יומנים > יומן - מלא 20/01/1930

{P001} {0098-07} כ' טבת 20 ינואר יום ב' ישיבת המזכירות: תקציבי המועצות. ישיבה עם מזכירי המועצות העירוניות. {0098-08} פינקלשטיין: מספר חברי ההס' 2.300, משלמי מסים 1.450 מלבד פקידים (300). לא הוכנס בחשבון נשי החברים. לא כל אשת חבר היא חברה, ביחוד של הפקידים. רוב חברי ההס' פועלי בנין (סתתים, חוצבים, בנאים, צבעים). האגודות החיות הן אגודות הבנין. עץ, מתכת, דפוס, מזון, שרות - אין קיומן ניכר. רוב פועלי בנין - אלמנט חלוצי. גם בעדות המזרחיות הם עולים חדשים. גם בנגרות בנין הרוב עולים חלוצים, בנגרות-מלאכה רובם תושבי ירושלם, ספרדים ואשכנזים. גם במתכת כך: עבודת בנין (כינון) בידי חלוצים, מלאכה בידי אמידי העיר. אגודת הצבעים במצב התפוררות, כי כשהפועל מתמחה הוא נעשה לקבלן. אגודת הבנאים היא הכי מסודרת וגדולה. קבוצים אינם מתקיימים כלל באגודה זו. השפעת הבנין הגדול ניכרה בפרוצס זה. הקבוצות המעטות הקיימות הן תכניות בעיקר, מורכבות מבעלי מקצוע אחד, אין השוואה ביניהן. הפועלים הטובים שעבודתם מובטחת וקיומם מבוסס אינם עומדים להשאר ומתקשרים בארגונים להתישבות אינטנסיבית. חלק מבעלי המקצוע רוצה להתבצר בירושלם ושואף לשכונת עובדים. עלית הבנין בירושלם גרמה מצד אחד לביסוס הפועלים. מצד שני להצמחת התחרות והתפרדות בקרב הפועלים. מרות הלשכה על הפועלים ותנאי העבודה היא משביעה רצון, אם יש התנגשיות בין הפועל היחיד ובין הלשכה. הלשכה אינה יכלה להמעיט ימי עבודה של פועל למען המציא עבודה למחוסריה, באופן שיש מצד אחד פועלים יותר קבועים, ומצד שני - פועלים שהלשכה צריכה תמיד לטפל בהם. התמרמרות האחרונים גדולה, והראשונים אינם נכונים להענות לצרכיהם. {0098-09} הזיקה של פועלי הבנין להסתדרות יותר גדולה מאשר פועלים אחרים. מחירי הלשכה (הרשמים) גבוהים ממחירי השוק. מחיר ראשון משתלם רק בבנינים גדולים או במקומות החייבים על עבודה מאורגנת. היה מן הצורך לקבוע מחיר ממוצע, אולם הפועלים מתנגדים לכך, גם הניהנים מהשכר הגבוה וגם אלה ששכרם קטן. אפשרות למוד המקצוע מחדש היא קטנה, מתוך חוסר קבוץ וחוסר עזרה הדדית. העליה בפריון העבודה היא עצומה. השכר הקבלני ירד אולם ריוח הפועל לא ירד. המאומנים השתלמו והתמחו, אך חדשים אינם חודרים למקצוע. הסתות והחצוב נמצאים בירידה. באגודת החוצבים יש 60-50 איש. מהם רק כ20- חוצבים טובים ומומחים, כמעט כולם פרקציונרים, השאר פועלים פשוטים. באוניוורסיטה ובעבודות מעין זו מעסיקים מפני זה כמעט רק פרקציונרים, ואלה לא נותנים לאיש חדש לחדור למקצוע. בפלוגת הגדוד נשאר רק חוצב אחד. החוצבים של הגדוד נצטרפו לשמאל. עתיד החציבה העברית מפוקפק, כי קשה להתחרות עם עבודת הפלחים. היהודי קונה אבן ולא מעסיק חוצבים, וקל לו לקנות אבן ערבית העולה בזול. בועד החוצבים יש 3 פרקציונרים, 3 חברי המפלגה, 1 פוסח על שתי הסעיפים. הסתות ירוד זה כשנה. ירד השכר ורופף את הארגון. במקצוע זה מרובים בני העדות המזרחיות: תימנים, אורפלים, פרסום "החלוצים" הסתתים עבדו בעיקר בבנינים לאומיים {0098-10} בשכר הוגן, בשוק הפרטי שלטו המזרחיים והתחרו בערבים והורידו השכר . סתת מנוסה משתכר בקבלנות מ15- עד 35 גרוש ליום. עם גמר הבנינים הלאומיים היה קשה לפועליהם להסתגל לתנאי השוק הירודים, ולרבים נראה שאין אחיזה במקצוע זה. בעץ - פועלי התבניות עובדים בשכר הגון ופועלי הרהיטים עברו לענף זה ופה נתרכז כל האלמנט החלוצי העובד גם אצל יהודים וגם אצל ערבים. שאר האגודות מפרפרות. בדפוס אין כמעט אלמנט חלוצי. הפועלים הם ילידי ירושלם טבריא וצפת. יש ביניהם מקבלי חלוקה. יש שבן עשרים ושלשים נכנס ללמוד המקצוע ואוכל בינתים "קסט", והמקצוע יורד. יש רק דפוס אחד הגון, מעסיק יותר מ30- איש, בתנאים טובים, עובד בשביל הממשלה והמוסדות הלאומיים. פועליו מאורגנים. מסים אינם משלמים בכל זאת. בהוה"פ לא עובדים. עזריאל הציע לתת 12 ימי חופש בשנה במקום הוה"מ, אולם הפועלים מתנגדים וביניהם גם חבר פוע"צ שמאל. באגודה יש כ100- חבר, רק שלוש משלם מסים. אגודת עובדי בתי-אוכל נתמסמסה, העובדות בבית פרטי אינן יציבות ולא ניתנות לאירגון. במסעדות סודרו חוזי עבודה טובים, אבל דוקא הפועלים הפרו החוזה. במלונים עובדים הרבה לא-יהודים (מצרים, ערבים, כושים). הנסיון לארגנם יחד עם יהודים נכשל, יהודים בלבד אי- אפשר לארגן. גאון פועלי ירושלם לפי העדות, ההשכלה, המקצועות גורם {0098-11} להנמכת רמת הפעולה של ההסתדרות בירושלם. שליש חברי ההסתדרות הם בני העדות המזרחיות. ההוי שלהם הוא מימי הבינים, והקרע ביניהם ובין האלמנטים החלוצים עצום. ההסתדרות אינה יכלה להסתגל אליהם. רק הנוער נרכש במקצת, אבל ביכולת הנוער להשפיע על סביבתם. הריזוננס של ההסתדרות בעדות המזרחיות גדול, כבודו רב, אבל יחסם להסתדרות הוא יחס של אינטרסנט והאלמנטים שלנו אינם מגלים רצון וכשרון לטפל בהם ולהענות לצרכיהם. ולילידי הארץ נראה שההסתדרות נוצרה רק בשביל ה"אשכנזים". בזמן האחרון נכנסו כ70- 80- לזבלות בעיריה בשכר 12 גרוש ליום. האיחוד הביא לידי התעוררות רבה בירושלם. שפירא בשנה וחצי נוספו שתי אגודות,דפוס - 40 חבר וחשמלאים - 20 חבר. האגודה העיקרית היא בנין - 200 חבר. העלתה את שכר העבודה לשלשים גרוש, פועל מקצועי - 40. האגודה מסודרת יפה, הודות למזכירה בן-דוד. הקבלנים הפרטיים עזבו לאט לאט את המערכה, נשארו רק קבוצות קבלניות של ההסתדרות ומחוץ להסתדרות, שאין הבדל רב ביניהן בקבלת עבודה. בהתחרות, בקבלת פועלים וכו'. צפה הצעה לאחד כל קבוצות ההסתדרות במשרד קבלני שיחלק את העבודה לפי תור בין הקבוצות. הצעה זו נידונה עכשיו בקרב הקבוצות, יש תקוה שיסתדר. {0098-12} בעץ יש 130 חבר, במתכת כ100- חבר. הקושי בעץ הוא כמו בבנין - אין בעל אחד. העבודה מפוצלת. מקודם שלטו באגודה זו פוע"צ. לפני שנה החרימו את הבחירות והפסידו ע"י כך את כל השפעתם. בבחירות שהיו לפני זמן מה. נבחרו 2 פוע"צ של יצחקי, 1 של ושר, 5 חברנו. בימי שלטון פוע"צ היו סכסוכים ומכות באגודה, עכשיו נשתנה המצב לטובה. אגודת מתכת - השפעתה בשוק קטנה. רוב חברי האגודה עובדים בשמן, בטחנות, בחברת החשמל, וזיקתם לאגודה חלשה. מחוץ לבתי החרושת יש מעט פועלים, ואם אלה לא יתרבו תתפורר האגודה. שאר האגודות קטנות: בתי-אוכל ומלון - 45 חבר. משק-בית - 40 חברות ומחט - 35 חבר. הפעילים באגודות אלו הן החברות. באגודת אוכל ומלון תיקנו בזמן האחרון תנאי העבודה והעלו השכר. משלמים מס מקביל, גם במשק בית יש שנוי לטובה. בקושי הוצאה האגודה מידי הפרקציה ששלטה בה. המאורעות השפיעו אף הם בבחירות האחרונות (חודש לאחר המאורעות) לא היתה כבר רשימת הפרקציה. מקודם היה המזכיר פרקציונר שהוצא לפני שנתים מההסתדרות. השפעת הפרקציה היתה גדולה מקודם גם בבתי אוכל - וירדה. אגודת צבעים קטנה - כ20- חבר. בדפוס - 30 חבר, מפוזרים במקומות קטנים. מכסימום של 4 פועלים במקום. התנאים במקומות הראשיים לא רעים, בקטנים - גרועים וקשים. החומר האנושי רע: ספרדים, בני צפת ו"גלותיים" שאינם מכירים את א"י. {0098-13} חשמלאים - 15 איש, מחוץ לפועלי רוטנברג שאינם באגודה. לאגודת הפקידים - 40 איש - אין מזכיר מתאים והארגון לא הצליח. בסניף ההסתדרות יש 2.000 - 2.300 לרבות נשי העובדים. מספר הפועלים בערך 3.500. יש פרוצס של "התברגנות" הפועלים הנהפכים לבעלי-בתים קטנים. עוזרי המסחר לא אורגנו, רבם ילידי הארץ ספרדים ואשכנזים וקשה לארגנם. הפרקציה כמעט לא קיימת. הסניף של פ.ק.פ. הוצא מהמפלגה מפני יחסם השלילי לפרעות. גם פוע"צ ירדה וקולם לא נשמע. המצב התרבותי ירוד וטעון תיקון. אין כוחות תרבותיים במקום. המועצה מוציאה ביולטין, הראשון ב500- נוסחות, השני - פחות. 200 נמכרו. ועדת התרבות בחיפה אינה עומדת על הגובה. בין הפועלות נעשית עבודה חשובה ע"י ועדת הפועלות.