יומנים > יומן - מלא 17/02/1959

{P001} {0059-65} 17.2.59, יום ג' - בבוקר בא אצלי הרצפלד. דיבר עם מ.ש. וצפורה - ולא שמעו לו. אולי כדאי להציע את לוקר. אמרתי לו מדוע איני אקטיבי בענין זה, כי אין הממשלה צריכה להתערב בענינים הפנימיים של הכנסה. אילו היה הדבר תלוי בי חייתי בוחר בישראל ישעיהו. הטענה של כמה חברים שאין הוא יודע לשון שרה - היא טענה גלותית. אנחנו חיים במדינה יהודית, ואין נציג המדינה חייב לדבר בלשון זרה. אבל איני מוכן למלחמה. - בתשע וחצי בא בירק. הורק פנה אליו אתמול והודיע שרוצה לשוחח אתו על הר הצופים - העלאת תביעות הגז. מנ.י. יש רמזים שאינם מתכוונים להביא לידי משבר בענין זה. מחר צריכה שיירה לעלות, ואנו מציעים 21 תביעות במקום 31 שהיינו מעלים עד עכשיו. או"מ רוצה לשלוח מומחים לבדוק צרכי החשמל והגז. לא נתנגד. סיפר לי על תקרית על גבול ירדן. באימונים בבודרום (?) נפל פגז לעבר הגבול. היו מו"מ עם או"מ. הללו הסכימו תחליה לא לקרוא ועדת חירום, אולם לבסוף קראו. יש בדעת בירן להסביר כי אין טעם בגנויים, אלא מושב לברר הסיבות והיחסים. הוא שואל אם להשתתף בישיבת הועדה כשתיקרא. אמרתי שאני והממשלה מחייבים השתתפותו אבל יש לשאול את גולדה אם היא מתנגדת לכך. {0059-66} שלחתי מכתב לרמטכל לחקור שנית את הסיור שעבר גבול סיני לאור הדו"ח של ברנס ולדאוג לכך שחיילים ומפקדים ימסרו דו"ח מדויק ונאמן ממה שהם עושים, כי יש להניח שהפעם הטעו אותנו. - בעשר בא אצלי סיר סטיפן קינג-חיל, עתונאי שהשגריר ומשה"ח המליץ בתוקף על קבלתו. סיפר על רשמיו מהארץ, ההבדל בין ת"א והקבוץ, ושאל על הקשר בין ישראל יהודים ודת. הסברתי לו שיש מרחק לא רק בין ת"א ובין קבוץ, אלא מרחקי תרבות עצומים גיוגרפיים והיסטוריים בין עולים ממאה ושתים ארצות, אולם הפער בארץ מקטינה, וזה עיקר מיזוג גלויות. נכון שהקבוץ הוא השיא, אבל ערכי הקבוץ אינו רק שותפות מלאה ושויון גמור - אלא עבודה עצמית, התישבות, טיפוח התרבות העברית, ואלה מנחילים אנו לעולים. שאלני מה יש להגיד לדור הצעיר באנגליה? אמרתי רק מה שאני אומר לדור הצעיר בכלל. לא לפנות לעבר - אלא לעתיד. הניגוד האמתי אינו בין רוסיה ובין אמריקה. ניגוד זה יחלוף בעוד 20-10 שנה, אלא בין אירופה ואמריקה - ואסיה ואפריקה. כאן עושר, תרבות, קדמה. וכאן - עוני, בערות ותחלואה. הארצות העשירות והמפותחות חייבות לעזור לארצות הנחשלות והדלות, ועל הדור הצעיר באנגליה לשכוח מה שאנגליה היתה במאה התשע עשרה, אלא להבין מה יהיה העולם במחצית השניה של המאה העשרים. - בעשר וחצי בא אצלי רוזן. ורהפטיג מכניס חוק כשרות, וטולידאנו אמר שההכשר ידרש ממשרד הרבנות. אמרתי שלא נסכים לכך. כשרות זקוקה לרב, ולא למשרד הרבנות, ואגיד לטודלידאנו שלא יכניס על דעת עצמו בשם הממשלה הגדלת סמכות משרד הרבנות. {0059-67} באחת עשרה באו אצלי י.מ. לוין, בן-יעקב והרב כהנה - בענין "קליטה רוחנית" של עולים. עכשיו, מתאונן לוין, מעבירים על הדת. מציע לשלוח דתיים למקום לחוד, ולא דתיים לחוד. יש לשתף איש דתי במיון העולים. להבטיח צרכים דתיים כל קבוצה של חמשים עולים: מקווה, בית כנסת; לתת חינוך דתי לכל הרוצים בכך. ילדים לשלוח רק למקומות דתיים . כהנה סיפר כי עולה דתי בא לשוחט והתאונן, אמר לו השוחט: הנח לי, אם אתערב יפטרו אותי ויביאו הנה שוחט אחר. יש הפליה. בהקמת בנינים לב"ס: לא נותנים לב"ס דתיים. בן יעקב הוסיף: בראש העין יש לאגודה 1200 תלמידים (של תימנים). יש מבנים חדשים, אבל חסרים עוד מבנים לשמונה כתות. אמרתי להם כי בקליטת עליה עוסקת הסוכנות ולא הממשלה, ואעפ"כ איני רואה הממשלה פטורה מטענותיהם הצודקות. איני מאמין שיש הפליה בסיפוק בנינים. גם לב"ס לא דתיים אין עוד בנינים בכל מקום ובמידה הדרושה, ולפי מיטב ידיעתי אין כל הפליה בענין זה. אני מתנגד להפרדה - ערים של דתיים לחוד, ושל לא דתיים. לא נקים פה שני עמים (אמרו לי שלא נתכוונו לכך, אלא אם בשכונה יש מנין דתיים או יותר ישכנו אותם זה על יד זה, לגבי שתוף איש דתי במיון איני יכל להבטיח כלום, כי אין אנו עושים זאת. אעביר תביעתם לסוכנות. הממשלה לא תסבול מניעת חנוך דתי לילדי הורים חרוצים בכך, אולם כאן יש לי תביעת נגד: 1) בכל העולם וגם אצלנו אין גברים מרבים ללכת להוראה, וזה נהפך יותר ויותר מקצוע נשי, יש גם לנו מחסור במורים, והבנות המשרתות בצבא וגמרו סמינר - שולחים אותן לארבע שנים להוראות בישובי עולים. העובדה שאין הם שולחים בנות לצבא מגדיל החסרון במורות מוכשרות, שמעתי תלונות קשות על המצב הירוד של ההוראה בבתי הספר {0059-68} מההלכתיים הדתיים, ועוד יותר - בבה"ס "המוכרים" (של האגודה). 2) חינוך דתי אינו דווקא חינוך של הפה"מ ושל האגודה. ההסתדרות דואגת עכשיו לסיפוק צרכי הדת של חבריה - ובהסתדרות יש יותר דתיים מאשר במזרחי ובאגודה גם יחד - וגם להקים ב"ס מסרתיים, לא של הפה"מ ולא של האגודה, ואני מניח שהיא תדאג לחינוך של העולים הדתיים, במידה שהם קרובים למסורת. כהנה הודיע שהוא מקבל דברי האחרונים, אבל אין עדיין מורים דתיים של ההסתדרות. שאלתי אם יסכימו לתת לבחורי ישוב הכשרה נוספת למען יוכלו ללמד גם למודי "חול". לוין ענה: פתחנו "בית פנחס" שבו לומדים בחורי ישיבה שלוש שעות ביום למודי חול. - בשתים עשרה וחצי בא אצלי ראובן. קיבל פניה מקורל ב19- לח"ז (מחרתיים) תתקיים בפריס התיעצות האגף של נאטו לעניני הסה"ת. אחרי דיצמבר 1957, אחרי משבר חמור בנאטו, הוקמו חמש ועדות מיוחדות: של ארה:ב, אנגליה, קנדה, סקנדינביה וצרפת לדון בעניני הצפון, ועדת לעניני האטלנטיק, ועדה לדרום אירופה, ועדה למזה"ת (אנגליה, ארה"ב, צרפת, איטליה, יוון, תרכיה). כנראה שוועדה זו תתכנס מחרתיים. ראובן הוזמן ע"י קורל - כנראה זה קשור עם גמר הסידורים בשאלת קפריסין.יסע מחר ויחזור במוצ"ש או ביום א'. דיברנו על תגובתי להצעת אלון ותגובת אבן. ראובן מסכים לדעת אבן. חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... {0059-69} חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... - אה"צ כתבתי תשובה ליזהר ס. לתשובתו אלי מיום 28.1.59 הוא השיב לי אז על השגותי על הרצאתי באילת "ספרות בעולם מזועזע". - בשמונה בא אצלי אשכול - בענין יו"ר הכנסת. אמרתי לו שיש להציע את לוקר, והוא מסכים לכך. כפי שנאמר לי בשם אזניה יתמכו מפ"מ והדתיים במועמדות של לוקר. סיפרתי לאשכול על שיחתי אתמול עם רוזן בענין תביעת מפלגתי להפחית מסי העצמאיים. מחר ניפגש אתם בענין זה. - משה ריבלין שלח לי האינפורמציה הבאה על עליה מרומניה. בחודש יאנואר ניתנו אשרות ל10.076- נפש, יצאו מרומניה 4.500 נפש, בשבועיים הראשונים של פברואר ניתנו 5900 אשרות. יצאו בזמן זה 999 איש. ארצה הגיעו 316 איש מרומניה, 91 מפולין, 150 מצפון אפריקה, 90 מסוריה ולבנון, 73 מפרס, שונות 20. ס"ה בשבועיים אלה 730.