יומנים > יומן - מלא 13/11/1935

{P001} {0127-20} 13.11.35 עליתי הבוקר לירושלים. בא אצלי פישמן. בחוגי המזרחים מצטערים על הוצאת גרינבום מהמחלקה (לעליה). אולם התרעומת גדולה על תיקו של פישמן. הוא היחיד בהנהלה שאין לו תיק שלם. לא רצה להעיר בישיבה, משום שחס על כבודו של גרינבום. הוא מבקש לאפשר לו עבודה ולקבל מזכיר- גוטסדינר מהמזרחי. הסכמתי לכך וסיפרתי לקפלן ולאייזנברג. - התיעצות על השידול עם משה, יוסף, פרומקין, סנטור ובר-כוכבא. גרינבום חולה ולא יכל להשתתף. הסיכום לפני כחדשיים היה: א) כבישים ועב"צ 680 ב) בנינים וסידור השקאה 1.905 ג) תעשיה ומלאכה 3.100 ד) הובלה וסבלות 1.230 ה) חקלאות 5.915 ו) עבודות ממשלה ועיריות 1.700 14.530 ז) שרות 20% 2.906 17.436 פרומקין סבור שנצטרך להשמיט שני הסעיפים הראשונים ולהניח רק 500 בשביל בנין ועב"צ. לעומת זאת הוא דורש להגדיל {0127-21} סעיף ממשלה עד 3000. השאלה היתה אם לסדר חקירה חדשה על כל השידול או להסתפק בשנויים שיש לעשות על יסוד ידיעת המצב בכללו. הצעתי שנבדוק מחדש צרכי החרושת והתעשיה, כי סעיף זה יהיה טעון ביסוס ממצה. - ביקשתי את אליהו אפשטיין למלא באופן זמני תפקיד מזכירי הפרטי. הסכים, בתנאי שנתחיל רק ביום א', כי הוא טרוד במשטרה עכשיו. - הוריתי לגורדון לענות על חבילה של מכתבים. - יבזרוב: התערוכה תפתח 30 אפריל 1936 (תמשך עד סוף מאי). המסדרים מנסים לארגן משלחות מסחריות רשמיות ממדינות שונות. מצדנו יערך ויוכן כל החומר הדרוש לסדור חוזי (או הסכמי) מסחר הדדיים. - מלבד מסחר ותעשיה רוצים הפעם לתת גם חקלאות והתישבות. מתכוננים גם לכינוסי רופאים מהנדסים של המזרח הקרוב. באה אצלי גברת רוזה הלפרין בדבר הסכסוך הדסה - ליפסקי. היא מציעה שיסע לוקר לאמריקא. חוששת מאוד להקמת ארגון נשים. דרשתי ממנה שגם תתמוך במכתב להדסה בפשרה הגונה. {0127-22} הטלתי על מ. גורדון לאסוף החומר הדרוש לסידור "פנקס הארצות" - מצב השקל, הבחירות, הכנסות קרן היסוד, קה"ק, הארגונים הציונים, העתונים היהודים, ארגוני הנוער, האישים המרכזיים שבכל ארץ וארץ. - פניתי לכל חברי ההנהלה בתזכורת להכין שבוע שבוע סקירה על פעולתם והענינים שטיפלו בהם במשך השבוע. - בדו"ח של מילס לממשלה אחרי בקורו בגרמניה (הדו"ח מתוארך 12.11.35) הוא מספר: [ קטע באנגלית, ראה מקור מודפס ] "I then stated my conclusions to H.E. who observed that, from the point of view of Pal., Jews were being eliminated from Poland by starvation and that the same phenomenon was happening in Germany, and that the Pal. Gov. must get the Jew. Agency to give most favorable treatment to German Jews. I respectfully agree. בדו"ח שני מאותו יום הוא כותב בין השאר: Lieut. Col Kish in conversation with me had beenmost outspoken in his criticism of the arrangement )"העברה"( as being adverse if not hostile to British trade interest..." {0127-23} להלן הוא מספר על מו"מ עם המיניסטר הגרמני הרטנשטיין, שעל פיו יוכל פולי לתת במשך 2 החדשים הבאים ויזות ל500- יהודים בעלי רשיון להעביר 1000 לא"י לא"י. בעלי הוויזות האלה יצטרכו במשך השנה להופיע לפני מילס. אלה שלא יופיעו או לא יוכיחו שכספם העבר - ינוכו מהשידול. אם החרם נגד גרמניה יקום גם בארץ - בהכרח יקטן מספר העולים מגרמניה לארץ. לפי המספרים של הרייכסבנק ניתן במשך 1934 הסכום של 1,318.000 לא"י לעולים הארי"ם (ממוצע חדשי - 109.833 לא"י) ז"א ש109- עולים יכלו לצאת בחודש. החל משנת 1935 העריך הבנק את הכנסת הוולוטה מא"י רק בסכום של 160.000 מרק לחודש, והחל מינואר 1935 רק 15 - 12 עולים הורשו לעלות עם סכום של אלף לא"י. תור המחכים לקבל רשיון עליה (עם הון) גדלבראשית ספטמבר 1935 עלההמספר עד 2000 אפליקנטים.