יומנים > יומן - מלא 13/10/1940

{P001} {0062-45} נ.י., 13.10.40, א', יא' תשרי תש"א זיו משיקגו ישב אצלי שלוש שעות. סיפר לי הביוגרפיה הציונית שלו. לפני כעשר שנים היה איש צבא בהונדורס והגיע לדרגת קולונל. כשחזר הנה נתקל באנטישמיות ונהפך לציוני - לציוני ממלכתי. חקר ולמד ועיין וכתב ספר, שאמנם יש בו אולי כמה טעויות אבל נתכוון להגן על הרעיון הציוני המדיני. נפגש עם זבו. ומצא בו תחילה איש כרוחו, אבל נתאכזב ונכנס להסת' הציונית. יש לו מאות תלמידים או "חסידים" בכל רחבי אמריקא. ניהל כאן מו"מ עם לוטיאן על צבא יהודי. הנימוק העיקרי חיה כשרון היהודים למלחמה "ממוכנת". שמע עלי ומעריך אותי ובספרו אני אחד המעטים שזכה להערכה חיובית. הוזמן ובא באווירון. מה אני רוצה ממנו? אמרתי לו שאני מכיר אותו על פי ספרו - ספר גרוע ומלא טעיות, אולם מתוך הספר ראיתי ציוני ממלכתי, וזה העיקר בעיני. המלחמה קובעה עכשיו את תפקידינו הציונים: צבא יהודי - אם אנגליה תסכים לכך, הכשרת כוח יהודי לסוף המלחמה בכל התנאים. בדעתי לגשת כעבור זמן קצר - לאחר שאבחון עוד המצב בוושינגטון - להכשרה אווירית של עשרות צעירים ציונים והכשרת מעין צבאית של מספר צעירים יותר גדול. זיו משום מה בטוח שחציונים כאן יפריעו ויתנגדו. אמרתי לו שאיני רואה סיבה לכך, בכל אופן אעשה הדבר - אם כן מצד הממשלה לא יהיו מפריעים. {0062-46} הוא שאלני לתכנית מדינית לועידת השלום. אמרתי לו שאיני תולה תקוות בועידת השלום - אם תחיה ובכלל איני סומך עוד על הבטחות והצהרות.מדיניותנו צריכה להיות מכוונת לכך שבסוף המלחמה נקח את הארץ. זיו אמר שוב שהוא חושש להתנגדות הציונים, ואינו רוצה עוד לריב אתם. לפנות ערב טלפן לי שנמלך בדעתו והחליט להצטרף אלי בלי כל תנאים ורוצה להמשיך בשיחה. ואחרי הפגישה שהיתה לי בערב עם אנשי הבונים - שנמשכה כשעתים וחצי - נפגשתי אתו שוב. הוא הודיע שדיבר טליפונית עם אחדים מידידיו. החליט להסתלק משתי הקורפורציות שלו ולהתמכר כולו לעבודה. אם יהיה צבא - יתנדב וילך לארץ או לכל מקום אשר ישלחוהו. ועכשיו הוא מצטרף' אליו ומתמכר כולו לעבודה. אמרתי לו שאיני רואה הכרח שיסתלק מיד מעסקיו, אבל זהו ענינו. אני לא אתחיל עדיין בשום פעולה עד שאברר עוד תחילה כמה דברים, ביניהם יחס הממשלה פה. אחכה לגמר הבחירות. בינתיים אולי תתקבל ידיעה מלונדון. הוא חקרני אם באמת יש סיכוי לצבא יהודי - ולאיזה צבא. אמרתי לו שהחברים בלונרון יותר אופטימיים ממני, אולם גם אני סבור שיש סיכוי, אם כי אין לי בטחון. אם בם תהיה החלטה חיובית מסופקני אם הצבא יועד למזרח הקרוב, אולם כל התחלה תהיה תשובה. אם לא תהיה שום החלטה בלונדון או החלטה שלילית - גם אז יש להתחיל פה בהכשרה. מלחמה זו חמשך זמן לא מועט, {0062-47} ומה שלא נשיג עכשיו - נוכל להשיג אחר כך, אם רק לא יפול רוחנו. אמנם אני מלא דאגה למצב במזרח הקרוב ולגורל הישוב. אולם עם יהודי ישאר גם אם יקרה האסון הגדול ביותר במזרח, ויהודי אמריקא יצטרכו לדאוג להקמת צבא יהודי שילך ויכבוש מחדש את הארץ. זיוו תתחייב לעזור בכל. הסכמנו שאקרא לו זנית לאחר שאשוב מוושינגטון ויגיע לידי מסקנה להתחיל בפעולה.