יומנים > יומן - מלא 12/10/1940

{P001} {0062-42} נ.י., 12.10.40, ז' י' תשרי הש"א בשתים עשרה בא אצלי ברלין - צעיר יהודי אנגלי שהצטיין בלמודיו [[כתב-יד]] באוכספורד ונבחר ל- fellow ב- all souls- ההצטיינות האקדמיה הגבוהה ביותר באנגליה. נחמנה פה לפקיד הפרסום בצידות הבריטית. לפי שעה חוזר לאנגליה בקליפר בסוף הטבוע וישוב הנה בעוד שנים שלושה שבועות. מסרנו לו על דברי אומנסקי (תלונתו על עיכוב אניות בלסיות, כסף בלטי, אי- מכירת מכשירי עבודה שהוזמנו, יחס לא אדיב לעצמו וכו') - ,ברלין הבטיח למסור הדברים להרולד. לחברינו ימסור על יחם ממשלת הארץ, הקונסול האמריקני ומנהלי מחלקת המזרח - לרצון הצלב האדום להגיש עזרה לת"א אחרי " [[כתב-יד]] ההפצצה. ה"ה ו - swift מהצלב האדום מסרו למונטור וברסלו (8.10.40) מח שהודיעה להם מחלקת המזרח של משרד החוץ. לקונסול האמריקני בירושלים, וודסוורט חיתה פגישת עם המזכיר הראשי, מקרובסן ואילו הטענות (של המזכיר הראשי שהקונסול כנראח הסכים לכן). {0062-43} In the first place, the needs were not such as to require outside help. In the second place, for more ratified issue were involved. Alexandria too, had been bombed... Moreover, there was Arab opinion to be considered in Iraq Yemen and Saudi Arabia... Considering the desire of the U.S. Gov. to do nothing that would unbalance an already delicate situation in the Near East, the Red Cross was cautioned to proceed slowly . Wallace S. Murray מהשיחה שהיתה להם אחר כך עב מנהלי המחלקה מנהל מחלקת מצרים J. Rives Childs , וסגן הנהלת מחלקת המזרח הקרוב - Paul H. Alling - הוברר בלא סמק שהקונסול האמריקני עושה שליחות האדמיניסטרציה ומנהלי המחלקה יסייעו לאדמיניסטרציה ויפעלו נגדנו. סגן מנהל משרד החוץ Berle .נ.ג אומרים הוא אנטישמי, ולא דק אנטי ציוני. רק וולס סגנו של הול הוא ידיד. מצב זה מחריד. אנו סומכים הרבה על אפשריות עזרה מצד אמריקא - כשדרוש לנו לחץ פוליטי על הממשלה האנגלית והנה אנו נתונים בפני מצב הפוך: אמריקה מסרבת עזרת לנו - מפני לחץ אנגליה עליה. בקשתי אתברלין למסור לחברינו על עמדת הפקידות ביחס לעזרה לת"א - כביטוי ליחסה הכללי אלינו (כי עצם שאלת 25.000 ' שהבטיח הצלב האהוב אינה חשובה). {0062-44} ברלין תאר את לוטין (נולד במשפחת מוסר קטולי, אולם בעצמו נתגלגל ל"מדע נוצרי" כאיש ההרגעה לפני המלחמה, מהיר ת פיסה, נעים בחיליכותיו, לא קבוע בדעתו, חסר כשרון ארגון והתמדה, בלי משקל פנימי. בצירות אי סדר נורא, אין אחד יודע מהשני, התחומים מעורבבים ואין הציר יודע להשתלט על עושי רצונו. לפנות ערב שיחה עם "המשלחת הארית" מרמינסקי, מאי, לוי מדגניה, יזראלי, זאב, דיקינשטין על שאלת הגדוד. מרמינסקי מתנגד לגדוד יהודי אס אינו נשלח לארץ או למזרח הקרוב. זוהי לפי דבריו גס דעת ברל. גם יזרעאלי נוטה לדעה זו. בלי א"י הגדוד לא ימשיך. הסברת' להם דעת ועמדת ההנחלה והוה"פ: גם יחידה בארץ ובשביל הארץ וגם איחידה בגולה לכל חזית. אחרי כניסת איטליה ראיתי מרכז הכובד בהגנת הארץ על ידינו. וברוח זו פעלנו. מה תחליט עכשיו הממשלה - איני יודע (לא מסרתי לחם שאחרי הסכמת ו.צ. לעיקרי דרישותנו קרה דבר מה בשיחת חיים עם עידן שבההסתלק חיים מתביעתנו להגנת הארץ). אולם, גם אס תחליט רק על יחידה מחוץ לא"י - יש ערך מוסרי ופוליטי לדבר, גם מצד עצמו, וגם משלב ראשון להקמת צבא יהודי גם בשביל הארץ.