא, והגעתי לידי מסקנה שהוא מתאים. נתתי לו שתי הוראות: 1) לעשות הנוער לחלוצים - בשביל בטחון, התישבות, ים ואויר, 2) לחנך אותם לנאמנות יחידה ושלמה לישראל. מתאמנים עכשיו 293 מדריכים לנח"ל, מהם 224 בנים, 65 בנות. ממושבים 63 (18+35), קבוץ מאוחד 74 (19+55) חבר קבוצות 57 (8+49), השה"צ 42 (7+35), דתיים 19 (3+16), כלליים 2, שונים 36 (10+26). ישיבת ועדה משותפת של נציגי הממשלה וההנהלה: גולדמן לוקר, רוזן. קפלן לא בא, שפירא בוחר. הסכמנו שתוקם ועדת תיאום ושיתוף - 4 מהממשלה, 4 מההנהלה, 1 מהקה"ק לתאם התכנון והביצוע בשטחי עליה, קליטה, שיכון עולים והתישבות ולחלק הפעולה בקרב שני {0190-37} המוסדות: כמו כן לתאם התקציב לענינים אלה. רק חברי הקואליציה ישתתפו בועדה זו. על מעמד הסוכנות לא החלטנו. הצעתי לחכות עד הקונגרס. בצהרים הביא לי דוליק המספרים על המטבע הזר. לפיו אנו צפויים בקרוב לרעב ולסגירת בתי-החרושת. בשלולשת החדשים הראשונים של שנת 1950 קיבלנו 15.6 מיליון ל"י במטבע זר: 8.6 מיליון מקרנות, 2 מיליון משחרור השטרלינג, 2.5 מיליון מיצוא, בעיקר הדר, 2.5 מיליון מתיירים, ביטוח, הובלה ועוד. לפי שעור זה נקבל במשך השנה 62 מיליון ל"י במטבע זר. בשנה זו עליהו לשלם 45 מיליון דולר, למזון נוציא 20 מיליון ל"י, לאגף הסחורות והמלאי 16.5 מיליון, למשרד מסחר ותעשיה 1.8, למשרד החקלאות 8 מיליון, למשרד העבודה 1.5, למשרד התחבורה 4 מיליון, למשרד הבראיות 0.81, למשרד החינוך 0.2, למחלקת המכס והבלוי 1.6, לדלק 6.5, למפקח על יהלומים 3.8 - ס"ה 64.71 מיליון ל"י. מלבד זה נוציא 5 מיליון על רכש, 10-12 מיליון על נסיעות, ביטוח, צירות בחו,ל ועוד, הרי זה 80 מיליון (מלבד תשלום חוב הדולרים). השנה מפחיתים כבר הוצאות על יבוא מזון וחמרי גלם בשנת 1949 היו אוכלוסין בממוצע - 860.000 נפש, הוציאו על יבוא מזון 23 מיליון ל"י, האוכלוסין בשנת 1950 בממוצע 1.2 מיליון. לפי זה היו צריכים להוצאי על מזון - 30 מיליון, יגדל הייצור המקומי 3-2 מיליון, היו צריכים לקנות מהחוץ 27 מיליון, הוקצב רק 20 מיליון. על סחורה ומלאי בשנת 1949 הוציאו 22 מיליון ל"י, היו צריכים השנה להוצאי 30 מיליון, מתרחב הייצור המקומי ב5- מיליון, היו צריכים להוצאי 25 מיליון הקציבו רק 15 מיליון (לא כולל המלווה). שרף מוסר בשם בקר, עוזרו של יעקב שפירא, התפטר ממשרד הממשלה על שמינו במקורמו הרמן כהן, אבל הוא רוצה להשאר בממשלה, ורוצה לעבוד במשרד רה"מ. {0190-38} אילת מבריק בסוף חודש אפריל שניילס מסר לו על מועצת הבטחון מאפריל 22 שדנה על בקשתנו להשיג נשק. לפני ישיבת המועצה דן אציסון על הדבר עם הנשיא. ח.ט. סיפר לניילס שהוא ואציסון הסכימו שיש להתיחס לישראל בהגינות. אציסון דחה דעת הפנטגון כבלתי מספיקה. אם עצת אנשי הצבא תקום - למעשה לא תתקבל אף אחת מבקשותינו. נימוקי הפנטגון הם: א) יש לתת נשק רק לארצות שהן בתכנית ההגנה העולמית של אה"ב. ב) הנשק המעט שיש נחוץ למערב אירופה, ג) יחס אנגליה למתן נשק לישראל - שלילי. ניילס פגש ב25- לאפריל בג'ונסון. ג'ונסון אמר לו שה-S.D דוחה החלטה בדבר בקשתנו, אבל ניילס בטוח בהחלט שג'ונסון הוא מקור הדחויים. ניילס הציע לפירנברג ללחוץ על ג'ונסון. לאחר דחית הצעות הפנטגון ע"י אצ'יסון חזרה השאלה לבטחון ול-S.D. ניילס בטוח שנשיג רוב הסעיפים שברשימתנו, היות והנשיא וציסון מתיחסים בחיוב. בכלל מתיחס ה-S.D ביתר אהדהלארצות נייטרליות מאשר הפנטגון. לפי הגדרת ניילס אציסון מעונין לרכוש יותר ידידים במלחמה הקרה, אולם הפטנגון רוצה התחייביות לשעת מלחמה. לדעת ניילס עלינו להגביר המגע עם הפנטגון, כי השפעתו גוברת במדיניות חוץ ופנים. תכנית העליה החדשית של אשכול (עד סוף 1950). מרומניה 2.500, הונגריה 1.000, פולין 1.500, אירופה 600, צפון- אפריקא 600, טריפולי 600, מצרים 500, תימן 400, הודו ועוד 200, שונים 100 - ס"ה 8.000, עיראק 3.000, ס"ה כללי 11.000. גלובמן הביא לי מסקנו הוועדה הכלכלית. תקציב הפיתוח הוא 65 מיליון. יגלגל סכומים של 110 מיליון, יעבור להתישבות 90 אלף נפש להתישבות ולאדמה. לתעשיה יש 8.7 מיליון ל"י. אתמול נזדמן קפלן עם הקואליציה. המזרחי דורש רוויזיה כלכלית, והם בוויכוח יצאו בבקרות. למרות זה סבור גלובמן שמצב הקואליציה איתן ואינו מקבל דעת זיאמה בענין זה. {0190-39} פרטי תקציב הפיתוח: 1. שיכון - 45.000 יחידות דיור, % בהתישבות - 18 מיליון ל"י. 2. שיכון אזרחי - הלוואות ע"י בנקים או 2 מיליון, זה יפעיל תכנית בניה של 17 מיליון. 3. שיכון נוער עולה - הלוואה לסוכנות 0.25, יפעיל 0.5 מיליון ל"י. 4. שיכון חיילים - הלוואות לחיילי קבע 1.5 מיליון, יפעיל 3.5 מיליון ס"ה לשכון 21.750.000 ל"י, יפעיל 39 מיליון ל"י. 5. הלוואות לרשיות מקומיות: לעב"צ 6 מיליון, יפעיל 9 מיליון להקמת מוסדות תרבות ודת 0.5, יפעיל 1 מיליון. ס"ה לרשיות מקומיות 6.5, יפעיל 10 מיליון. 6. הלוואות להקמת בנינים רפואיים 0.5, יפעיל 1 מיליון, להקמת מוסדות רפואיים וסוציאליים בשתוף עם גוינט 0.5, יפעיל 2 מיליון, להקמת בנינים ממשלתיים בירושלם 2 מיליון, יפעיל 3 מיליון. ס"ה 3 מיליון, יפעיל 6 מיליון. 7. לעב"צ (כבישים ועוד) 3 מיליון, יפעיל 4 מיליון. 8. לעידוד תיירות - הלוואות למלונות 1.250.000, יפעיל 3 מיליון. 9. לחקאלות - הלוואה לסוכנות לתכניות התישבות חדשה וישנה ולהקמת 12 ישובי פלחה, - 3 מיליון, יפעיל 20 מיליון. 10. למפעלי השקאה 1.6 מיליון (כל התכנית תדרוש 6 מיליון). 11. למשקי עזר ועוד 0.45 מיליון, ועדומה 0.2, לגדול צאן, 0.15, לבתי קירור, מתקני יבוש ועוד 0.5, לפיתוח הייצור בישובים צעירים 0.25, לקרן הדיג 0.1, למשק הדרים ומשתלות 0.1, לבנין שווקים חקלאיים בערים 0.5, לפיתוח הכפר הערבי 0.2. ס"ה 7.05 מיליון, פחות הקצבת 1 מיליון משנת 1949/50 - 6.05 מיליון. 12. הלוואות לרכישת צנורות וציוד חקלאי 4.3. 13. השקעות לבעין מעגנים 0.23, לשקום והחרום 0.15, למכון לגדול בקר לבשר 0.07, רזרבה 0.5 - ס"ה לפיתוח חקלאות 11.3 מיליון. {0190-40} 14. לתעשיה - לאוצר תעשיה 1.2 מיליון, הלוואות לבניני תעשיה 0.5, הלוואות לתעשיות יסוד 2.5, לפיתוח איזורי תעשיה 0.3, לרכישת ציוד תעשיתי 3.7 מיליון, רזרבה 0.5 - ס"ה 8.7 מיליון, יפעיל 18 מיליון. 15. לתחבורה - 6 מיליון, יפעיל 7 מיליון (רכבת, נמל חיפה, דואר וטלגרף וטלפון, שדה התעופה בלוד). 16. הלוואות לשיקום חיילים 0.8, יפעיל 1.6 מיליון. 17. לפיתוח הנגב 0.5. 18. לתיכון כלל ארצי 0.4 (בעיקר מפעלי השקאה וכוח). 19. רזרבה 1.8 (יפעיל 2.5). ס"ה פיתוח 650 מיליון, יפעיל 112 מיליון. אומדן ההכנסה: מהמלווה האמריקני 16.5, משטרי מקרקעים 35, מלוות בארץ ובחו"ל 10, תקבולים ע"ח הציוד מהמלווה האמריקני 3.5 - ס"ה 65. עסקתי אה"צ בתשובה על מכתבים.