יומנים > יומן - מלא 12/09/1938

{P001} {0141-30} לונדון, 12.9.38. לדובקין - שלום! אין ספק שעלינו לנתק קשרינו עם הלויד האיטלקי. למי שעה עלינו לברר אפשר ביום בקווים אחריט ולהודיע על ביטול רק האחרון הקו עד לכך לפי ההסכם. האידיאלי הוא (אם רק הדבר הוא בגדר אפשרות אקטואלית) הקמת קו יהודי-אנג תחת דגל אנגלי. אולט מסופקני אם הרבד הוא בגדר עשיה מהירה? {0141-31} בכל אופן - אין להמשיך בהעברת עולים באניות איטלקיות אחרי תום מועד ההסכם הקוד אס אפילו הנסיעה בקוים אתרים תעלה יותר. בב"ח - ד.ב.ג. לונדון, 12.9.38 אליהו - קיבלתי הבוקר מכתבך מיום 2.9.38 (מדוע נתאחר כל כך בואו?) בצירוף שיחתך עם יוניצ'מן. לפני כך קיבלתי פתקא קצרה מדובקין המרמזת על שיחת מעין זו והבטחת שמברל אשמע פשר הדבר. מברל לא עלה בידי להציל שום דבר, אולם משחתך אני משער על מה דנים ואני רוצה להגיד שאני מצטער על מו"מ זה. הבריונים הללו רוצים עכשיו שגי דברים: א) להכנס לכוחות ההגנה הליגליים ב) להכשיר עצמם בעיני הצבור היהודי. לאתר התגובה השלילית של חטיפת קיקיון והצהרות "ברטולומי" של זבו. אין אני רואה עכשיו מדוע אנו צריכים לסייע להם בדבר השני, אבל אני מתנגד בכל תו לדבר הראשון. כמוך וכמו רבים בתוכנו אני מוכן לפשרות אם אפשר על ידי כך לחזק אה כוחה של הציונות המאוחדת ולא שניתי דעתי בענין זה. אולם אני חייב להבחין בין ענינים פנימיים ובין יחסי חוץ. איני יודע בימים אלת כיצד תסתיים המערכה המדינית שלנו ואם היא תסתיים בקרוב. יתכן שצפונות לנו מערכו קשות וממושכות. יתכן שנעמוד בקשרי מלחמה את הממשלה איני יודע. אולם דבר אחר בר לי: עדיין החזית הפוליטית המכרעת היא החזית האנגלית, והיא קשה מאין כמוהו - ודי הקשיים שמורישים לנו הפקידים הערבים, המסיבות הבין לאומיות, ההיסוסים הטבועים ב {0141-32} האנגלים וכו' וכו' - אין אנו רשאים להוסיף קשיים משלנו. תנועה יכלה להלחם, להחז מעמד, לנצח, גם להכשל לפעמם, בלי תבוסה ניצחת - כשהיא יודעת מהי רוצה וכשיש לה כיוון ומכוונים מסוימים כשכל פעולה שלה היא חוליה בשרשרת אחת, כשכל מאמץ וכוח ש מנוצל למטרה מסוימת. אבל תנועה אינה יכלה לפעול ובודאי לא להלחם - אם היא קרועה בתוכה ושני מניעים בלתי תלויים זה בזה מכוונים אח פעולותיה. ארגון ההגנה בארץ - אין זה ענין של בטחון. זהו מפעל פוליטי הנרכוש או לא נרכוש אמון הצבא, זוהי שאלת חיים בשבילנו, ואין אנו יכלים לשתף בפעולה זו אנשים ש להם משמעת פוליטית אחרת. לא מענין אותי לגמרי אם יוניצמן או בריין אחר יודה כבי בהבלגה או לא יודה. לשם חדירה לכוחות הצבאיים שלנו כדאי להם להודות בהבלגה. המר הפוליטי שלהם היה ונשאר ז'בו - וז'בו אינו מכיר בהסת' הציונית ובהנהלתה ובמאמצי המדיניים. ואנשים שאינם מקבלים על עצמם, וחברי מפלגה שאינה מקבלת על עצמה (בשלמ על חבריה ומנהיגיה;) משמעת ההסת' הציונית - אינה יכלה להיות שותפת בפעולה זו. איני מזלזל בנזק האפשרי של הפעולות הספרטיות של הבריונים ואני מבין ומעריך את רצונך למנוע אותן, אולם הרפואה שלך גרועה מהמכה. הכנסת בריונים אלה, הכפופים לפוליטיקה עוינת ולהנהגה מסוכנת לתוך כוחות ההגנה מסכנת לא רק קיום כוחות אלה - אלא עלולה לערער כל פעולתנו המדינית. אני מתנגד לתנאי כביכול שהצגת לבריונים אלה: שחבריהם יכנסו כיחידים לפלוגות הגפ "ויכנעו למשמעת שבה חייב כל כפיר כלפי מפקדיו". אסור לקבל אותם כיחידים לפלוגות אם יודיעו כביכול שהם מקבלים עליהם משמעת המפקדים. הדבר דומה בדיוק למטרת הערבי שסינררס כל כך סומך עליה -האידיוט הזה לא הבין שכל שוטר ערבי הוא שותף לכנופיות כל בריון שיכנס לשורות הגפירים הוא חבר לכנופיות של זבו . כל זמן שהמפלגה הרוויז. וזבו בראשה לא קיבלו בעניינים פוליטיים משמעת ההסת' הצי אין שום יסוד למו"מ עם הבריונים בשאלת ההגנה. בעניני עבודה, בעניני כנסת ישראל אני "מוכן" לעשות אתם כל הסכם פשרני - אבל לא אכניס הסוס הטרויני למבצר היחיד ש {0141-33} כל זמן שהם כפופים למשמעת פוליטית מיוחדת - לא תתכן שום לויאליות שלהם למוסדות ולמפעלים שאנו אחראים להם. בהכנסתם לשורות ההגנה, גם הליגלית וגם הבלתי ליגלית, אני רואה הכנסת פרולטורים ומרגלים לתפירות ההגנה שלנו, ואני רואה משגה כבד ומסוכן בשיחת זו על הבלגה, ושיתוף הצד בפעולות הליגלית של "ההגנה". מותר להם להיות נגד "הבלגה"; בלי ספק בין חברינו יש רבים המפקפקים בצדק ההבלגה; השאלה היסודית היא - משמעת פוליטית, ומפלגה שאינה מקבלת משמעת זו ויש לה הנהגה פוליטית מיוחדת המנסה לנהל מדיניות עצמאית באנגליה, בגנף, בוורשו - אינה בת -די שלנו, כל זמן שלא הסתלקה מעצמאות זו ולא קיבלה משמעת ההסתד' הציונית בכל פעולת פוליטית כלפי אנגליה וכלפי הערבים. איני רואה עכשיו כל סיכוי שזבו יבטל את הנאצי שלו וישוב להס' הציונית - ומשום כך אני מתנגד בכל תוקף למו"מ זה. מרכז הכובד אינו מונח ב"פעולות התגובה" שלהם - אלא במדיניות עצמאית. בנקודה זו אין מקום לשום לותורים ולשום פשרות - אם להשתמש בנוסח דבריך. ושלום לכל החברים - ד.ב.ג.