יומנים > יומן - מלא 08/09/1938

{P001} {0141-27} לונדון, 8.9.38 קצנלסון היקר- זה שלושה ימים אני קשור לחדרי - יש לי שפעת או "צננת" ואחרי שובי מאנטוורפן - אך אני מסוגל כבר להתהלך בחדר ולאחוז בעט, ואני מדגיש צורך לענות בכמה מליס למכתבך לקפלן מיום 31.8.38, שהעתקו שלחת גם אלי. {0141-28} כמוך אני רואה את המרכז לא בחזית הבטחון אלא במה שאתה קורא "החזית הפוליטית", א כי יש בלי ספק קשר אמיץ והשפ עת-גומלין בין שתי חזיתות אלה. מיום שכתבת מכתבך ה המצב פי כמה, ויש רושם (בכל אופן פה, מרחוק) כאילו הוקמה בארץ ממשלה ערבית שאין הפקידות הבריטית מעיזה להתגרות בה ברצינות. אולם מובנת לי דאגתך להכרעה הצפויה בשאלה העיקרית - אולם הפסימיזם השחור שלך איננו מוצדק, לפי הרגשתי. אין אני קוד כל מקבל את פירושך להרצאת משה במרכז המפלגה (17.8.36). יתכן שרושם השמיעה שונת הקריאה, אך בפרוטוקול שבידי נאמר שמשה הוסיף בסוף בקידתו המדינית: "הייתי רוצה להזהיר מפני יאוש בלא עת מענין החלוקה והמדינה". אין לי פה כל ידיעות נוספות בענין זה. מ.מ. טוען שאין הוא יודע לגמרי מה זוממת ואני מוכן להאמין לדבריו אלה, והניתוח שמשה נתן על יסוד ידיעותיו הוא הוא בכללו אבל אין אני מגיע למסקנה פסימית זו שהסקת מדבריו. בכל אופן אין אני מקבל את ההנ ש"מה שיוצע ע"י הועדה יהיה בלי ספק יותר מהצעת פיל". אס הנחה זו נקבעה ע"י משה אין לדעתי שום יסוד עובדתי לכך, אם כי אין זה מן הנמנע שהועדה תציע לנו דבר מח גרוע מהצעת פיל, אבל על יסוד הידיעות שיש בידינו לפי שעה - הידיעות ש,ש בידי מש אין להגיד זאת בוודאות או כהשע רה מבוססת. כמעט ברור לי שהועדה תשנה אה הסכימה של פיל. ועדה זו כפופה להוראות שנתנו לה: כאשר לא נכפפה לכך שום ועדה אחרת בארץ. ובהוראות יש רמזים ברורים ושקופים לשנוי עיקריים בתכנית פיל. קודם כל - חלוקה משולשת, ז"א הרחבת שטחי המנדט הבריטי. ציי דבר זה במאמרי על איגרת אורמסבי-גור, וכבר אז חוויתי דעתי שאין שנוי זה מוכרח ל דווקא לרעתנו. כל מה שידוע לנו עד היום וגם מה ששמענו בלונדון מאשר שינוי זה. ו למשל הנגב - כולו או רובו - יוצא מהמדינה הערבית ויואשר תחת מנדט בריטי על מנת האפשרות ליהודים לפתחו ולהתיישב בו - אין להגידשזוהי פגיעה בתכנית פיל. אין אני אמנם מניח שזה יהיה ההבדל היחיד שבין הבניה פיל ותכנית וו.דהד. יתכן שיחול שינו בשטח "המדינה היהודית" - אבל רק כשיהיו לפנינו כל השנויים ונוכל להעריך את החיו {0141-29} והשלילה בשלמותם ובדיוקם אפשר יהיה להגיד אם "התכנית" קילקלה או תקנה. בכל אופן דבר אחד ברור לי: בתקופה הקרובה - לאו דווקא החודש או החדשיים הקרובים אלא יתכן השנה או השנתיים הקרובות - יש לנו תפקיד אחד מרכזי : מלחמה על מדינת יהודית מיד. זוהי האפשרות היחידה לקידום הציונות בימינו אלה. כל השאר אינו אלא מלחמת מגן : בטחון, עליה, מנדט: כמובן שנלחם על כל שידול, על כל קומץ עולים, על כל תוספת בטחון, על כל אחיזה משפטית, על כל עמדה קטנה וגדולה, אולם בשביל קידומ של המפעל הציוני, שיהלום במקצת מן המקצת את צרכי השעה של העם והארץ - אין אלא ס אחד ריאלי: הקמת מדינה יהודית. "חוגי הפקידות המוסמכים" שלך רואים מהרהורי לבם. חם רוצים שענין המדינה יכשל והריהם מתנבאים כבר על כשלונו לא מפיהם אנו חיים - אם כי איני מזלזל ביכולת המז שלהם. אין פתרון אחר לשאלה במציאות הקיימת. ואם גם בעוד חודש או חדשיים יתגל איזה עיכוב או מכשול - כמעט שברור לי שהממשלה האנגלית תהיה מוכרחה לשוב לפתרון במוקדם ולא במאוחר. לא יעיזו להפוך את א"י כולה למדינה ערבית מיד או בקרוב, לא יעיזו להפוך את א"י כולה למדינה יהודית בעתיד (וזהו פירושה של "המשכת המנדט" בלשוננו אנו), לא יוכלו גם להתמיד זמן רב במצב הקיים, ואין מוצא אחר אלא חלוקה והקמת מדינה יהודית. ותפקיד המדיניות הציונית היא החשת הפתרון, למען שלא נשבר בינתיים, אבל רק מתוך עוורון או רפיון אפשר לנסות לחפש פתרונות אחרים. הדבר שאני חושש לו ביותר הוא לא כל כך שטח - אלא סממו וסמכות. אם הממשלה האנגל סוף סוף תחליט על הקמת מדינה יהודית - הרי יש הגיון והכרח פנימי של מינימום שא לגרוע ממנו. לא יתכן שיקימו מדינה שאין לה ערך משקי וצבאי: שאין לה יכלת קל וכשרון חיים. התכנית של הריס הן מגוחכות יותר מדי, ומשום כך אינן כל כך מסוכנות מה שיש לו לחשוש הוא - האטיות הרגילה של האנגלים, וביחוד בענין מסובך וקשה זה: המהוות "נושא" פוליטי. חושש אני גם שיקצצו סמכות המדינה ויקיפוה כל מיני סייגי בשני אלה אני רואה את המערכה העיקרית. אולם איני שותף לפיסימיזם הזה שדבר המדינ {0141-30} נכשל - ואיני רואה - לפי שעה בכל אופן - כל צורך לחשוב על אלטרנטיבת, זו איננה מלחמתנו המתמדת על עליה, בטחון ועבודה, ברור שמלחמה זו עלינו שעה ובכל רגע. - בינתיים, מחמיר המצב בעולם, ואין יודע מח ילד יום. שלום רב .ג.ב.ד. טלגרמה. מוה"פ ההסתדרות, שנשלחה דרך בירות 8.9.38, בשעה 17.30: "המצב ב הדרום מחמיר. הכנופיות מוציאות פקודות לתושבים, מכריזות עוצר בשכונות, אימה ומשתלטות על הישוב הערבי. הטלת הכפיה והעגל סמל ההשתלטות, אתמול ש עשר רובים וארבעה אקדוחים מהמשטרה המרכזית ביפו ואת קופת העיריה. פועלי נוסעים לעבודה בלוד מחוסר שמירה. מתקרבת סכנה השבתת התחבורה, השל טונות קרוסבי מכשיל כל תכנית פעולה המשכת עבודתו ושיטתו סכנה לארץ ולישו דרישתנו חיפוש צבאי ביפו ומאסר זרים וחשודים. הרחבת פעולת פלוגות המערב בדרום, פעולה יותד שיטתית ונמרצת בכל הארץ, גיוס מורחב של נוטרים בדרום הרחבת משמרות נוטרי הרכבת, הכנת כוח עברי או עברי-בריטי להגנת העבודה ב בערב. הכרחי להמריץ דרישה מלונדון לשלטונות לאחוז מיד באמצעים חמורים כ סכנה של הכרזת שלטון לאומי על ידי הכנופיות". תרגמנו הטלגרמה והמצאנו אותה למשרד המושבות.