יומנים > יומן - מלא 12/01/1957

{P001} {0157-17} 12.1.57 ניסחתי הבוקר הצעות לישיבת הממשלה מחר בענין עזה, מיצרי אילת, פירוז מדבר סיני וסידורים לשעת חירום. - אליעזר שושני הזמינני לפתוח כנוס מרכז איחוד הקבוצות והקבוצים המתכנס בגבעת חיים בליל שבת, 18 לח"ז (טז' שבט) - לשיחה על משימות המדינה בשעה זו. - הוויכוח היסודי שהיה לנו במשך חמשים השנים האחרונות עם יריבינו מימין ומשמאל נסב על יסודותיה ומהותה של תקומתנו הלאומית ויחסינו (או זיקתנו) עם עמי העולם, הוויכוח הראשון היה עם דור המתישבים הראשון: קנין אדמה או עבודת אדמה, או בכלל קנין או עבודה הוא היסוד לרכישת מולדת. הוויכוח השני היה עם זבוטינסקי ונמשך עד היום עם חירות: שלטון או יצירה, כיבוש הארץ או ישיבה, הם יסוד גאולתנו. הוויכוח השלישי היה בפנים: תחילה עם הפה"צ, אח"כ עם השומר הצעיר, אם שתפות העבודה והחיים ותפקידיו הכלליים של מעמד {0157-18} הפועלים הם יסוד לאיחוד המעמד - או קולקטיביות רעיונית, כלומר אם יתכנו חילוקי דעות במחנה הפועלים, מאוחד, ואחרי בירור חברי מוכרעים הדברים על ידי רוב אם אין הסכמה כללית, או שהמעמד מתפלג לפי חילוקי הדעות שבתוכו. הוויכוח הרביעי - הקשור בשלישי - היה בדבר האוריינטציה הבינלאומית: אם אנו קובעים את דרכנו לפי צרכינו ומאוויינו והנסיבות המיוחדות שבהם חי עמנו, וכך עושה כל עם וכל תנועה סוציאליסטית, או שיש שלטון אידיאולוגי חיצוני, עליון המחייב והמדריך אותנו. והוויכוח החמישי - הכרוך ברביעי - אם חירות האדם היא יסוד מוסד בסוציאליסם, או שכפית יחיד או קבוצת יחידים הנקראת בשם דיקטטורה של פרוליטריון - היא תנאי להגשמת הסוציאליסם; למעשה אם ברית המועצות היא הדרך להגשמת הסוציאליסם ולה הזכות לכפות דעותיה על פועלי העולם - או שאין המשטר ברוסיה גילוי חדש, יעיל יותר ומוסווה בפזיאולוגיה סוציאלסטית כוזבת, של עריצות ודיכוי ושעבוד. כל שאר הוויכוחים הם בעצם רק תולדותיהם והסתעפויותיהם של חמשת הוויכוחים האלה, אם לא נוסיף הוויכוח המוקדם אם אנו עם בכלל או רק דת, ואם כנוס העם או רובו במולדת הוא הדרך היחידה לקיום העם היהודי. וויכוח זה שכאילו נסתיים בנצחון מלא שלנו - הוא עכשיו למעשה הוויכוח בין הציוניות המתגשמת והחלוצית - ובין פסיבדו-ציוניות שבה דוגלים רוב ציוני התפוצה. בוויכוח זה גלום וויכוח על עקרון יותר מקיף שבו דוגלת תנועתנו, והוא העקרון על הצמדת המעשה להלכה, או עקרון ההגשמה העצמית או עקרון החלוציות. {0157-19} התנועה הקבוצית מקיימת העקרון האחרון רק בנוגע לנקודה אחת - אמנם חשובה מאוד: עקרון עבודה עצמית השותפות והשויון. אין עקרון זה ממצה כל תכני תנועתנו. - באחת עשרה בא נחמיה אצלי וסיפר שהפריגטה וסירת טורפדה ניסו אתמול דרך חדשה - ממזרח יטבת וממערב החוף הסעודי. ירו אליהם במקלעים מהחוף. כשענו הפגיזו אותם. השאלה היא אם לפרסם העובדה, כי יש להניח שהסעודים יפרסמו הדברים - וכדרכם יסלפו אותם. נדמה לי שיש לפרסמם. אבל ביקשתי את נחמיה לגשת ליעקב לשמוע גם דעתו. יעקב בא והתנגד לפרסום. א) יתכן שסעודיה לא תפרסם. ב) כרגע ידוע בעולם שיש שקט במיצרי אילת. הפרסום יעורר כל מיני מחשבות. לא קיבלתי דעתו, כי העובדה תתפרסם, ואין להעלים. יתכן שלא היינו צריכים לכתחילה לעשות זאת. אבל משנעשה - אין להעלימו. הראיתי ליעקב ניסוח הצעותי לממשלה מחר. הוא מקבל אותן.