יומנים > יומן - מלא 16/02/1959

{P001} {0059-62} 16.2.59 יום ב' במברק מבוקרסט מודיעים כי ב13- לח"ז הוצאו 206 דרכונים ל395- נפשות, ב14- - 360 דרכונים ל782- נפשות. סכום שבועי 8-14 לח"ז 1071 דרכונים, 2386 נפשות. מראשית פברואר 2772 דרכונים, 5953 נפשות. מורשת מודיעים כי מ1- עד 15 לח"ז נרשמו בצירותנו 47 בעלי דרכונים. - חיים הודיע לי הבוקר בשם שאול שאין כל חשש להפסקת העליה הרומנית, להיפך היא תגדל. האריכו זמן תוקף הדרכון משלושה לששה חדשים. - 930 בא אצלי בירן בענין הסקר של הורן והוראות המרשילד לון הורק. החלטתי לענות להמרשילד על 3 ענינים שבתשובתו אלי - ועשה"נ המצרית, התקרית הסורית, סעיף 8 בושה"נ הירדנית. המכתב ישלח מחר ע"י בלדר. {0059-63} - בעשר וחצי בא אצלי ליוא כהן. מבקש שאראה את נורטון, מנהיג הפועלים באירלנד, הנמצא בארץ הוא ידינו. ליאו היה לפי הזמנת שנער שבוע בגרמניה והרצה בפני פרופ. ואנשי מדינה, לא בפומבי, דיבר על המצב במה"ת, על שליחותו הרוסית של נאצר, ועל הרקב במצרים. מבחוץ מדינה גדולה, 24 מיליון, רבוי של חיצי מיליון כל שנה, תעלת סואץ בעלת חשיבות בינלאומית, - אבל פנים נרקב. לדברי ליאו האנטישמיות בגרמניה בעליה. הנוער בגרמניה אמנם טוב, אבל המורים הם בני הדור הקודם. עשירי הרוהר משפיעים. הם משקיעים כספים בארצות ערב - וזה עושה אותם לפרו-ערבים. לאו מציע לבוא לידי הסכם עם גרמניה להקים יחסים תקינים בדצמבר - אחרי הבחירות אצלנו. יש לדרוש מהם משקעת כספים במפעלי פיתוח בארץ - כגון צנור הנפט באילת. אסל"ה רוזנזפט אמר על הגרמנים: הם יודעים לעבוד, והם יודעים לרצוח. - בעשר ועשרים בא אצלי בן חורין, מהמחלקה האסיתית במה"ח. נבין קיבל הצעתו, והוא לע"ע שולח הנה קבוצה של עשרה לסמינר. עכשיו הוא רוצה לשלוח צעירים להתחנך במתישבות עובדת, ואח"כ ישלח 50 כפי שהצעתי לו. אולם למה"ח אין אמצעים, והוא שואל אם אוכל לעזור. הבטחתי מאמץ לעזרה. - באחת עשרה וחצי בא אצלי דר. און פרקש גופטא, מגומרי הסמינר. ישב באפיקים ונפגש עם המתיישבים ההודים. הם נקלטו. שמע גם על עולים מהודו שאינם מרוצים. לדעתי הסיבה היא כי הם רגילים לבזות העבודה, כפי שמקובל בהודו. גופטא עוזר לנרין בתנועת בודן (חלוקת אדמות שבה החל וינובה). כבר השיגו {0059-64} 20 מיליון דונם. שאלתי מדוע אין הממשלה עושה רפורמה חקלאית, ענה כי בקונגרס יש "וסטד אינטרסטס". גם הקומוניסטים לא הגשימו רפורמה במדינה בה הם שליטים. הנוער בהודו לא עושה למען התנועה. הם להוטים אחרי משרות ממשלתיות. שאל אותי מה לתרגם מעברית מהספרות החלוצית: אמרתי קטעים מכתבי ברל, אליעזר יפה ובעיקר א.ד. גורדון (שם זה ידוע לו המחוברת של ברץ על דבניה. הוא גם רוצה לכתוב מספר ביוגרפיות של חלוצים והראני השאלון שהכין בענין זה. אמרתי לו שישיג חומר על חיי שלמה לביא - אחד מהחלוצים המובהקים. סיפרתי לו בקיצור תולדות חייו. יעצתי להפגש בענין תרגומים עם מ. שרת, - וחיים בן דוד מיד סידר לו פגישה עם שרת לשש אה"צ. בשובו להודו ינסה להקים מושב, קיבוץ אין לפי יכלתו. לפני לכתו אמר שהוא רוצה להשתתף במלווה העליה B. Murali Vilas )ונתן לי 100 ל"י לאגרת מלווה על שם אשתו [(הבית ] Masulipalom )העיר( Andhra )הארץ( דיברנו על פילוסופיה דתית ושאלתיו אם יש בהודית מלה בשביל אלהים, כי לא נזדמן מושג זה (פרט לבראהמא) בספרות ההודית. כתבתי לי המונח - בשתים עשרה וחצי באו אצלי ישראל גולדשטיין ואשתו. היו בכמה ארצות אסיה. בבורמה נפגשו עם וא-נו - שלח לו דר"ש. הם יסעו מפה להודו. - בשלוש וחצי אה"צ כנוס של נשי הדסה מארה"ב בביתנו. סיפרתי להן קצת על העליה החדשה מרומניה והמקווה מרוסיה, ובארבע הלכתי לכנסת ושמעתי נטומיהם של שוסטק, שושנה פרסיץ, והרפטיג ועוד בענין פיטורי בר-סלע. עניתי - הצעת הגנוי נדחתה.