יומנים > יומן - מלא 10/09/1966

{0202-89} 10.9.66 ביום א' 4.9.66 יצאנו משדה בוקר לתל-אביב. בערב הלכנו לראות את "הילד", משקלו כבר למעלה מארבעה קילו. רואה היטב. מכיר כבר את רננה. ברור שהוא ילד נורמלי. למחרת, יום ב' 5.9.66 בארבע ישיבת המפלגה בבית הועד הפועל. פתחתי. דיברתי בקצרה על הצורך בעצמאות כלכלית שלא תיתכן לדעתי בלי הקמת מרכז תעשיתי גדול בנגב הדרומי ליצוא לארצות אסיה ואפריקה המזרחית, לנצול היתרון הגיאוגרפי שיש לנו - הקרבה היתרה ליבשות אלו ו"תעלת סואץ" שלנו במיצרי אילת וים סוף. ב' הצעתי כנוס כל חלקי צבור הפועלים ממקי ועד העובד הלאומי לליכוד כללי על יסוד עשרת העקרונות שקיבלה הועידה, וחופש תעמולה והסברה של כל קבוצה בכתב ובעל פה, ג' כנס של אנשי מפלגות ובלתי מפלגתיים לשנוי שיטת הבחירות, ד' הצעת חוק - בשם רפי או רק בשמי, על פיטורי שר או ראש ממשלה שהוכח כי מטעה העם או הכנסת בדברי כזב. אחר כך החל וויכוח על התכנית הכלכלית, דבר בר, והייתי מוכרח ללכת לפני גמר הבירור, כי לערב נועד כנוס גדול בהיכל התרבות לשיחה על יהדות ישראל והתפוצה. נוסף לשלושת המרצים - גולדמן, אלוף גורן (רב צבאי) ואני הקריא נסים (בנו של הרב נסים) נאום לא קצר של שטרן שהיה צריך להיות "המנחה", אולם לרגל בריאותו לא יכל לבוא. נאם גולדמן, אחריו הרב גורן (נאום לא טוב, קנאי, שם בית הכנסת לעיקר היהדות) - {0202-90} והפסקה לרבע שעה, לבסוף אנכי, היה קהל עצום, כשלושת אלפים איש, והתפלאתי שכולם נשארו עד הסוף. דיברתי בכיוון התשובות שנתתי בכתב לאהוד בן עזר. ביום ד' 7.9.66 באו אצלי אלחנן ואביבה ואמרו לי כי ביום ו' הבא 30.9.66, יבוא אצלי לשדה בוקר הנשיא ורעיתו, ירצה הרצאה במדרשה, גם הוועדה היוזמת (8 אישים) יבואו. ביום א' 2.10.66 ייפתחו הלימודים במדרשה, אחר כך תבוא כל הוועדה הצבורית לשדה בוקר. ביום א' גם יתקיים בצריפי חוג התנך. אלחנן רוצה שבערב תתקיים עצרת גדולה במדרשה. ב4- באוקטובר תתקיים עצרת בירושלים, ובעוד כמה ימים בתל-אביב. אחר כך בגליל העליון. הם מבקשים שלעצרת הגליל העליון אבוא גם אנכי. אלחנן פנה לאבן להוציא חוברת לנוער. ברכה חבס תחבר הקונטרס וארן יהיה העורך. מרים שטקליסכותבת חוברת לילדים. מרכז המורים יקיים כנס אחר. הערב נפגשת הועדה בתל-אביב לתכנן נסיעתי לארה"ב (בוועדה תדי, ממי דה שליט, וויוויאן הרצוג, ארטור לזריה, בן עמי, יתיר שרון, אלנחן, משה ריבלין) אלחנן מבקש שלא אתחייב על ביקור באמריקה בלי הוועדה. בשבת יבוא אלחנן לשדה בוקר. ביום ה' 8.9.66 יצאתי אה"צ לחדרה. בארבע וחצי פגישה עם כל חברי העיריה (ראש העיריה - איש גחל), אחר כך בחוץ שני כנוסים תנכיים. הרצו לוריה, ייבין ועוד. בכנס הראשון דיברתי על שיבת ציון בימי כורש, פוס, עליה ראשונה בימי זרובבל, ושניה בימי עזרא ונחמיה, ומשמעות החומה של נחמיה - ועצוב היהדות בימי עזרא ונחמיה, משמעות גירוש הנשים הזרות בתקופה ההיא. בכנס שלאחר ההפסקה דיברתי על יהושע - ככורת הברית מחדש עם עם ישראל, זה שלדעתי לא ירד כלל מצרימה, ומשמעות "עם נבחר" - באשר עם זה בחר הראשון באל אחד, כמדובר בפרק כד' של יהושע. מאוחר בלילה חזרתי לתייא. ביום 9.9.66 בא אצלי אלחדיף - יהודי עשיר מקונגו, יליד רודוס, ידידו של מובוטה. אשתו צרפתיה. הזמנתי אותו לבוא אצלי לשדה בוקר (הבטיח ששוב יבקר בארץ בעוד 3 חדשים). {0202-91} בבוקר היתה שיחה עם משה דיין, שמעון ויוסף אלמוגי - בעיקר על יחסים פנימיים, הכנסת רוח טובה "בצמרת". משה היה בסדר, אלמוגי לא כל כך. י בא לרגעים אחדים דיבון, שהיה שגרירנו בחבש וילך בעוד חודש למלא מקומו של נחמיאס כשגריר בברזיל. בערב בא שוב משה ומסר לי רשמיו מוויטנאם. - הבוקר נסעתי לכפר ויתקין - לכנס ההידברות. נאספו כמה מאות איש. דיברו רבים - חברי מפאי וחברי רפי. חגי בנימיני מנהלל דבר הראשון והודיע שאין להשלים עם הפילוג. דברים כנים דיבר רק מנחם דורמן - שלא דיבר כלל על הידברות, אלאעמידתו מחוץ לכל מפלגה. מכוערת בדבריה - היתה סנטה - ולאחר ששמעתי אותה דרשתי זכות הדיבור. הסברתי מדוע עזבתי את מפא"י ומהי סכנת משטר הרמיה והפחד. בסוף הוויכוח קיבלה סנטה שוב רשות הדיבור והתרגזה על שמחאו כף לדברי, שאמרתי על ראש הממשלה שהוא מרמה ומשקר.