יומנים > יומן - מלא 18/03/1937

{P001} {0185-15} .18.3.1937 משה - אני ממהר לשלוח לך על-ידי סנטור מלים אחדות: - 1) חזירתך. לדעתי עליך להישאר בלונדון עד אחרי ישיבת הוה"פ ואדמינקוב (אם יתקיימו). אני בחודש זה לא אסע מכאן ואחד משנינו חייב להיות בלונדון וחייב להשתתף בישיבות. 2) הידיעה שחיים יסע מלונדין ב16- לאפריל הממה אותנו. במקצת אתה יודע - ואינך יודע הכל - כמה התחבטנו בשאלה תוכנית ארורה זו: כן מושב הוה"פ או לא, ירושלים לונדון, אדמינקוב לא אדמינקוב, ואימתי. רבנו בתוכנו, רבנו עם אוסישקין. אני רבתי עם עצמי, ולבסוף החלטנו על לונדון. אחד הנימוגים המכריעים היה השתתפותו של חיים. לא יתכן שהוא לא ידע על קביעה סופית של שני מושבים אלה בלונדון. - ונסיעתו מלונדון באמצע הישיבה ולפני אדמינקוב היא סטירת-לחי לכולנו. אילו היו זמנים שקטים, הייתי מגיב על {0185-16} דבר זה באופן הנמרץ ואפקטיבי ביותר. בשעה זו אין רשאים לעשות מה שיש לעשות בזמנים כתיקונים. אבל עליכם למנוע בכל האמצעים שבידכם שחיים לא יעשה צעד זה. איני רואה כל אפשרות לשנות תאריכים ומקומות הישיבה. ואם הוא יסע מלונדון כאשר זממם פתאום - תשתלט אנרכיה ארגונית. 3) המצב כאן מחמיר. בזמן שהגיעה אלינו הודעתו "המרגיעה" של א.ק. אמש - נתפוצצה ברחוב יפו פצצה ערבית. כעבור שעה או שעתיים נתפוצצו עוד פצצות. יש שמועות על פצצה נוספת הבוקר. ביבנאל נשדד הבוקר העדר - אבל בחורינו רדפו אחרי השודדים, החזירו העדר ותפסו שנים מהשודדים - ורק אז הגיעה המשטרה. אינני יודע מה יקרה הערב ומחר. הכרתי הברורה היא שאדמיניסטרציה זו תביא את הארץ לידי חורבן. 4) דרושים אמצעים רבים לצרכי הבטחון, ביחוד במושבות הגליל והעמק. פרוז'קטורים, עמדות- ביצור, סוסים ומכוניות לנצורים (שקיבלו סוף- סוף רשות לרדוף אחרי רוצחים ושודדים גם מחוץ לתחומי המושבה) ועוד. יש לכלוח מיד מאות אנשים לגליל - לנקודות החלשות, ונחוצים {0185-17} אמצעים לכלכלתם. הכרחי שג'ימי יקיים את התתחייבות של אלף ל"י לחודש מאז הבטיח לי, ויקציב את הסכום הדרוש למושבות פיקא בגליל-עליון, תחתון ושומרון. אני שולח לך חומר בענין זה הנוגע למושבות הגליל התחתון. נחוצים מיד מינימום חמש אלפים פונט בשביל מושבות פיקא. אתה ודוב צריכים להרתם בענין זה. 5) אני מלא דאגה לתוכניות הקנטוניזציה המתבשלות במטבחו של פרקינסון. עזרתו של ו-פ אינה מפחיתה הדאגה. חוששני שהתוכנית הראשונה של הריס קמה לתחיה. אם לא חצי הארץ ועצמאות גמורה (אם כי בצתוך האימפריה) - יש להילחם בכל תוקף נגד "התוכנית". חוששני, שאם הם, במשרד-המושבות, יתכנו "חלוקה" יגמר הדבר בהקמת עבר-ירדן חדש, מבלי כל שינוי בעודף הנסרח. 7) כבר טלגרפנוכם שלא תתחייבו בפני וורבורג על הרכב ההנהלה. זהו אחד הנימוקים המחייב {0185-18} אדמינקוב באפריל. מוטב שהענינים ידונו באדמינקוב, שבו אין וורבורג שליט יחיד - מאשר בשיחות פרטיות אתו ואת פקידיו. 8) אני שולח לך היום טלגרמה בדבר התנדבות הנציב וא.ג. להיות מליצי יושר של המופתי ומרעיו. בהבעת בחילתם למעשי הרצח. מוכרחים להוקיע את המשחק המתועב הזה בפרלמנט. כאן - אין המופתי והועד הערבי מגנה באף מלה את מעשי הרצח - והעם האנגלי שומע מפי מיניסטר כביכול בשם המופתי שהוא נגד רצח. בשאלות חרוצות אחדות אפשר להוקיע בנקל את כל משחק הצביעות והתרמית הזאת. 9) אני מנסה להקים חזית מאוחדת עם בני-בנימין. בשבת שעברה היו אצלי (על פי הזמנתי) גד מכנס, ספיר, בן-עמי ויעקובסון (הצעיר, מרחובות). שוחחנו כחמש שעות על הניגודים בינינו וביניהם, להלכה ולמעשה. ספיר ביסס (בהרצאה שנמשכה כשעתיים) את ההכרח, שאין כמעט להימלט ממנו, של מלחמת אזרחים בישוב, אשר תהיה לעובדה ממשית אם באמת יקום חלילה שלטון יהודי. היו בדבריו כמה רעיונות מענינים. האחרים לא היו כל-כך קיצוניים. לאחר תשובתי וקרוס-אכסמינישון שלי נתרכך גם ספיר. {0185-19} נועדה פגישה שניה, שבה יביעו, לפי הצעתי את דעתם ועמדתם בשלושה קומפלכסים אלה: - 1) הבטחת עבודה עברית (שהסכימו לה בפרינציפ); 2) פעולה משותפת בין ההסתדורות ובני-בנימין על שטח ההתיישבות החקלאית; 3) שיתופם בפעולתנו המדינית וקודם כל בשטח הערבי. לפי שעה - זהו לחם על-פני המים. 10) מצורף מכתב של נדיבי המדבר בעד עצמו. יומניך מלאים ענין ונקראים כרגיל בתיאבון בלתי מסופק. מדוב אין לפי שעה אף מלה. מה פשר הדבר ? שלום רב לכולכם - לגולדה, דוב, קפלן. ד.ב.ג. תל-אביב. לאחר הישיבה שהיתה לי עם התאחדות האכרים (כפי שתראה מהיומן הצרוף) נפגשתי עם פטרסון (פגישה זו היתה ביום 13 במרס). סיפר לי שאתמול (כלומר 12 במרס) באו אצלי באי-כוח כל המפלגות הציוניות ו"הציונים החדשים". הוא דיבר על לבם, על הצורך באחדות וכו'. דבריו השפיעו, והסכימו כולם להתאחד, ולקבל מרות הוה"ל. ועכשיו הוא פונה אלי שאסתפק בועד הלאומי, לאחר שבמעשה אונ מנהלים אותו. שאלתיו מי היה בפגישה זו, ענה - שאינו יודע שמות, אבל היו כל המפלגות. {0185-20} הבעתי השתוממותי, כיפמפי אנשים נאמנים שמעתי שארגון ב' הסכים למרות הנהלת-הסוכנות. אבל פטרסון עמד על שלו. ביום א' (14 במרס) טלפנתי לאריאב ושאלתיו מה קרה? החזר ב' מדעתו? וסיפרתי לו דברי פטרסון. וזאת אשר ענה אריאב: הייתי באותו מעמד אצל פטרסון.- היו אצלו רק רוויזיוניסטים. הזמינו אותי לשאל דעתי אם הצד השני יסתפק במרות הוה"ל. ועניתי להם - שעד כמה שידוע לי לא יסתפק. שאלתיו עוד פעם: הבטחו אתה שלא היה שם מי שהוא מהמזרחי או מציוני ב' - אמר - בהחלט לא, היו רק רוויזיוניסטים, וכנראה הציגו עצמם בפני פטרסון כבאי-כוח מפלגות אחרות... לא עלה בידי השבוע לראות את פטרסון - אבל שלחתי את לוקר אליו לדרוש ממנו שמות האנשים שהיו אצלו ... עד עכשיו לא קיבלתים. כדאי שתספר זאת ל..... בא גפן. ביום א' היתה ישיבת המרכז. פ"א הוחלט הצורך באיחוד. נתחלקו הדעות על התנאים : ביחס לתהומי, (הקוב מסכים לקבלתו), מעבר 9 החודשים: תהומי הודיע אתמול לגפן שב' מקבל מרות הסוכנות, ואין ממשל בדברי פטרסון. {0185-21} ב16.3.1937- יצאתי לחיפה לפגישת מושבות הגליל עם ב"כ פיקא, לדון אתו על: 1) צרכי הבטחון. 2) התיישבות נוספת במושבות הגליל. באו מיבנאל, בית-וגן, סג'רה ומנחמיה. האכרים טענו שיש צורך בהתיישבות נוספת גם על אדמת המושבות הקיימות וגם על האדמות הפנויות. ביבנאל: - לפני שלוש שנים מצאו מים. בזמן האחרון חפרו עוד באר. הבאר הראשונה משקה 900 דונם ויכול להשקות עוד 300. מהבאר השניה אפשר להשקות 500 דונם. כרגע ביבנאל ובית-וגן 70 יחידות, לכל אחת 260 דונם (בבית-דו 240).לאחר שמצאו מים הודיעו האכרים שהם מחזירים לשם התיישבות נוספת 50 דונם כל אחד (בס"הכ 3550), החצי אדמת שלחין. שטח זה יספיק לשבעים אכרים נוספים (20 דונם השקאה, 30 דונם פלחה). העמידו כבר האדמה ברשות פיקא, מלבד 605 אכרים המסרבים (קרמר, רזניק, ל. שניצמן, שני שינקוב). במצפה: - יש עכשיו 10 אכרים, לכ"א 220 דונם. אם ימצאו מים מוכינם לוותר כ"א על חצי אדמתו. יש עוד מלבד זה 7-900 דונם אדמה פנויה, דורשים שיתחילו מיד בקידוח על אדמת מצפה. במנחמיה: - יש 20 אכרים וותיקים, 10 חדשים. לוותיקים יש 200 דונם כ"א, לחדשים - 120. מזה 20 שלחין. אולם כל אדמתם אפשר להשקות, והם מוכניםלוותר כ"א על 80 או 75 דונם להתיישבות חדשה. מהוותיקים עזבו אחדים (שניידמן, צ'יזיק) - ועל אדמתם אפשר ליישב אחרים. {0185-22} בכנרת: - יש עכשיו 8 אכרים, לכ"א יש 80 דונם שלחין. אבל משקים למעשה 40 דונם כ"א. מוכנים לוותר כ"א על 10 דונם. מלבד זאת יש אדמת טריידל (140 דונם), ומגיע לפיקא 500 מקהק"ל באדמת צמח. אשפר להוסיף עוד -12 15 אכרים נוספים. בביתניה: - 1800 דונם. רובה שלחין. במסחה: - יש על הנייר 37 אכרים, למעשה רק 30. לכ"א 300 דונם, וכ"א מוכן למסור חצי אדמתו להתיישבות חדשה. אדמת שערה - 5000 דונם, גובלת עם מסחה, ועומדת ללא ישוב. בסג'רה: - נשארו 18 אכרים 0מ28-). אם יעמיקו לחפור הם מאמינים שימצאו מים; גם בלי מים יש להוסיף מתישבים, כי יש אדמה בשפע. בכלל יש במושבות הגה"ת כ200- אכרים, ובידם 60-70.000 דונם, ואפשר להכפיל הישוב. אדמות פנויות לגמרי (כלומר מיהודים). יש עוד כ- 30.000 דונם. אדמות פיקא: שרונה, שערה, כפר-סבט - בלי מים קשה לעשות כאן ישוב. גוויר (מגדל), לוביה. סירג'וניה - ראויים להתיישבות מיד (המספרים שנתן צבי יהודה: שערה - 6000 דונם, כפר סבת 6000, לוביה וסירג'וניה 5500, מגדל 5000 (מהם - 2000 שלחין = גוויר), עבדיה - 1800, סרונה 5000 - זו נקנתה על-ידי חברת אחוזת בשיקגו, אבל חייבים עוד לפיקא 11.000 לא"י, רוצים להסתלק מהאדמה תמורת 7000 לא"י. {0185-23} אדמות אחרות בג"ת: מעדר ועילם 15.000 דונם שייכים לחברה שבראשה עומדים מלצ'ט וגרדינגר. נמרין - 6000 דונם, ממושכנים לערבים חלף 1500 לא"י (בין בעליהם לוין ורשקס מירושלים). לפיקא יש עוד אדמה במחוז בית-שאן (ללפי מספרי פיקא) טירה 2780 דונם, בשטווי - 1950 דונם. וולפסון טוען שכמעט כל האדמות הן מושע, ואי-אפשר לעשות מפריז. חלק גדול מהן מעובדות על-ידי אריסין וכמעט אי- אשפר להיפטר מהן. חלק גם לא יצלח להתיישבות, אלא אם ימצאו מים. הבטיח להמציא טבלא מפורטת של האדמות ומצבן היורידי והפיסי. טוען גם שהאכרים אינם מוסרים אדמתם להתיישבות חדשה. אפשר לעשות התיישבות חדשה מיד על שטחים אלה: 700 דונם6- ביבנאל, 500 בכנרת (אדמת ציח) 200 במנחמיה, 6-700 בדונם. יש גם 2000 בבנימינה ראויים להתישבות, אבל מימיהם מלוחים ומחפשים עכשיו תיקון. באדמות קיסריה, כברא ועתלית (שנחכרו מהממשלה) יש קשיים מצד הממשלה, שאינה מוסרת חוזה החכירה. בנוגע לשאר האדמות דרושה פעולה פוליטית למען: - 1) להכריח את המיעוט להסכים למפריז לאחר שיש הסכם לכך מצד הערבים; 2) כשיש הסכם על מפריז די-פקטו להכיר בו די-יורא. 3) במקרם שיש מפריז מפורר להכריחאת הערבים לריכוז על-ידי חליפין. 4) מניעת הערבים מתפיסת קרקעות של פיקא. {0185-24} 5) הבהרת הפרוצדורה של הגנת האריסים. על הקשיים היורידיים שיש לפיקא באדמת קיסריה, כברא ועתלית נמסר תזכיר לסטיין. -=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-